בנות הקסם

פרק 21

נ.מ. זואי
״הוא בטוח בחדר השני״ תאליה הרגיעה את ניקו, והוא כבר התכונן לשבור גם את הדלת השניה, ״חכה, אתה לא תצליח לשבור את הדלת הזאת״ אמרתי, אני יודעת שניקו לחוץ, אבל אי אפשר לבזבז זמן. ״אני יכולה לנסות לפרוץ את המנעול״ אמרה לין ושלפה חץ מהאשפה שלי. ״אני וזואי נישמור מאחורה״ אמרה תאליה והסתובבנו. אחרי כמה שניות נשמע ׳קליק׳, ניקו פתח את הדלת במהירות עם חרב שלופה. אבל הפיל אותה לרצפה ברגע שראה את הנער הבלונדיני בפנים.

נ.מ. ויל
התעוררתי מקול הדלת הנפתחת, חשבתי שזה שוב ג׳ף (הרוזן) והעמדתי פנים שאני ישן. ״ויל״ שמעתי את הקול של ניקו קורא לי, ״אסור היה לך לבוא״ אמרתי, אפילו שכל כך שמחתי שהוא בא, ״זו מלכודת הוא יהרוג אתכם". ניקו רק התקרב אלי ונישק אותי.
״אני הולך להרוג אותו״ הוא אמר, ״כדאי שקודם תשחרר אותי״ אמרתי וחייכתי. ניקו שבר את השרשרת שקשרה אותי לקיר ועזר לי לקום.

נ.מ. לין
ניקו היה בתוך החדר כמה דקות ואני שמרתי מחוץ לדלת, זואי ותאליה שמרו בהמשך המנהרה, ניקו וויל יצאו מהחדר. שמעתי את הקולות של זואי ותאליה ואת החץ של זואי הופך לחנית, ״מצאו אותן״ אמרתי והוצאתי את הפגיון שלי, ״מי את?״ שאל ויל, ״ואת מי מצאו?״.  ״זאת לין״ ניקו הציג אותי, ״חדשה, בת הקטה״. ״ומצאו את אחותי ואת תאליה״ הוספתי במהירות, ״ואנחנו חייבים ללכת עכשיו!״
הפכתי את הפגיון שלי לחרב ורצתי להמשך המנהרה. זואי ותאליה נלחמו באיש מהחלום שלי, הרוזן. הכתף של זואי דיממה, אחד החצים של תאליה היה תקוע בחולצה שלו , כנראה היה לו מגן, התגנבתי בשקט מאחוריו והצלפתי ברגל ימין שלו עם החרב, מעולם לא רציתי לפגוע בבן אדם, אבל אף אחד לא יפגע באחותי. הדם שלו היה זהוב, אבל היו לי דברים חשובים יותר מלחשוב על זה. הרוזן הסתובב אלי במבט חסר אנושיות והצליף בחרב הזהב שלו במטרה לערוף את הראש שלי אבל זואי באה לפני, חסמה אותו עם החנית שלה ושרטה אותו שריטה ארוכה ליד אוזן שמאל, אבל הדם שירד מהפצע הזה היה אדום. הרוזן המשיך להלחם אבל פחות מהר, שמתי לב שהפצע שירד ממנו דם אנושי נרפא מיד, והפצע שירד ממנו דם זהוב המשיך לדמם , וזה החליש אותו. ״תפגעי בו בצד ימין״ לחשתי לאחותי, ״ותעבירי לתאליה וניקו״ הוספתי, זואי נראתה מבולבלת אבל לחשה גם לתאליה ולניקו, שעדיין תמך בויל. הרוזן המשיך להתקיף, ניקו נפצע ביד ותאליה בגב אבל בכל פעם גם גם פגענו בעוד מקום בחלק הימני של הגוף שלו. הדם הזהוב נזל מכל הגוף שלו לשלולית קטנה שכיסתה את הנעל הימנית שלו בדם הזהוב. בכל מכה הוא נעשה חלש יותר, בסוף הצלחנו לדחוק אותו לחדר הריק שהיה ליד החדר שויל הוחזק בו, ״תגיד לנו ה כ ל!״ תאליה פקדה עליו והחזיקה חץ צמוד לצוואר שלו. ״למה הדם שלך זהוב?״ שאלתי אותו, ״אתה חייב לענות.״ אמרה תאליה וקרבה עוד יותר את החץ. ״טרטרוס נתן לי אותו״ הרוזן ענה בקול חלש, ״תסביר״ זואי פקדה עליו, ״אני הייתי חלק מהצבא של לוק, אבל הם הפסידו ואני ברחתי, ירדתי לשאול, ובטעות נפלתי לטרטרוס, אחרי כמה ימים עמדתי למות אבל טרטרוס הרגיש את את הכעס שלי, את הנקמה וגם הוא שמע עליכן״ הוא הצביע עלי ועל זואי , ״הוא שמע מפלצת אומרת שיש לכן כוחות חזקים, שתוכלו לשלוט על האולימפוס, הוא החליט לתת לי מהדם שלו . ואת זה שאני לא יכול להפצע עם הדם הרגיל שלי, הדם של טרטרוס מחזיק אותי בחיים, אבל המטרה שלו היא שאני יהיה חזק מספיק להשטלת על המחנה״
״את זה לא סיפרת לי״ אמר ויל, ״ואתה האמנתי לי״ הרוזן אמר בזילזול, ״אני לא כמו הטיפש הזה אוקטביאנוס, מפלצות לא יעבדו בשביל חצוי עלוב".
———————————————————
הפרק הכי ארוך בינתיים🤗