בוגד נשאר בוגד

פרק 8 (חלק א׳)

״אתה הקשבת לנו?״ ״לא... רק שמעתי את החלק האחרון...״ ״מה אתה אומר?״ שאלתי את שון, ״הבית שלי ממש קרוב למלון של ניצן, ובתקופה הקרובה אין לי כל כך הרבה הופעות אז...״ ״לי אין בעיה, כל עוד לא תתנשקו״ אמר שון וצחקק, לוק הצטרף לשון ואני אחריו, אבל בפנים, חשבתי על אם זה יקרה עוד פעם, על אם יקרה משהו יותר גדול מזה.
אני ושון חזרנו למלון, ״אני אתגעגע״ אמר שון, ״גם אני״ אמרתי ונישקתי אותו,״רק אל תעשי שטויות כשאני לא פה.״ אמר לי ונתן לי את הכרטיסים לטיסה שלי שבעוד שבוע, ״לוק מחכה לי למטה ואני מאמינה שגם המונית שלך, אני אוהבת אותך״ אמרתי ונתתי לו נשיקה גדולה על השפתיים, ״אני יותר.״ אמר כשבאנו לצאת.
נכנסתי לאוטו של לוק והוא התחיל לנסוע, ״אני הזמנתי את הבנים למין מסיבה אבל קטנה כזו, אכפת לך?״ ״ממש לא, יהיה נחמד להכיר אותם. אני אוכל להזמין גם את ניצן?״ ״אמ.. כן, אני מניח שלבנים לא תהיה בעיה.״ ״תגיד, מאיפה אתה יודע עברית?״ ״לא כל כך טוב אבל הייתי כמה שנים בישראל אז אני יודע, גם כל הלהקה יודעת, הינו בישראל ביחד.״ ״נייס.״ אמרתי ושם נגמרה השיחה שלנו, הרגשתי מוזר.
סוף סוף הגענו, הוצאתי את המזוודה והוא עזר לי עם התיק, הוא פתח את דלת הבית, אם אפשר לקרוא לזה בכלל בית, וראיתי את ניצן וחברי הלהקה עומדים עם משקאות ביד, ״מה קורה פה?״ שאלתי את לוק, ״ניצן חשבה שצריך לעשות לך ׳מסיבת שיחרור מבית החולים׳ ״ אמר ונכנס לתוך הבית, ניצן והרעיונות שלה, יופי, נכנסתי לתוך הבית ומיהרתי לקחת את ניצן לצד להסברים שהיא חייבת לי. ״מה כל זה? אתם אפילו לא מכירים ואת כבר עושה מסיבה אצלם בבית?״ ״דבר ראשון, זה לא הבית שלהם, דבר שני אני מכירה אותם קצת יותר ממך, שזה גם משהו ודבר שלישי, אני עושה אך ורק בשבילך, חשבתי שיהיה נחמד אם תכירי אותם ככה, במסיבה ולא במשהו יותר מידי רשמי.״ ״טוב, בכל זאת תודה, מתי הספקת לארגן את כל זה ואיך הם הסכימו לך בכלל?!״ ״בגלל שאני וירדן, חברה שלי, ישנות במלון פה ליד, אז הרשתי לעצמי ללכת אל השומרים שבכניסה ולהגיד להם שאני חברה של מייקל, והם פשוט נתנו לי לעבור ואחרי שהבנים הבינו שיש קשר ביני לבינך אז הם סוף סוף הקשיבו למה שיש לי להגיד.״ ״משוגעת! והם גרים פה ביחד? לוק אמר לי שרק הוא גר פה.״ ״אמ.. לא יודעת, תבררי.״ אמרה לי והלכנו לאיפה שכולם חיכו לנו, ״אז במה נתחיל?״ שאל אחד מהם, ״נראה לי שקודם כל תציגו את עצמכם.״ אמרתי ״רעיון טוב.״ אמר לוק ונתן למייקל להתחיל,התיישבנו במעגל וכל אחד סיפר על עצמו- ״קוראים לי מייקל, אני בן 18, נולדתי באוסטרליה, סידני וגרתי שנתיים בישראל עם הבנים.״
״קוראים לי קאלום, אני בן 17 וחצי, נולדתי גם באוסטרליה בסידני וגם אני הייתי שנתיים בישראל.״
