תשוקה בוערת

פרק 1

"אמא תירגעי הכל יהיה בסדר" ניסיתי להרגיע את אמא שלי, ללא הצלחה.
"גם הילדה הקטנה שלי עוזבת" היא מיררה בבכי.

אחותי בלה, שגדולה ממני בארבע שנים התחתנה עם גבר חלומותיה ועברה לגור איתו בניו ג'רזי.
יש להם שני ילדים קטנטנים חמודים ועוד אחיינית אחת בדרך.
אני מתכוונת לבקר אותם כשאני יגיע למנהטן.

"אני חייבת להתחיל להתארגן" אמרתי וחיבקתי אותה חזק לפני שתתעלף ותכריח אותי להישאר.
אני עוברת לגור במנהטן עם בן הזוג שלי, תום. אנחנו ביחד כבר שש שנים, הכרנו בתיכון.
אני כבר בת עשרים וארבע אז הרגשתי או יותר נכון החלטתי לקחת את היחסים שלי ושל תום צעד קדימה ולהתחיל את החיים האמיתיים שלנו, ולא ביחד עם ההורים שלנו.

עזבתי לחדרי. נשארו קצת ארגזים לקחת ועוד כמה לסגור.
לקחתי מהתיק שהכנתי לי אתמול, טייטס שחור וחולצה לבנה רופפת. שיהיה לי נוח בטיסה.
הסתכלתי במראה וראיתי באמת איך אני נראית בימים האחרונים, בגלל ההכנות למעבר.
עיני נפולות וניהיו לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים שלי, אני מתה מעייפות. כן הזמן הזה הייתי בלחץ.
אספתי את השיער הארוך והגלי שלי לקוקס מרושל ונעלתי סניקרס לבנות.
ממש שיא הסטייל.

יצאתי לסלון וראיתי את אימי, עם דמעות שזולגות על לחיה, יושבת על הספה ולצידה, אבא שלי שמנסה להרגיע אותה. היה לי קצת קשה לראות את זה וגם בהתחלה לא רציתי לעזוב כי ידעתי שיהיה להם קשה, זאת אומרת לאמא שלי.
עשיתי את זה בשבילי.
הסתכלתי על אבא שלי שמחזיק בכתפיה הדקיקות של אימי ומחבק אותה.
אני דומה לו יותר מאשר לאמא שלי.
קיבלתי את העיניים החומות שלי ממנו וגם את צבע השיער החום, ויש לי את תויי הפנים שלו.
המבנה גוף שלי הוא כמו של אמא שלי. רזה ודקיקה אבל מלאה במקומות הנכונים.
קעקועיו המרשימים של אבי בלטו מהגופייה שלבש ועל פניו עמד חיוך ענקי וגאה.

הוא תמיד תמך בי ואפילו עודד אותי לעבור דירה. הוא כיבד את הבקשה שלי ולא כמו אמא שלי, התחרפנה כאשר שמעה אותי אומרת את זה.
אבא שלי לא עושה סיפור מכל דבר. הוא סומך עליי.
אני שמחה שיש לי אותו בחיים שלי.

אחרי כמה דקות המונית שהזמנתי חיכתה לי למטה ואספתי מחדרי את הדברים האחרונים שנשארו. הסתכלתי על חדרי בפעם האחרונה ונפרדתי ממנו.
חיבקתי את אימי ונישקתי מלא פעמים על לחיה. אבא שלי נעמד וליווה אותי עד למונית. חיבקתי אותו הכי חזק מאי פעם.
"תגיד לאמא שאני אוהבת אותה" צחקתי.
ידעתי שהיא תתמוטט אבל אחרי כמה ימים זה יעבור לה והיא תתרגל למצב.
היא מתייפחת מבכי כאילו אני מתה.
"תשמרי על עצמך מתוקה" אמר והרים אותי באוויר כמו ילדה.
נפרדתי מהאבא הנפלא שלי ומהבניין בו אני גרה, ונכנסתי למונית.
ניגבתי את הדמעה שירדה לי וחייכתי.
הגעתי לשדה התעופה בדנוור ושם חיכה לי תום.
אין לי כוח לסבול טיסה של חמש שעות. איך אני ישרוד את זה אני לא יודעת. אני מתחרפנת מטיסות ברמה רצינית.
אוקיי אן אל תשכחי זה למטרה טובה. הזכרתי את זה להצמיד והתפכחתי.
כמעט כל הטיסה נמנמתי וכך גם תום, בשאר הזמן הסתכלתי דרך החלון ושמעתי את הצעקות של הילדים הקטנים שמחרפנים את ההורים שלהם. ממש מזכיר את עצמי בילדות.