בוגד נשאר בוגד

פרק 18(הפרק האחרון!)

אוקי... זה הפרק האחרון

היה לי קצת קשה לכתוב אותו...😔 (תבינו בסוף...)

הסיבה שזה קרה (תבינו כשתקראו) היא קצת
קיטשית ומוזרה... אל תהרגו אותי😬😁 (אני מרגישה כאילו הכתבתי את ׳השמיניה׳ מחדש😂)

ממש מקווה שתאהבו אותו!!♥️❤️
________________
״אבא?״ שאלתי כשפתחתי את הדלת, אף אחד לא ענה וכבר הייתי בתוך הבית, לפתע שמתי לב שעל השולחן יש אקדח עם מחסנית מלאה וסכין,

״א-אבא...?״ שאלתי מפוחדת מתרחקת מהשולחן, ״שירה!״ הוא אמר ואז הזיז את מבטו לכיוון המקום שהסתכלתי אליו,

״זה סתם שטויות.״ הוא אמר לי וניסה לרכך את האווירה, ״מה זה?״ שאלתי אותו כשהדמעות כבר שניה מלצאת, מה אבא שלי עושה? בגלל זה אמא שלי נפרדה ממנו?!

״זה לא מה שאת חושבת.״ הוא אמר מנסה להרגיע אותי, ״מה, זה?!״ שאלתי כשהגברתי את הקול שלי והצבעתי לכיוון השולחן עם האקדח,

״זה... אני עבדתי בשביל אנשים, כדי להרוויח כסף, לך ולאמא שלך.״ הוא אמר והבנתי הכל לבד, כל הפעמים שהוא היה יוצא מאוחר בלילה והשיחות הלא מזוהות,

״אתה היית רוצח?!״ שאלתי והסכמתי לדמעות שלי לצאת, ״אני עבדתי בשבי...״ ״בשביל אנשים, כן את זה הבנתי, אבל אתה רצחת אנשים?״ שאלתי מנסה להבין,

״אם אני אגיד שלא זה יעזור?״ הוא שאל והתרחק קצת, ״לא. ואני רק רציתי להתיעץ איתך. כי ידעתי שתעזור לי. ואם אתה רוצה להתעדכן בפעם האחרונה שתראה אותי אז חבר שלי רב איתי והוא וחברים שלו פגעו בי. זה בסך הכל מה שרציתי שתדע, ושתעזור לי עם זה.״ אמרתי ומיהרתי לצאת,

רצתי הביתה.

הגעתי הביתה ועליתי לחדר, חשבתי על אבא שלי, לא היה לי אכפת אם לוק פה או לא אם גם לו אכפת ממני, חשבתי רק על אבא שלי,

״לוק?״ אמא שלי שאלה אחרי שהתיישבה לידי והנהנתי לשלילה, ״פרד?״ היא שאלה, ״כן.״ אמרתי ונתתי לעוד כמה דמעות לחמוק מעיניי,

״אתם לא סיפרתם לי כלום. בגלל זה התגרשתם״ שאלתי וסובבתי את פני אליה, ״גיליתי על זה לפני שנה, הוא לא היה בבית והוא שכח את הטלפון שלו בדיוק בשעה שהיה צריך לקבל שיחה ׳חשובה׳ והוא לא היה כדי לענות אז עניתי במקומו וגיליתי על זה.״ היא אמרה והשפילה את מבטה,

ואז הטלפון שלי צלצל, קאלום התקשר, ״מה קאל?״שאלתי כשלא רציתי לענות אבל לא היה לי נעים לסנן אותו, ״הכל בסדר?״ הוא שאל,

״כן. רצית משהו?״ אמרתי וניסיתי להישמע טבעית, ״כן. יש לי הפתעה בשבילך!״ הוא אמר וקולו נשמע ממש מאושר, ״אני לא במוד קאל.״ אמרתי והוא לא הפסיק להתחנן שאבוא, בסוף הסכמתי,

״מה רצית קרציה?!״ שאלתי כשהתקרבתי אליו יותר ויותר, ״להראות לך משהו.״ הוא אמר ושם את ידיו על כתפי, ״הנה זה.״ הוא אמר לי והצביע על חדר באמצע שום מקום,