בנות הקסם

פרק 18

נ.מ. לין
הציידות הכינו בשבילנו את אחד האוהלים שלהן, ניקו נכנס לשק השינה שלו ונרדם מיד,
אני יצאתי לחפש את זואי. מצאתי אותה עם אחת הציידות. ״הי לין!״ אחותי נפנפה אלי בהתלהבות. ״ג׳יין מתאמנת איתי״ היא אמרה והצביעה על הנערה עם הקשת הכסופה. ״הי״ אמרה הציידת ששמה ג׳יין. זואי נראתה כל כך שמחה עם הציידות. אולי זה אנוכי, אבל פחדתי שהיא תרצה להשאר איתן. אבל רק אמרתי: ״רק באתי להגיד לך שאנחנו ישנות באוהל הקטן שמאחורי העץ״. והלכתי לישון.
חלמתי על אמא שלנו, היא לבשה שימלה סגולה וזוהרת כמו השביל. ״את חייבת למצוא את הרוזן, בתי.״ הקטה אמרה בדחיפות. ״לפני שיהיה מאוחר מידי״ הוסיפה והתפוגגה באוויר. מותירה אחריה ענן אפרפר, ערפול. כשהוא התפזר עמדתי בחדר קטן עשוי עץ. מחוץ לחדר עמד גבר שנראה יותר מבוגר מניקו היה לו שיער חום בהיר, כמעט בלונדיני. הוא לבש בגדים שחורים מלוכלכים ודיבר למישהו שלא ראיתי.
״אחרי שאני אשלוט. תוכלו לעשות כל מה שתרצו.״ אמר האיש. ״אני רוצה אותו״ אמר קול מחוספס והצביע על קצה החדר שבו עמדתי. ״תקבל אותו, אחרי שתביא עוד מפלצות, או שאני אחזיר אותך לטרטרוס כמו חבר שלך״ אמר האיש והצביע על ערמת האבק שעל הרצפה״. ״כן הרוזן״ אמר הקול המחוספס. ״אתה רואה סולאס״, אמר האיש שעכשיו ידעתי שמכונה ״הרוזן״, ״החברים שלך הולכים למות״. הכל החשיך והתעוררתי באוהל הכסוף שלנו. סולאס, ויל סולאס. הרוזן מחזיק בו.
התעוררתי במהירות, זואי גם ישבה לידי מבוהלת. ״החלום..״ היא אמרה בהתנשפות, הנהנתי בראשי והסכמנו שצריך להעיר את ניקו.