לין הלכה אחרי ניקו לכיוון הנשקיה. זואי טובה בחץ וקשת. היא גם צריכה למצוא לעצמה כלי נשק. ״במה אתה נלחם?״ לין שואלת. ״בזה״ אומר ניקו וטופח על חרבו השחורה שנמצאת על חגורת המכנסיים שלו. ״ברזל סטיגאי״. הם מגיעים לנשקיה. חדר מלא בכלי נשק מארד. ״זה ארד שמיימי״ מסביר ניקו. זה מחסל מפלצות אבל יעבור דרך בני-תמותה". ׳בני תמותה׳ חשבה לין. כמה מילים משונות היא שמעה במחנה...
לין סורקת את החדר בעיניה עד שמבטה נעצר על פיגיון ארד ארוך והיא מושיטה יד ולוקחת את הפיגיון. הוא מתאים לידה כאילו נלחמת בו כבר שנים. ״פיגיון״ אומר ניקו ״לא הרבה מצליחים להשתמש בזה, אולי כדאי לך לקחת חרב״ ניקו מוסיף ומצביע על חרב ארד שהיתה תלויה על הקיר. ״לא״ אומרת לין, ״אני אסתדר״.
נקודת מבט ויל סולאס-
אני לא זוכר הרבה מהימים האחרונים, אני אפילו לא יודע כמה ימים אני כאן. כל מה שאני זוכר הוא שניקו ואני היינו ביער, ידעתי שמועצת זקני הפרסות מגיעה ורציתי ללכת להגיד שלום לגרובר. ניקו לא רצה לבוא איתי, הוא אמר שהוא רעב והלך. לא הספקתי להתרחק הרבה מקרחת היער הקטנה שניקו ואני אוהבים להיות בה, אפילו לא שמעתי אף אחד. ופתאום הרגשתי כאב חד בגב ונפלתי על האדמה. זה חץ, בתור בן אפולו ורופא אני יכול לזהות שיורים בי בחץ, אבל מי יכול לעשות לי את זה? חשבתי, והתעלפתי. התעוררתי על רצפה קשה בחדר קטן שכל קירותיו, הרצפה והתקרה היו בנויים מקרשי עץ, היה לח מאוד ובחדר שרר ריח חזק של אדמה. בקיר שממולי הייתה דלת פלדה. מיששתי את גבי וגיליתי להפתעתי שהפצע חבוש. מי לקח אותי? איפה אני? הראש שלי היה מלא בשאלות.
YOU ARE READING
בנות הקסם
Fantasyפאנפיק על פרסי ג׳קסון זמן: 4 שנים אחרי הניצחון על גאיה תקציר: הפאנפיק מספר על שתי תאומות בנות הקטה בשם לין וזואי קרול, ההורים שלהם מתו שהן היו בנות 8 (התאומות בגיל 13 בזמן הסיפור) ומאז הן גרות בפנימיות. הן מגלות שהן חצויות אחרי שסאטיר מביא אותן למחנ...
