-כעבור שבועיים-
״אני לא מאמינה שאת טסה. יש לך מזל שיש חופש החודש.״ ״אמא זה בסך הכל שבועים וחצי. וגם הוא משלם על הכל. אני אנסה להחזיר לו כמה שאני יכולה.״ ״תשמרי על עצמך, זה הכי חשוב, ולא לשכוח ל-ה-נ-ו-ת!״ ״אמא תודה שאת עוזרת לי, אני אוהבת אותך, הכי בעולם.״ ״גם אני אותך.״ אמרה לי והתחבקנו, עוד כמה שעות הטיסה ואני מתרגשת כל כך, פעם ראשונה שנסעתי לאירופה, אני כל כך מתרגשת לראות אותם, ״אמא יצאתי לשון״ צעקתי מהקומה הראשונה עם המזוודה ביד, כשפתחתי את הדלת שמעתי צעדים במדרגות, זה היה אבא שלי, ״מתי חשבתן לספר לי על זה?״ ״הי אבא...״ ״שאלתי משהו!״ ״אבא אני בסך הכל נוסעת לכמה ימים, לספרד, לא יותר מזה.״ ״עם מי? חברה?״ ״לא. עם שון, החבר שלי.״ ״חבר שלך? תהני, ופעם הבאה אל תסתירי ממני דברים כאלו.״ חיבקתי אותו וגם אמא שלי הצתרפה לחיבוק, ״אני אוהבת אתכם״ אמרתי ויצאתי לשון, כשהגעתי לשון הסתכלתי שוב בכרטיסים להופעה, ״שון, מה זה? למה רשום פה VIP?״ ״כי אנחנו בשורה הראשונה, VIP... וזה גם כולל ביקור מאחורי הקלעים. המארגנים אישרו רק לנו.״ ״כי אתה ׳שון׳?״ ״אמממ... כן?״ ״טוב... לפחות יש גם יתרונות בדבר הזה״ אמרתי וצחקקתי
-שעתיים לטיסה-
״שירה בואי המונית כבר פה.״ ״רגע אני כבר באה! נעלם לי הטלפון!״ ״בואי, נמצא אותו במונית כבר.״ ״טוב! אני באה!״ אמרתי בכעס, עלינו למונית והמשכתי לחפש בתיק שלי את הטלפון, לפתע שון הוציא את הטלפון מהכיס שלו, ״מחפשת את זה?״ ״שון! אתה לקחת לי אותו?! אוף איזה מעצבן!״ ״גם אני אוהב אותך.״ אמר ונישקתי אותו על השפתיים. ״למה היית צריכה אותו כל כך? בסך הכל טלפון.״ ״כדי להתקשר לחברה שלי ולספר לה מה אני עושה.״ ״לניצן?״ ״כן, היא החברה הכי טובה שלי. רק אל תפריע לשיחה!״ התקשרתי לניצן וסיפרתי לה שאני טסה, ״מה??? עם מי ולאן״ ״עם שון ולספרד״ ״שון? שון החרא הזה שסיפרת לי עליו? למה את נוסעת איתו לעזאזל?!״ ״תנמיכי את הקול שלך, הוא לידי. ואני נוסעת איתו כי אנחנו ביחד וכי הוא שילם לי על כרטיסים. את לא מאמינה של מי ההופעה! של הלהקה האהובה עלינו!״ ״מה??? את נוסעת להופעה שלהם בלעדי? בלי מי שהכירה לך אותם? יש לך מזל שגם אני הולכת להיות שם.״ ״רגע!?! בספרד? את עומדת לטוס לספרד???״ ״אמ.. כן! ויש לי הפתעה בשבילך אבל זה ממש לא לטלפון.״ אמרה לי וניתקה, כל הדרך לשדה חשבתי מה מכולה להיות ההפתעה שלה, חוץ מזה שאני עומדת לפגוש אותה שם, מה הסיכוי?! כשהגענו לשדה שון קנה לי משהו קטן בדיוטי פרי, הוא קנה לי שוקולדים בצורת לב, רק הבעיה היא ששניה לא הייתה לי איתו בגלל כל המעריצות והמעריצים שנמרחו עליו כל שניה וביקשו סלפי. סוף סוף! עלינו על הטיסה, ולצערי גם בטיסה כל שניה בא ילד וביקש סלפי, באמת שאין לי בעיה עם ילדים, אבל כל שניה, ליטרלי כל שניה צץ משום מקום עוד ילד. ״תודה לאל! עוד מעט נוחתים.״ אמרתי לשון והוא ציחקק ״מה אתה צוחק, זה הטריף לי את השכל הילדים האלו!״ אמרתי לו בשקט ״בסדר, גם אותי זה קצת מעצבן אבל אין מה לעשות אני חייב... וגם המאבטחים שלי והאמרגן יפגשו אותנו כשנחת ואז אף אחד לא יתקרב אלינו״ ״וואו גם אמרגן וגם מאבטחים וזה רק אחרי קצת פחות משנה בתחום, יפה לך.״ אמרתי בחיוך ״את יודעת משהו? אני לא אוהב אותך.״ ״מה?״ ״אני מאוד אוהב אותך.״ אמר וחייכתי, ״You're his girlfriend?״ שאל ילד חמוד שעבר שם, ״Um ... yeah I'm the girlfriend of this creature״ עניתי לו ושלושתנו צחקנו, שון הסתכל עליי קצת מוזר, לא בקטע רע אלא יותר בקטע מוזר טוב.
