תשוקה בוערת

פרק 2

התעוררתי לבוקר הראשון שלי בניו יורק. פקחתי את עיניי ליום חדש, במיטה ריקה.
הסתובבתי הצידה ולא ראיתי את תום.
שמעתי את הקול של זרם המים מחדר האמבטיה.
תום בטח מתקלח, היום הוא מתחיל לעבוד בעבודה החדשה שלו. אני ממש מתרגשת בשבילו.
הוצאתי את הטלפון שלי מהמטען ושלחתי הודעות להורים שלי ולחברות שלי. שלחתי לכולן תמונת סלפי שלי מעכשיו. אני עדיין לא מספיק מתגעגעת אליהם ככה שהמצב מתקדם.

בתיכון כשהייתי יוצאת לטיולים, בכיתי בלילה מרוב געגועים להורים שלי, למרות היותי נערה מתבגרת. הייתי מתקשרת אליהם כמעט כל רגע פנוי שלא הייתי עם החברות שלי ולא הייתי עסוקה. תמיד אחרי שסיימתי את השיחה איתם בטלפון, הייתה מתפרצת בבכי שקט שאף אחד לא ישמע אותי.
תקראו לי בכיינית או לא אבל אני רגילה לבית שלי. חוץ מכמה פעמים שהייתי מתפשרת לישון אצל החברה הכי טובה שלי, אמה.
אפשר להגיד שהתבגרתי על הפחד הזה מאז.

הסתכלתי על התמונה ששלחתי לכולן וצחקתי. נראיתי עייפה ותשושה אבל בכל זאת בצבץ שם חיוך קטן.

קמתי מהמיטה, והפעם לבשתי תחתונים ואת המכנסונים הקצרצרים שלבשתי בלילה.
הלכתי למטבח והכנתי נס קפה, לי ולתום.
תום יצא מהמסדרון והיה נראה חתיך יותר מהרגיל.
הוא לבש את החולצה המכופתרת הלבנה שקניתי לו ליומולדת, מכנסי אלגנט צמודים ונעלים מחויטות בצבע שחור.
הוא סידר את שיערו עם פן וענד את השעון שלו, שדרך אגב גם קניתי לו.
"בוקר טוב" חייכתי אליו וקמתי מהכיסא, מתקדמת אליו.
"בוקר" אמר ונתן לי נשיקה קטנה במצח, הוא התקדם לעבר ספל הנס קפה שהכנתי לו.
"מלא סוכר מאמי" אמר ושפך את חצי מתכולתו לכיור.
בטח לא שמתי לב לכמות.
"אני צריך לצאת" אמר ולקח את הטלפון שלו מהסלון.
"אני הולכת לקנות רהיטים לבית היום, אתה רוצה להצטרף אחרי העבודה?" שאלתי בחיוך, "לא תילכי לבד אני סומך עלייך" אמר באדישות והתקדם לדלת.
"חכה אני ילווה אותך למטה" אמרתי בהתרגשות והלכתי לחדר השינה לחפש את הכפכפים שלי.
"אני צריך לצאת" צעק תום ושמעתי את דלת הכניסה נסגרת וליבי נמחץ לשניים.
נעלתי מהר את הכפכפים שלי כשמצאתי אותם ורצתי במדרגות כמו מטורפת.
נתקלתי במישהי בדרך אבל לא חשבתי על להתנצל בכלל, באותו הרגע רק תום היה במחשבותיי ובדרכי.
מה נראה לו שהוא עוזב ככה?
הצלחתי להשיג אותו לפני שעלה למונית שהזמין. התעלמתי מהבריחה הנחפזת שלו ונישקתי אותו קלות. לא העמקתי את הנשיקה שלנו למרות שרציתי כל כך, אבל תום לא אוהב להתנשק בפומבי.
"בהצלחה"
"תודה" אמר מבלי להביט בי ונכנס למונית. ממש האדישות שלו נכנסה בו חזק הפעם.

עליתי בחזרה ובדרך פגשתי את אותה הבחורה שהתנגשתי בה.
היא לבשה שמלת מקסי בצבע אדום והייתה בלונדינית ועסיסית. על בטוח מחומצנת.
"סליחה" אמרתי בקצרה מקווה שהיא תדלג על זה ולא תעשה סיפור.
"חתיכת מטומטמת" הצליפה בי עם הדיבור המתנשא שלה והשפתי בוטוקס המשומנות והמשיכה בדרכה.
רעש עקביה הגבוהים הרעידו את מדרגות.
התעלמתי ממנה והתחלתי לעלות בחזרה לדירה.
"מטורפת" שמעתי צחוק מרושע כשהגעתי לקומה של הדירה.
הסתכלתי לעבר דלת השכן שלי שהייתה עשרה סנטימטרים ממני.
הבחור שהיה ליד הכניסה של דלת ביתו התקרב אליי ונשימתי נעתקה.