פרק 15

68 2 1
                                    

פרק 16
נקודת מבט לין:
״עשיתי משהו-״ אמרתי מבולבלת שהתעוררתי שזואי וניקו מעלי. ״יצרתי את החיצים האלה״. ״את יצרת עירפול״ אמר ניקו.
״עירפול״ חזרתי אחריו, ״הערפל שמסתיר מבני התמותה את המפלצות?, איך זה קשור לחיצים?״
״העירפול מסתיר את המציאות, או משנה אותה, אני לא כל כך מבין בזה״
״רוז סיפרה לנו על זה״ זואי התערבה בשיחה, ״העירפול הוא של הקטה, אמא שלנו״. עדיין מוזר לחשוב על אלת הקסם היוונית היא אמא שלנו, זה היה יותר מוזר מזה שהאלים היוונים קיימים, ויש מפלצות וסאטירים ומחנה חצויים. שאמא שלנו, שמעולם לא פגשנו, היא דמות אלוהית שגרה בהר בשמיים.

״אבל״ אמר ניקו בנימה שאומרת שיבוא משהוא חשוב אחרי, ״רוב החצויים יכולים ללמוד לייצר ערפול, אצל בני הקטה זה יותר פשוט, אבל אף אחד לפניך לא הצליח ליצר עירפול עם המחשבות שלו״.                               ״אז זה כנראה גם חלק מהכוחות החזקים-יותר שלנו״ אמרתי בחצי חיוך והתיישבתי נשענת על גזע העץ והוספתי ״זה יעזור לנו במסע חיפושים, כמו שזה עזר לנו עכשיו".  ״אבל עכשיו את ישנת 4 שעות. ל-״ אמרה זואי שקטעתי אותה, ״4 שעות!״ חזרתי אחריה בקול רם,  ״חייבים להמשיך!״ 
״לין תעצרי״ ניקו פקד עלי, נאחתי וחזרתי לשבת על החול. ״מה שהתחלתי להגיד, זה שלא אכלת מאז שיצאנו מהמחנה. תואכלי ואז נמשיך״ אמרה זואי והביאה לי שקית עם.. צ׳יפס של מקדונלדס? ״מאיפה הבאתם מקדונלדס?״ זואי התחילה לצחוק וניקו סיפר,
״נסעתי לבקר את אחותי הייזל במחנה הרומאי לפני שבועיים, ובדרך עצרתי במקדונלדס. הבאתי 14 ארוחות ילדים למחנה״ אמר ניקו, ״אמרתי לכירון שאני צריך אותם כדי לזמן מתים אבל בעצם אני אוכל אותם״
״לזמן מתים?! כמו בסיאנס?״ שאלתי.
״לאא. סיאנסים הם סתם מסובכים, זה משהו אחר״ אמר ניקו ולקח צ׳יפס אחד. ״הי לין, את רואה את זה?״ אמרה זואי והסתובבה. מגזע העץ הדק שנשענתי עליו יצא מעין קו מתפתל שזרח באור סגול על החול ונעלם בין כמה גבעות. ״כן, אני רואה את זה״ אמרתי ונעמדתי לידה. ״זו ההתחלה של שביל הקטה״ אמר ניקו והוסיף, ״אמא שלכן עוזרת לכן״.

בנות הקסםWhere stories live. Discover now