״קוראים לי אשטון, אני בן 19 וחצי, וגם אני נולדתי באוסטרליה״ אמר כשהוא נאנח, התחלתי לצחוק, הוא דווקא די חתיך, כאילו סורי שון אבל יש לו פור קטן עליך. אמרתי לעצמי, לוק הציג את עצמו, ורק חבל שהם לא יודעים שאני יודעת את רוב הדברים שהם סיפרו, ״איזה כיף זה שאנחנו כבר יודעות אה?״ ניצן לחשה לי באוזן ושתינו התחלנו לצחקק, פתאום שמתי לב שכולם מסתכלים עליי, ״זה תורי?״ שאלתי וענו לי שכן, ״אז, אני שירה, בת 17 וחצי, נולדתי בישראל ובתחילת השנה עברתי עם ההורים שלי לארה״ב, אני חברה של שון, שאתם בטח מכירים, וזהו.״ קצת לפני שסיימתי שמתי לב שמייקל לוחש משהו ללוק, ״מה זה? סודות בחברה?״ פלטה ניצן, ״לא, רק שאלתי את לוק אם הוא יספר לשירה ש..״ מייקל אמר עד שלוק סימן לו לעצור, הרגשתי שזה קשור אליי, פחדתי קצת. אני מודה, ״טוב אני מביאה אלכוהול, מישהו רוצה גם?״ ״כן תביאי לי משהו״ אמרתי, אף פעם לא שתיתי אלכוהול, וניצן יודעת את זה, בגלל זה היא הסתכלה עלי במבט מוזר, ״נראה לי שזה רק כי אני מתגעגעת לשון ואני חייבת שמשהו יסיח את דעתי״ אמרתי לה בשקט, ״טוב נשחק בינתיים אמת או חובה?״ שאלתי כשניצן כבר הסתובבה כדי להביא שתיה, התחלנו לשחק, וכמובן שיצא עליי, ״חובה עלייך...״ מייקל אמר כשהסתכל לכל כיוון, ״חובה עלייך לנשק את מי שאת חושבת שהכי חתיך מבינינו״ אמר, וישר חשבתי על אשטון, ״אל תעליב מייקל״ אמרתי והתקרבתי לאשטון, הוא התקרב אליי והתנשקנו, ״גם נראה טוב וגם מנשק טוב, אהבתי.״ לחשתי לו באוזן, פאק, מה קורה לי? אולי זה מה ששון התכוון אליו, כשדיברנו באוטובוס, אולי גם אני בוגדת? מחשבות רעות התחילו לעלות, לקחתי מהר את הכוס של השתיה שלי מהיד של ניצן ושתיתי את כולה בבת אחת, שתיתי עוד אחת, ועוד אחת, אחרי כל סיבוב של הבקבוק, בסיבוב השמיני אם אני לא טועה הבקבוק נעצר עוד פעם עליי, הפעם קאלום שאל, ״אמת שאת לא באמת אוהבת את שון?״ שאל, ״אני אוהבת את שון. ברור שאני אוהבת אותו. למה נראה לך שלא?״ ״כי התנשקת עם מישהו אחר.״ ״זה היה חובה.״ אבל כשחשבתי על זה יותר ויותר חשבתי שאולי הוא צודק, אולי אני לא באמת אוהבת את שון, אולי אני לא רוצה רק אחד? לקחתי עוד כוס של משקה, שתיתי אותה והתחלתי לראות מטושטש, קמתי בקושי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים, התחלתי ללכת ונפלתי, שמעתי שכמה מהבנים קמו לעזור לי לקום, אבל ראיתי רק את לוק, הוא עזר לי לקום ועדיין ראיתי מטושטש, ״אני, אני גם בוגדת. כמו ששון אמר.״ אמרתי בלי קשר לכלום ״מה?״ הוא שאל כשלקח אותי לשירותים, הוא הניח אותי ליד האסלה והזיז לי את השיער מהפנים, ״את שיכורה, את יודעת?״ לא כל כך הקשבתי למה שהוא אומר אבל כן שמעתי אותו, ״את יודעת? נראה לי שאני מחבב אותך, מהרגע שראיתי אותך.״ התחלתי לבכות, הבטן שלי כאבה וגם הראש, בקושי ראיתי משהו, רק הרגשתי שהוא מחבק אותי ושמעתי שהוא מרגיע אותי, אבל לא רציתי להירגע. ביקשתי ממנו שיצא כדי שאני אקיא את כל הגועל שהכנסתי לגוף שלי, אבל הוא לא יצא והוא התעקש להישאר, לא יכולתי יותר להחזיק את זה בבטן והקאתי, הוא עזר לי, והוא בקושי מכיר אותי, אז למה? ׳אולי גם אני מרגישה אליו משהו׳, אמרתי לעצמי, ומיהרתי להוציא את המחשבות האלו מהראש, כי אני לא מסוגלת להתמודד עם העובדה שיכול להיות שאני אבגוד בשון. סוף כל סוף, הפסקתי להקיא, וכולי הייתי מלוכלכת מהקיא של עצמי, זה היה כל כך מגעיל. ״כמה זמן אנחנו פה?״ שאלתי את לוק ״אני מאמין ש-20 דקות, אני אלך להביא לך בגדים״ אמר והלך, במקומו ניצן נכנסה לשירותים, ״אחותי, את בסדר?״