בוגד נשאר בוגד

פרק 10

״גאד. זה היה הכי טוב שלי.״ אמר לוק בלחישה, ״תודה?״ אמרתי וצחקקנו, ״מה שקרה פה, לא יוצא מפה!״ אמרתי בסוג של איום, ״את חמודה כשאת שתלטנית.״ אמר לי עם החיוך המהפנט שלו, ״אחד: אני לא חמודה
ושתיים... שתיים... לא יודעת!״ הוא התחיל לצחוק, דחפתי אותו דחיפה קטנה ועליתי עליו, ״אני מצחיקה אותך?״ שאלתי ונישקתי אותו לפני שהספיק לענות לי, אני חושבת שאני קצת יותר מ-מחבבת אותו, אבל עדיין לא אוהבת. עצרתי את הנשיקה או את מה שלא התחלנו והתחלתי לחשוב על שון, שיש לי חבר, שאני שכבתי עם מישהו כשיש לי חבר. זה יותר גרוע ממה ששון עשה לי. התיישבתי על המיטה והתחלתי לחשוב על זה, ככל שיותר חשבתי על זה ככה הדמעות יצאו יותר מהר, הוא חיבק אותי מאחורה ״תקשיב, אם אנחנו רוצים לעשות את זה זה חייב להיות בדיוק, אבל בדיוק איך שאני אומרת.״ ״כן המפקדת.״ ניגבתי את הדמעות והסתובבתי אליו, ״1. מה שקורה פה, אף אחד אחר לא צריך לדעת עליו, 2. מה שיש פה זה רק לשבועיים הקרובים.לפחות עד שאני חוזרת לשון, 3. בוא נסכם ששון ממש לא צריך לדעת.״
״בסדר, אני מסכים״ אמר ונישק אותי, משום מה לא הרגשתי כל כך רע, הרגשתי כאילו אני עם חבר שלי, ״טוב אנחנו חייבים לקום, הבנים בטח לא מבינים לאן נעלמתי.״ אמר לוק כאשר השעון מעורר צלצל, ״ ב-6:00 בבוקר?״ ״למזלי אני הכי עצלן פה בבית ואני היחיד שקם ב-6:00 השאר קמים ב-5:00. אז את רוצה שאני אביא לך בגדים?״ ״לא זה בסדר.״ אמרתי כשקמתי לכיוון הארון שלו, ״מה את עושה?״ אמר בחיוך ״אני לוקחת את הקפוצון הזה״ אמרתי והוצאתי מהארון את הקפוצון הכי גדול שמצאתי. ״בלי מכנסיים?״ שאל וראיתי שהסמיק טיפה, ״אמרת לי להרגיש כמו בבית אתמול בלילה, אז ככה אני בבית שלי, ומה אכפת לך?״ ״לא אכפת״ אמר ומשך אותי אליו לחיבוק, אני מרגישה כאילו אני מכירה אותו שנים, נכון אני המעריצה הכי גדולה של הלהקה הזו, אבל אני מרגישה כאילו אני מכירה אותו מעבר לכל מה שאני וניצן בדקנו עליהם. בלילה, הרגשתי איתו כל כך אחרת ממה שהיה עם שון, הרגשתי שלוק באמת דאג לי, הוא כל הזמן בדק מה שלומי ואיך אני מרגישה, נכון אולי זו לא הפעם הראשונה שלי אבל זה הרגיש ככה, כאילו כל מה שהיה עם שון נמחק. אבל בכל זאת, כל מה שאני חושבת עליו, שון גם קשור באיזו שהיא צורה. ״טוב אז... תצאי ואני אתלבש.״ אמר לי כשהפריד בינינו את החיבוק, סובבתי את המנעול וכל כך פחדתי מהתגובה של הבנים, נכון הם בקושי מכירים אותי אבל הם מכירים את לוק. פתחתי קצת את הדלת והסתובבתי במהירות לכיוון של לוק, ״אני לא רוצה לצאת.״ ״את חייבת. כאילו אני חייב להתלבש.״ הוא צודק, וגם אין לי שום תירוץ ל-למה אני צריכה להישאר שם. יצאתי באיטיות, מהחדר שלו והתחלתי לרדת למטה במדרגות, שמתי לב שהבנים מסתכלים עליי, ״את ולוק שכב...״ שאל אשטון עד שקאלום קטע אותו: ״אשטון!