"אן תכירי את ליאו הוא אח של המנכ"ל שלנו בחברה וגם במקרה השכן שלנו" הוא הציג לי אותו. חייכתי אליו חיוך קטן ופניתי אל תום, שבדיוק ברח לחדר השינה להחליף בגדים.
נשארתי לבד עם ליאו. הסתכלנו שנינו זה על זה ואז הוא הוריד את מבטו לעבר השמלה שלבשתי במיוחד לתום, ולא בשבילו.
הלכתי אל מאחורי האי במטבח וחיכיתי בשקיקה שתום יחזור. אני ממש מרגישה אי-נוחות כרגע. אם אפשר לקרוא לזה ככה.
התמקדתי אך ורק בארוחה הטעימה שהכנתי.
"אן תוסיפי עוד צלחת" תום אמר והבנתי שהשכן החביב שלנו יאכל איתנו ארוחת ערב.
כולנו התיישבנו ליד הדלפק. תום ישב באמצע, ביני לבין ליאו. מזגתי לכולם את הפסטה והתחלנו לאכול.
"איך היה היום בעבודה?" שאלתי את תום. ניסיתי לפתח שיחה קצת. מקווה לשמוע על מה עבר עליו היום, ובטח גם ליאו יצטרף לשיחה וידבר גם על העבודה שלו בחברה.
"היה בסדר" ענה תום בקצרה וזה מה שקיבלתי. לא דחפתי אותו להרחיב אז פשוט עזבתי את זה.
"איפה את עובדת אן?" שאל אולי ליאו והדגיש את השם שלי
"עדיין בחיפושים" אמרתי ומיפה זה הפך להיות דו שיח ביני לבין ליאו, תום לא היה קיים.
ליאו התחיל להסביר לי על העבודה שלו בחברה, למרות שהוא נמצא שם רק חצי מהיום.
הוא נכנס לעבור בחברה של המשפחה שלהם בדיוק כשסיים ללמוד בקולג', מנהל עסקים. הייתי מופתעת, הוא לא נראה אחד כזה שהלך ללמוד באוניברסיטה.
אני בכלל חשבתי שהוא על בטוח מנהל מכון כושר, לפי איך שהגוף שלו נראה.
אף פעם לא הייתי מדמיינת אותו בחליפה מחויטת ונעליים יקרות.
חלק מהחברה שייך לו והוא עוזר לאחיו תומס בכל מיני דברים.
אם זה בניהול העובדים שלו, ניהול העסקים שלהם ועוד...
והוא מאוד מבין בזה. גם חתיך וגם חכם.
רציתי שידבר עוד על עצמו ועל העבודה שלו.
"את יודעת התפנו לנו כמה משרות שאת יכולה לנסות להתקבל אליהן" ליאו אמר והגנבתי לו רק חיוך קטן.
"אוקיי.. אז כמה זמן אתם ביחד?" שאל ליאו ועצר מלאכול והסתכל עלי ועל תום, מנסה לנחש בני כמה אנחנו וכמה זמן אנחנו ביחד.
"שש שנים" ענה תום לאחר שתיקה רבה ואני התחלתי לשחק בפסטה.
שש שנים של בזבוז זמן. לא הרגשתי נאהבת ליד תום, בשנים האחרונות. אני מרגישה איזשהו פספוס. ולמה אני פתאום מרגישה את כל הסערת רגשות האלה דווקא עכשיו, ולא הרגשתי את זה לפני מלא זמן? אני מלאת חרטות.
ליאו גורם לי לעשות ריסטרט על מערכת היחסים שלי ועל החיים שלי או שאני טועה?
"לא ראיתי טבעת על תום מתי אתם מתחתנים?" החוצפן הזה לא מפסיק לחקור אותנו ולהיכנס לחלקים הכי רגישים והאישיים שלנו. רק עכשיו הכרנו! חוסר נימוס בהחלט.
"אין חתונה באופק" ענה לו תום והשתררה דממה. ליאו הגניב חיוך קטן מבעד שיניו אך שתק עד לסוף הארוחה.
ליבי נמחץ בפעם השנייה היום.
לא שחשבתי על חתונה בכלל עם תום, אבל היה כואב לשמוע שהוא לא רוצה להתחתן איתי. זה כן מעליב.
אני אדבר איתו הערב ונסגור את הנושא הזה היום. נמאס לי להרגיש כמו שני זרים.
מאיפה בא לי האומץ הזה עכשיו? שאלתי את עצמי. רק עכשיו קיבלתי שכל?
YOU ARE READING
תשוקה בוערת
Romanceאן עוברת לגור במנהטן עם בן הזוג שלה. היא עוזבת משפחה שלמה וחברות בשביל להתחיל חיים חדשים ובשביל לפתח את הקריירה שלה ושל בן זוגה. אך הסיפור הוא לא עליו, אלא על 'הזאב' הפרוע שהיא נמשכת אליו. הם נפגשים בסיטואציה הכי מוזרה שיש, והיא מתחילה להבין שהאופנ...
