בנות הקסם

פרק 11

נקודת מבט ניקו;
אני אורז בתיק השחור הישן שלי בגדים, מברשת שיניים וקצת חטיפים. אני נזכר בויל ודוחס לתיק כמה בגדים שהוא השאיל לי פעם. שאני נרדם באים החלומות, הסיוטים. אני נמצא בטרטרוס, אכליס בוכה שאני עומד מולה, אני וכמה מתים בשאול שאני בן 12. ואז מגיע הסיוט הכי נורא, אני רואת את ויל יושב כבול לקיר עץ, החולצה שלו ספוגה בדם יבש. הבגדים והפנים שלו מלוכלכים והשיער שלו כבר לא זורח כמו השמש. ויל מסתכל יש אלי ומסתכל בעיניים שלי. אני מתעורר מזיע ומסתכל בשעון, רק 3:00 לפנות בוקר. אני הולך להתקלח ולשטוף מעלי את הסיוטים. אני מתלבש, לוקח את החרב והתיק ויוצא מהביתן. אני מחליט לחזור ליער, למקום בו ויל נחטף, כירון לא מרשה לאף אחד להכנס ליער מאז אבל אני נכנס בכל זאת.בהתחלה הכל נראה בדיוק כמו שהיה כשהייתי שם עם ויל ליפני יומיים.
אבל אז אני רואה חתיכת ארד שמיימי מבצבצת מהאדמה, אני מתקרב להוציא את הארד מהאדמה ורואה שזה חץ, אבל ראש החץ קהה, נראה שמי שחטף אותו לא רצה להרוג אותו. רק לפצוע את ויל, זה מסביר את החולצה הספוגה בדם שראיתי בחלום. אותו הדם היבש שנמצא על ראש החץ. אני
אוסף את החץ, מכניס אותו לתיק ויוצא מהיער.

נקודת מבט לין;
״לין! זואי! קומו״ הצעקות והדפיקות על הדלת של ניקו מעירות אותי בבוקר ואני קמה לפתוח לו את הדלת. ״תתארגנו מהר״ ניקו אומר, ״יוצאים בעוד חצי שעה״. ״בסדר, אני אעיר את זואי״ אני עונה לו בישנוניות וסוגרת את הדלת. ״זואי, תתעוררי!״ אני מטלטלת אותה, היא תמיד ישנה חזק כל כך! ״אאה אנ קמה״ זואי ממלמת. ״אנחנו יוצאים למסע חיפושים היום....״ אני מזכירה לה והיא מיד מתעוררת וקופצת מהמיטה. רוז מתעוררת גם היא. ״תחזרי לישון, ממש מוקדם״ זואי ואני מנסות לשכנע את רוז אבל היא מתעקשת להיות שם שאנחנו הולכות.
״יש לי משהו להביא לכן״ רוז אומרת לפני שאנחנו יוצאות, ושולפת שתי שרשראות פשוטות מחוט שחור ועל כל אחת מהן תלויה אבן סגולה קטנה, ״האבנים מקודשות לאמא שלנו, קיבלנו אותן כשבנו את הביתן הזה, הן יעזרו לכן לזמן את הקסם שלכן.״ רוז מסבירה ונותנת לנו את השרשראות. ״תודה״ זואי אומרת ועונדת את המחרוזת על צוורה. אנחנו אני וזואי יוצאות מהביתן והולכות לביתן הראשי.
שאנחנו מגיעות לבית החווה ניקו קיילה ורייצ׳ל מדברים מהר על משהו שנשמע כמו הנבואה שלנו, ויל ומשהו על חץ. ״על מה אתם מדברים?״ אני שואלת והם מסובבים את הראשים שלהם אלינו. ״הי בנות״ קיילה אומרת במבוכה ורייצ׳ל ממהרת להסביר, ״אני חושבת שלפי הנבואה אתם צריכים ללכת למדבר הקרוב ביותר לכאן, הנבואה אומרת שויל נמצא ב׳ארץ היבשה׳ - המדבר״. ״זה מאוד דומה לנבואה אחרת...״ ניקו אומר בעגמומיות. ״אוי ניקו, זה ממש לא ככה״ אומרת קיילה. ״אנחנו כבר צריכים לצאת״ אומר ניקו, ״אממ איך אנחנו יוצאים? על פגעסוסים?״ זואי שואלת. ״אני יעשה מסע צללים״ ניקו אומר, ״מה זה מסע צללים?״ שואלת זואי, ״זה דרך לעבור בין צללים, קטע של ילדי האדס״ ניקו אומר ומושיט את ידיו כדי שנחזיק ידיים. אני וזואי מתקרבות בהיסוס ומחזיקות בידיו של בן האדס, ניקו הולך צעד אחד ונכנס לצל של הבית.