נחתנו ופגשנו האמרגן שלו והמאבטחים היו סביבנו, שמעתי כל כך הרבה רעש כשירדתי, אלוהים יעזור. כמה אנשים יש בפאקינג שדה תעופה?! ועוד שמחכים רק לשון, צלמים, כתבים, ילדים, כמה?! לא כל כך קלטתי מה קרה כי הכל קרה כל כך מהר אבל המאבטחים הוציאו אותנו מאיזה יציאה צדדית ישר לאוטו שחיכה לנו בחוץ, התחלנו לנסוע, ״תודה, תודה שאתה משלם עליי, אני אוהבת אותך.״ לחשתי לשון באוזן והוא הצמיד אותי אליו בחיבוק. ״באהבה.״ אמר, הגענו למלון והתמקמו בחדר, ״שון איפה הכרטיסים?״ ״הם אצלי אל תדאגי רק תצאי מהמקלחת. גם אני צריך!״ ״כבר אני רק מתקלחת ובאה.״ ״שתדעי שאת לא חייבת.״ ״לא חייבת מה?״ שאלתי כשפתחתי את הדלת והסתרתי את הגוף שלי איתה כך שראו לי רק את הראש. ״את לא חייבת להתקלח לבד.״ ״הצחקת.״ אמרתי ונכנסתי למקלחת, לפתע שמעתי את הדלת נפתחת וראיתי צל, ״שון? אמרתי לך לא להיכנס.״ ״אבל חשבתי שזה יהיה יותר מהיר אם נעשה את זה ביחד.״ הוא ענה לי, ״את האמת לא ידעתי כמה אתה סוטה. בבקשה אל תיכנס.״ ״5 דקות. באמת.״ ״אני ביקשתי שלא.״ אמרתי כשהתחיל לפתוח את הוילון, ״שון אתה שיכור או משהו כזה?״ לקחתי מהר את המגבת שהייתה תלויה על המקלחון והתכסתי במגבת, ״אתה יודע? עכשיו אני חושבת שמה שעשינו היה טעות!״ כמעט צעקתי. ״מה?״ שאל כשעזב את הוילון, ״אני לא ראיתי את הצד הזה בך. ראיתי רק את הצד הטוב, ותאמין לי שאני אוהבת אותך יותר בלי הצד הסוטה שלך.״ ״אני מצטער, לא יודע מה עובר עליי.״ אמר כשיצא מהשירותים, ״ושתדעי שאני באמת אוהב אותך ובאמת מצטער.״ כששמעתי את הדלת נסגרת התחלתי לבכות, בגלל מה שקרה עם החבר הקודם שלי, זה התחיל לעלות ולהציף אותי בדמעות, לא יכולתי להפסיק, לצערי שון שמע את זה ונכנס למקלחת כי חשב שקרה לי משהו, למזלי הספקתי להתלבש קצת, תחתונים וחזיה, לא יותר מזה, ״שירה? הכל בסדר?״ שאל כשפתח את הדלת בחוזקה ״לא. לא הכל בסדר...״ ״את רוצה לספר לי?״ התיישבנו על המיטה והייתה דממה, לחצי דקה ואז התחלתי לספר לו, ״לפני שנה וחצי, חבר שלי הקודם קודם, הוא שכב איתי רק כי הבטיחו לו כסף״ ״מה?! ״כן, אני ישר הפסקתי את זה כשקלטתי מה קורה אבל הוא הספיק לצלם, למזלי הוא הראה את זה רק לחבר שלו ולא יותר מזה, אחרי זה הוא מחק את הסרטון״ ״אני לא מאמין.״ אמר לי וחיבק אותי, ״אני נכנס להתקלח״ אמר כשניגב לי את הדמעות, בזמן שהוא התקלח אני התלבשתי ושמחתי ממש שסיפרתי לו את זה, עכשיו אני לא לבד בזה.
.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.פרק חדש!
אוהבים עד עכשיו את הסיפור?
מקווה שתאהבו את הפרק♥️
YOU ARE READING
בוגד נשאר בוגד
ChickLit״איך אפשר לעשות דבר כזה לבן אדם?! אני סמכתי עליך!״ ״אני יודע.״ קוראים לי שירה, אני בת 17 ולא מזמן עברתי לארצות הברית עם ההורים שלי וישר התחלתי ללמוד פה, בבית ספר יהודי ישראלי. ~גמור~