VADORKEN

פרק 8 - שלי

״בוקר אור ילדה יפה שלי״ אני שומעת את קולה של אמא במעומם ופוקחת מעט את עייני.

״מממ..״ אני מתמתחת ״מה השעה?״ אני ממלמלת בישנוניות ״די מוקדם,אבל אנחנו חייבות לקום ולהתארגן, אוספים אותנו שוב הפעם למרכז העיירה״ אימי אומרת גורמת לי להתיישב במהירות ״החיילים שלו בחוץ?״ אני שואלת במעט לחש והיא מהנהנת לחיוב ״אוי לי״ אני ממלמלת לעצמי וקמה בזריזות,מתחילה להתארגן.

אני מצחצחת את שייני בחדר המקלחת הקטנטן במורד המסדרון.

אני חוזרת לחדרי ולובשת את בגדי במהירות,אוספת את שערי לפקעת ההדוקה שבזמן האחרון אני נורא אוהבת ויוצאת לסלון,פוגשת באימי ״אני מוכנה״ אני מכריזה, היא קמה מהספה ואנחנו יוצאות מהבית.

אחרי נסיעה די מייגעת וצפופה באוטובוס שמגיע למרכז העיירה אנחנו יורדות מהאוטובוס ומתקדמות לעבר קובץ האנשים שמולנו.

אנחנו עומדות,ממתינות למה שהולך לקרות ולסיבה לשמה התכנסנו כאן היום.

״בוקר טוב״ אני שומעת את הקול המוכר והמאיים הזה שהתחלתי כבר להתרגל אליו,כל אנשי העיירה מפנים את מבטם לכיוון הבמה,שם הוא עומד,תומאס.

״אתם בטח שואלים למה התעוררתם הבוקר כל כך מוקדם ולמה התכנסתם כאן״ אומר בקולו העמוק,סורק את הקהל עם מבטו עד שמגיע אלי ועוצר מלהביט באנשים האחרים.

״אז בואו אומר לכם למה אתם כאן...״ אומר מחייך בזדוניות לכיווני ״אתם רואים את הנערה היפיפייה שעומדת שם עם החולצה הכחולה והארוכה״ אומר מצביע לכיווני ״היא,הנערה הזאתי,שלי!״ אומר את המילה האחרונה בהדגשה ובנהמה,גורם לראשי להסתחרר.

אני מביטה סביבי,כל המבטים עלי ״זה הסוף של אותו אדם שיציק לה,ילעג לה,הסתכל עליה או אפילו התקרב אליה״ אומר בקשיחות ״אני מזהיר כל אחד ואחד מכם״ אומר.

״שיהיה יום טוב״ אומר יורד מהבמה, אני מרגישה את לחיי נאדמות מבושה מרוב כל המבטים שהאנשים פה זורקים לכיווני ״אמא,אפשר הביתה?״ אני שואלת ״אלינה? את נורא חיוורת״ היא אומרת,מלטפת את לחיי ״אני בסדר אמא,אני פשוט רוצה הביתה״ אני אומרת והיא מהנהנת,תופסת בכף ידי ואנחנו מתחילות להתהלך חזרה לתחנת האוטובוס.

״אוולין,אין לי כבר כוח,באלי למות״ אני אומרת לאוולין, חברתי הטובה שמנסה כמה שיותר להוציא ממני מידע.

״אלינה,למה הוא החליט שהוא רוצה דווקא אותך? למה מכל הנשים בעיירה את זאתי שמצאת חן בעייניו? למה הוא לא משחרר ממך? ומה כבר עברתם שהוא החליט שהוא רוצה אותך?״ הוא מפוצצת אותי בשאלות שכבר אין לי כוח אליהן.

״אלינה,תשתפי אותי,אוכל לנסות לעזור לך״ היא אומרת ״אוולין,אין מה שיעזור,הוא לא הולך לשחרר״ אני מתפרצת עלייה והיא לא מגיבה על כך,מבינה שאני בסערת רגשות ברגעים האלה.