פרק 4

1K 19 2
                                    

"הוא נראה בחור טוב" תום אמר כשנכנסנו לדירה שלנו והחזרתי לו חיוך מבויש. הוא בעצם לא רע בכלל, באמת סבבה ולא גרוע עד כדי כך כמו שחשבתי או דמיינתי.
אחרי שהתארגנו לשינה, נכנסתי למיטה והתקרבתי אל תום, שתינו הסתכלנו על התקרה ואז החלטתי לשבור את השתיקה.
"בקשר למה שליאו אמר" הסתובבתי אליו, נשענתי על הצד והסתכלתי עליו, "אני רוצה לשלוח קורות חיים לחברה שלכם מה אתה חושב על זה?" הוספתי וחיכיתי לתגובה שלו.
"את רוצה להיות מזכירה? זה עבודת חלומותיך?" שאל בשקט וקצת בזלזול והסתכל עליי.
מה הבעיה במזכירה בתור התחלה?
נשענתי על ידי ועניתי לו. "עד שאני ידע בדיוק מה אני רוצה להיות אני יעבוד אצלכם".
"אז בהצלחה" אמר וסובב אליי את גבו.
ממש שיחה רצינית. חבר מאוד תומך.
כל כך רציתי חיבוק כרגע אז אני התקדמתי צעד קדימה וחיבקתי אותו מאחור. לפעמים אני מרגישה שהוא האישה הביישנית ואני הגבר הרומנטי בזוגיות שלנו.
טוב אני חייבת להגיד את זה, עכשיו או אף פעם.
"אנחנו צריכים לדבר" אמרתי וזה נשמע כאילו אני עכשיו רוצה להיפרד ממנו. המשפט הזה תמיד מוביל לפרידה, אבל זה לא מה שרציתי שירגיש. אני מאוד מקווה שהוא יודע מה הבעיה בקשר שלנו, ולא רק אני.
"נדבר מחר בבוקר אני עייף" אמר ונאנחתי.
שיחחרתי את החיבוק שלי ממנו ועברתי לצד שלי במיטה.
כיסיתי את הפנים שלי בשמיכה ונרדמתי.

"לעזעזל" קמתי מהשעון מעורר של תום.
השעה עכשיו שש בבוקר והוא אף פעם לא אוהב לאחר.
חלק מהרהיטים שקניתי אמורים להגיע היום ואני ממש מתרגשת. סוף סוף אוכל לעצב את הבית שלי, לפי הטעם שלי.

נשארתי עוד כמה דקות במיטה ואז החלטתי לקום. מצאתי את תום עומד ליד השיש ובידו ספל, שלגם ממנו כל כמה שניות.
הוא התכתב עם מישהו בטלפון והיה עסוק שכמעט ולא שם אליי, עד שאני הגבתי.
"בוקר טוב" אמרתי בעייפות והתקדמתי אליו.
"בוקר" ענה ולא הוריד את מבטו מהטלפון.
"מתי נדבר?" רציתי כבר להוריד את כל מה שיש לי בלב ולהתקדם מהשלב הזה שאנחנו נמצאים בו.
"כשאני אחזור מהעבודה" אמר והסתכל עליי.
"משהו קרה?" הוסיף בדאגה והסתכלתי עליו בחיוך. שידרתי לו שהכל בסדר.
הוא חייך אליי בחזרה והתקדם אליי. יישרתי את גבי וחיכיתי לצד הבא שיעשה. הוא נישק את קודקוד ראשי וחיבק אותי קלות.
"אני צריך ללכת ניפגש בצהריים" אמר וניתק את החיבוק הקליל שהיה לנו.
"ביי" אמרתי לו ואחרי שיצא נעלתי את הדלת.

המובילים אמורים להגיע בכל רגע.
צחצחתי שיניים והכנתי לי נס קפה ואז פתחתי את המחשב שלי והתחלתי להכין לעצמי קורות חיים.
בדנוור עבדתי בתור מלצרית במסעדה שבמקרה, היה שייך לדודה שלי, כך שלא הייתי צריכה לכתוב לעצמי קורות חיים.
כנראה שהגיע הזמן.

למדתי באוניברסיטת "קולורדו בודלר" בבית ספר לאדריכלות ותכנון ותום למד גם שם בבית הספר לעסקים.
אני לא יודעת אם התואר שלי יספק אותם. הרי זה רק תפקיד מזכירה אבל מצד שני צריך שיהיה לי קצת ידע בתחום.
הם חברת פרסום והייתי צריכה לדעת עליהם כמה דברים.
כתבתי את שם החברה שלהם באינטרנט ונכנסתי לקרוא עליהם קצת.

 תשוקה בוערתWhere stories live. Discover now