בוגד נשאר בוגד

פרק 2

ביום שני יצאתי לטייל ברחוב שלי, הלכתי לגן שעשועים שנמצא לא רחוק מהבית שלי, מרחוק הצלחתי לראות את אבא של שון ואת האחים הקטנים שלו, התקרבתי וראיתי את שון מנשק מישהי,

הפלתי את הבקבוק מים שהיה בידי מרוב פחד שהשתלט עליי שוב, לפני ששמתי לב מה קורה הוא התקרב אליי, מיהרתי ללכת משם אך הוא הגיע בזמן בשביל לעצור אותי, איך הוא מעז בכלל להזמין אותי לדייט אם יש לו מישהי? לפחות שישמור על הכבוד עצמי שיש לו.

״מה אתה רוצה?" שאלתי, כעסתי, איך אפשר לעשות את זה? "למה הזמנת אותי אם יש לך מישהי?" הרכנתי את ראשי, "אני לא מכחיש את מה שראית." אמר ודמעה עלתה במעלה עיניי, "אני מבקש ממך לא לספר לאף אחד, את יודעת איך זה עם התקשורת היו-" "התקשורת?! התקשורת זה מה שחשוב לך?! אתה הזמנת אותי לדייט כשיש לך מישהו! וגם אם היא לא בת הזוג שלך, לפחות תכבד אותי, אתה התנשקת איתה!" כעסתי, דמעה אחת נזלה על לחיי ונשכתי את שפתי, הרגשתי מושפלת, חשופה, חשופה לכל הפגיעות שלו.

אחרי שעה בערך קיבלתי ממנו הודעה

״מה שראית זה היה סתם, אין בינינו כלום וגם לא היה. אני ממש מצטער אם זה מה שחשבת שזה ואני עוד יותר מצטער שלא חשבתי, את רוצה אולי שנעשה את העבודה בכימיה יחד כסוג של פיצוי?״

הסכמתי לו לבוא, לא רציתי ששום דבר יקרה, 'זו רק עבודה.' אמרתי לעצמי, הוא היחיד מכיתת האם שלי שלומד איתי כימיה אז כשיש עבודות אנחנו לפעמים עושים אותן יחד, בדרך כלל זה עובר בשתיקה חלקה וצורמת, אנחנו רק מעבירים מידע אחד לשני וזהו. 

אחרי כמה זמן התארגנתי והוא הגיע אליי הביתה, התחלנו להכין את העבודה, היא הייתה שונה מכל האחרות, כן דיברנו, צחקנו, מצאנו נושאי שיחה משותפים, כל הזמן דאגתי להזכיר לעצמי שהוא אמור להיות עכשיו כלום בשבילי אבל הלב ניצח את המוח שלי.

כשסיימנו אותה הצטרפנו להורים שלי לארוחת ערב. ״אתה מוצא חן בעיניי אמא שלי.״ לחשתי לו בגאווה. כבר מאוחר,

״נתראה מחר?״ שאל ״כן. נתראה מחר.״ עניתי וסגרתי אחריו את הדלת, מיהרתי להוריד את החיוך המזוייף והכואב שלי, כשהלכתי לישון שמתי לב שהוא שכח את העבודה שלו, ״מחר בצהריים תביאי לו אותה״ אמא שלי אמרה לי ויצאה מהחדר

-למחרת בצהריים-

הלכתי לביתו של שון, לתת לו את העבודה שהוא שכח, דפקתי בדלת של הבית שלו ואף אחד לא ענה, ניסיתי לפתוח אותה והיא אכן הייתה פתוחה, נכנסתי לתוך הבית ובקומה העליונה לא היה אף אחד, "שון?" שאלתי בשקט, אולי אחד האחים שלו כאן ואז שמעתי משהו מלמטה, "מי זה?" שאלתי, "אני יורדת." הודעתי, הקולות נשמעו שוב, פתחתי את הדלת שממנה הקולות בקעו וראיתי אותו ואת סיוון, הילדה מהגן שעשועים שהוא נישק, ביחד מתחת לשמיכה.

הייתי המומה ונגעלתי כל כך, הוא שיקר לי!שוב! אני לא מבינה איך הצלחתי להיות כל כך תמימה, כל כך תמימה! לא חשבתי יותר מידי ופשוט הלכתי משם הכי מהר שאפשר.