״ אמר לכיוונו בלחישה, התעלמתי והמשכתי ללכת, ״אז מייקל, מה איתך ועם קאלום?״ שאלתי כשהתיישבתי ליד מייקל, ״אנחנו סבבה אני מרגיש ש... אולי אני קצת יותר ממחבב אותו.״ הוא לחש לי כדי שקאלום לא ישמע, שמחתי בשבילו, ״אני יכול להיות ישיר איתך?״ שאל קאלום, ״ברור.״ ״אתם שכבתם? את ולוק?״ או גאד. מה אני אומרת לו? למזלי לוק יצא מהחדר בול בזמן כדי להציל אותי, ״אתם יכולים לשמור סוד?״ כולם היו בהלם עם פה פעור, ״אנחנו סוג של ביחד רק עד ששירה הולכת.״ אמר לוק ואני המשכתי ״תוכלו לכבד את זה?״ ״ברור.״ אמרו קאלום ומייקל, ״אני אשתדל.״ הוסיף אשטון, ״אשטון אתה יכול לבוא רגע?״ שאלתי, ״ברור״ ענה והלכנו החוצה, ״אתה כועס עליי? או על לוק?״ ״שמים לב?״ ״קצת. ממש קצת.״ אמרתי לו והוספתי צחקוק ״אני כועס כי התנשקת איתי. והוא ידע שאני רוצה להזמין אותך לצאת.״ ״תקשיב אתה ממש חמוד אבל אני חושבת שאני מחבבת אותו ואני בחרתי שאני רוצה להיות איתו, אני מצטערת אם זה פוגע בך.״ אמרתי וחיבקתי אותו, חזרנו הביתה ולוק הושיט לעברי כוס עם קפה, חיבקתי אותו ואז קלטתי שהוא עשה בשבילי כל כך הרבה דברים ביומיים, את כל מה ששון לא עשה בכמעט חודש. וזה גרם לי לחשוב למה אני בכלל איתו, ובלי ששמתי לב הגיע כבר הערב, כל היום הייתי עסוקה בשון שגם תחושת הזמן שלי נעלמה לאט לאט, ״את באה?״ שאל לוק ותפס לי ביד, ״כן״ אמרתי בחיוך, הוא לקח אותי לחדר שלי והראה לי אותו, ״בכללי, זה היה צריך להיות החדר שלך.״ אמר כשפתח את הדלת, הוא נכנס לתוכו והוריד חולצה, ״עכשיו?״ שאלתי בצחקוק, ״למה לא?״ שאל ומיהרתי לסגור את הדלת, אני חושבת שברגע שהורדתי את החולצה הבנתי שאני אוהבת אותו, אבל גם את שון. זה אפשרי בכלל לאהוב שניים? שאלתי את עצמי ומיהרתי להפסיק ולהתרכז בכאן ועכשיו.
״לוק! בואו לאכול! יש סושי!״ שמענו את אחד מהבנים צועק, ״את באה?״ שאל לוק כשירד מהמיטה, ״אני נשארת פה קצת...״ ״לשמור לך כמה סושים? הבנים החזירים האלו יאכלו את הכל בביס.״ ״כן תודה״ אמרתי בצחקוק, בדיוק כשיצאתי מהמיטה שלי, רוצה להתלבש לוק נכנס, ניסיתי להסתיר את עצמי עם השמיכה והוא כיסה את עיניו, ״באתי לבדוק מה קורה את פה כבר יותר מ-10 דק׳ ״ ״אני רק אתלבש״ אמרתי וניסיתי לעשות את זה הכי מהיר שאני יכולה, ״סיימתי.״ אמרתי והוא תפס בידי ולקח אותי למטה, ״למה אתה רק בבוקסר?״ שאלתי, ״סתם, חם לי.״ צחקתי ושמתי לב שכולם בלי חולצות, ״מה הקטע בבית הזה?!״ שאלתי והבנים צחקקו, ״אם חם לכם תפעילו מזגן!״ אמרתי כשלוק התיישב על הכיסא בשולחן האוכל ומושך אותי עליו, כמו ילדה קטנה. ״טוב סיימתי, מה את אומרת שנמשיך את מה שקאלום(!) הרס לנו?״ שאל לוק והסתכל על קאלום בסוג של כעס, ״סורי שהפרעתי!״ אמר קאלום והחזיר לו ולוק משך אותי למעלה, בבוקר כבר לא יכולתי להחזיק את זה בבטן ומיהרתי להתקשר לניצן,