בוגד נשאר בוגד

פרק 1

״איך אפשר לעשות דבר כזה לבן אדם?! אני סמכתי עליך!״
״אני יודע.״

קוראים לי שירה, אני בת 17 ולא מזמן עברתי לארצות הברית עם ההורים שלי וישר התחלתי ללמוד פה, בבית ספר יהודי.

הכל התחיל כשנכנסתי למסדרון שמוביל לכיתה החדשה שלי, ואז ילד אחד, לא שם לב והתנגש בי. הוא הפיל לי את כל הדברים, במקום לעזור לי, הוא ברח משם.

התכופפתי להרים את מה שנפל ואז ראיתי שעוד יד מסדרת את הדברים, ״את בסדר? נפגעת?״ הרמתי את ראשי וראיתי נער נאה, ״כן הכל בסדר, חוץ מזה שאני לא כל כך מוצאת את הכיתה שלי.״ אמרתי במבוכה ״איזה כיתה את? אולי אנחנו לומדים ביחד.״ הוא ליווה אותי לכיתה ואז ילדה אחת, לא מוכרת באה וקפצה עליו בחיבוק.

״בייבי, מה קורה?״ שאלה בחיוך די מגעיל, כאילו מנסה למשוך את צומת ליבו ממני,  היא לא צריכה לדאוג, עם יופי כמו שלה כולם יסתכלו עליה. ״רק עוזר לה למצוא את הכיתה.״ אמר עם חיוך קטן והצביע עליי, הייתה דממה, מין שקט מביך כזה... ״טוב, בייב, כשתסיים אז תבוא לקפיטריה.״ אמרה לבסוף החברה שלו והלכה משם. ״תודה אני כבר אסתדר לבד.״ אמרתי בחיוך קטן מוקיר תודה,  הסתובבתי ללכת משם בידיעה שהשנה הזו לא הולכת להיות כל כך מוצלחת. ״רגע! לא אמרת איך קוראים לך.״

נעצרתי ורציתי פשוט לבכות מרוב מבוכה. ״שירה. קוראים לי שירה.״ אמרתי כשעצרתי את הדמעות. ״לי קוראים שון.״ היה כל כך קשה לעצור את הדמעות, הסתכלתי עליו שוב והוא פשוט כל כך הזכיר לי אותו משום מה, כאילו הרגשתי שהיו להם את אותן האנרגיות והרצונות. "תודה לך שון." מיהרתי למצוא את השירותים ולהתפרק בהם לא יכולתי יותר להתאפק 

שנה שעברה עשו עליי מין תרגיל, הבן זוג שלי והחבר הכי שלו התערבו שהוא יגרום לי לשכב איתו והוא יקבל על זה כסף, לצערי זה קרה והוא צילם את זה בתור הוכחה, הוא שיתף את זה עם חבר שלו כדי שיזכה בכמה שקלים.

״רגע, את בוכה? קרה משהו?״ שמעתי אותו לפתע מאחורי, עצמתי את עיניי, מקווה שהכל יעלם, הסתובבתי אליו, ״לא״ אמרתי כשכמעט לא הצלחתי להשתלט על הבכי, ״הכל בסדר.״ אמרתי אבל הוא התעקש. ״לא, לא הכל בסדר. מה קרה?״ 

״אתה לא מכיר אותי ואני לא אותך אז בבקשה תלך מפה.״ אמרתי וניגבתי את דמעותיי, הוא התקרב אליי ואמר לי משפט מוזר באוזן ״חדר מוזיקה, 15:00״

את כל היום ביליתי בכיתה לבד ורק רציתי שהשעה 15:00 תגיע כדי שאוכל לראות על המה הנער הזה דיבר. היום נגמר ב:14:30 אז הייתי צריכה לחכות לבד בבית ספר עוד חצי שעה,

סוף סוף! חשבתי לעצמי, תודה לאל שהשעה כבר הגיעה.

יצאתי מהכיתה לכיוון חדר המוזיקה ושמעתי את המורים מדברים עליי, ׳הילדה החדשה׳ ככה הם קראו לי, אחד אמר שאני לא מקשיבה והשני אמר שזה אולי בגלל מה שקרה לי. מה שקרה לי? מה כבר קרה לי? מה הם יודעים על אורן?
התחלתי להאיץ קצב וללכת יותר מהר לחדר המוזיקה,