בוגד נשאר בוגד

פרק 7

יצאנו להופעה, בדרך שון לא דיבר, לא הוציא מילה. ״שון? הכל בסדר?״ ״כן בטח.״ ענה לי אחרי כמה שניות שניסיתי ׳להעיר׳ אותו מהחלום בהקיץ שלו, ומיד אחרי שענה לי החזיר את ראשו לחלון. ברור שמשהו לא בסדר. סוף סוף הגענו ואפשר לדבר על זה בשקט, כשירדנו היו עלינו איזה מיליון צלמים עם מיליון שאלות, ״אז אי אפשר לדבר על זה בשקט.״ מילמלתי לעצמי
  is your new girlfriend?״ שאל אחד הצלמים,

״Can you answer some questions? This is your new one״

שאלו עוד כמה אחרים, שון רצה להסתובב לענות להם על כמה שאלות פרקטיות ולא שטחיות אבל משחתי אותו משם כי ראיתי את ניצן. ״ניצן״ צעקתי מרחוק כך שלא הצליחה לשמוע אותי, התקרבתי וראיתי אותה מתנשקת, עם.. עם בחורה? כאילו אין לי בעיה עם זה שהיא כנראה לסבית אבל למה לא לספר לי? לחברה הכי טובה שלה? הרגשות התחילו לעלות, מצד אחד אני מאושרת בשבילה, שמצאה את המקום שלה ומצד שני כועסת כי עד מתי היא הייתה שומרת את הסוד הזה? ממני! מהחברה הכי טובה שלה? כל הסערת רגשות הזו יצאה בבכי, הלכתי לשון בבכי כמה דקות לפני שההופעה התחילה, ״מה קרה???״ לא הצלחתי להוציא שום מילה מהפה, ״אני מאושרת בשבילה.״ אמרתי לו באוזן וראיתי שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו. ״לכי תגידי לה את זה.״ אמר וסימן לי עם הראש שלו להסתכל אחורה, ״שירה, אני מצטערת שלא סיפרתי לך עד היום.״אמרה ניצן עם פרצוף מבואס, ״הכל בסדר, אני הכי מאושרת בשבילך, רק אני לא מבינה למה לא סיפרת לי.״ אמרתי והיא חיבקה אותי, היא הדבר הכי חשוב לי בעולם הזה. אנחנו חברות בערך מכיתה א׳, היא תמיד הייתה שם בשבילי. התחילה ההופעה, ״שירה אני הולך לביא שתייה״ אמר שון, ״ניצן!!! תקשיבי! זה השיר שלנו!״ צעקתי לה בכל הרעש שהיה, כשהיא סוף סוף שמעה אותי ואת השיר היא התחילה לשיר איתי, זה באמת היה הרגע הכי טוב בחיים שלי. הכל היה כל כך טוב. לפעמים ברגעים כאלה אתה מרגיש כאילו שזה יכול להתהפך בכל רגע, רק משום מה זה לא היה ככה, ההופעה הייתה מעולה, הייתי עם האנשים שאני אוהבת ושמחתי שלכולם טוב, כשחזרנו, אני ושון למלון, כאב לי הראש בקטע לא נורמלי. ״שון... שון, הראש שלי..״ אמרתי בקושי, ושתי שניות לאחר מכן איבדתי הכרה, שמעתי רעש מוזר של מכוניות, פתחתי את העיניים וראיתי את שון, מטושטש, ולאחר מכן שוב איבדתי הכרה,
-כמה שעות אחר כך-
הרגשתי משהו מוזר ביד והתעוררתי, ראיתי בהתחלה קצת מטושטש אבל אז הראיה הסתדרה לי וראיתי שאני בבית חולים, הסתכלתי הצידה, וראיתי מישהו, שאני לא מכירה מחזיק לי את היד, הוצאתי מהר את היד שלי משלו ומיהרתי לשאול מי הוא, ״אמ.. אני... לוק, מאתמול בהופעה, נפגשנו כשאת ושון נכנסתם למאחורי הקלעים...״ ״רגע, אתה מהלהקה הזו?״ ״כן. את לא זוכרת שכל אתמול בלילה דיברנו? ונתת לי את הטלפון שלך? שון קרא לי לפה כי הוא חשב שזה ישמח אותך לראות אותי, חשבתי ׳להחליף׳ אותו בזמן שהוא ישן.״ ניסיתי להיזכר במה שקרה אתמול בלילה, פתאום עלו לי תמונות שלו, אבל מה קרה באותו הלילה? את זה אני לא זוכרת. ״קרה בינינו משהו אתמול בלילה?״ שאלתי בישירות, ״אמ... את בטוחה שאת רוצה לשמוע?״ ״מה!?״ שאלתי בדאגה בלי לצפות לתשובה, ״אל תדאגי לא עשינו את זה או משהו, אנחנו רק.. התנשקנו, אבל זה בגלל ששנינו היינו שיכורים, נראה לי.״ ״התנשקנו?! או מי גאד, שון יודע? חייבים לספר לו.״ התחלתי לנסות להעיר את שון, ״זה בסדר הוא יודע.״ ״מאיפה אתה יודע שהוא יודע?״ ״כי סיפרתי לו.״ ״אתה סיפרת לו?! באיזה זכות בדיוק?״ ״את יודעת, אני גם קשור לנשיקה הזו נכון?״ כעסתי עליו ממש, באיזה זכות הוא קובע מתי החבר שלי ידע שהתנשקתי עם מישהו. ״את חמודה שאת כועסת.״ אמר וצחקק, התעצבנתי עוד יותר, ״באיזו זכות אתה מחליט מתי אני אספר לחבר שלי(!) על הנשיקה הזו? באיזו זכות?!״ ״לא חשוב מי היה אומר לי את זה ראשון, אני יודע כי ראיתי אתכם.״ אמר שון, ״שון... אני...״ ״זה בסדר, שניכם הייתם שיכורים, אני מקווה״ אמר וחיבקתי אותו, ״אני ממש מצטערת.״ לחשתי לו באוזן, ״בייב, אני צריך לדבר איתך״ אמר שון וסימן ללוק שיצא, ״מה?״ שאלתי ״אני חוזר הביתה.״ ״בגלל הנשיקה?״ ״לא, יש לי פגישה ממש חשובה בקשר להופעה הראשונה שלי בעוד חודש ואני ממש לא רוצה להפסיד את זה״ אמר, ״אבל אני לא רוצה לחזור. אני רוצה להישאר פה. לפחות עד שניצן גם תחזור לישראל.״ ״אין לי בעיה, אם את רוצה את יכולה להישאר, רק תחזרי כן?״ ״ברור, רק אין לי איפה לישון, ואני ממש לא רוצה להישאר לבד במלון הזה...״ אמרתי ושנינו חשבנו מה אפשר לעשות, ״את יכולה לישון אצלי אם את רוצה״ אמר לוק כשנכנס לחדר.
~~~~~~~~~~~
פרק קצת מוזר לדעתי אבל חמוד😅
מה אתם חושבים עליו?
מקווה שתאהבו♥️