בנות הקסם

פרק 19

נ.מ. ניקו
״אתן בטוחות שהרוזן מהנבואה מחזיק בויל?״
שאלתי את התאומות אחרי שהעירו אותי וסיפרו לי בדאגה על החלומות שלהם. ״כן״ הן ענו ביחד, ״הוא נראה בסדר?״ שאלתי.
״לא ראיתי אותו בחלום, ראיתי רק את הרוזן מדבר אליו״ אמרה זואי. ״מה הוא אמר?״
״הוא אמר..״ לין היססה, ״הוא אמר שאנחנו הולכים למות, או שהוא התכוון לכל המחנה״.
פתאום ראיתי את השביל הסגול ממש בפתח האוהל, ״זה אומר שאנחנו חייבים לצאת עכשיו״ אמרתי בפנים אדישות והצבעתי על הקו הזוהר שמחוץ לאוהל.

כעבור 10 דקות כבר יצאנו בעקבות השביל, שמתי לב של זואי יש חיצים כסופים באשפה שלה. אולי זה מה שהיא עשתה אתמול בלילה.
״חכו!״ שמעתי את תאליה צועקת לעברנו. ״אני מצטרפת אליכם״ היא אמרה בהחלטיות. ״אבל, יש לך את הציידות שלך״ אמרתי , ״את צריכה להנהיג אותן״. ״אני, קיבלתי חלום. מארטמיס. היא אמרה לי שיש במערה שסיפרתן לי עליה מפלצת שהיא צריכה למצוא״. ״למה כל הציידות נשארות כאן?״ לין שאלה
״יש להם דברים אחרים לעשות״
״זה בסדר, את יכולה להצטרף״ אמרה זואי.

הלכנו בשקט כמעט שעה לאורך השביל, עד שראינו אותה. המערה כמעט ולא נראתה כמו מערה, אני מבין למה הנבואה כינתה אותה: ״המערה הירוקה״. היא הייתה מכוסה לגמרי בצמחים, בעיקר כאלה דוקרים. פתח המערה שהיה מאוד צר ונמוך, כוסה בקקטוסים וסרפדים. בלי להסס קצצתי את הצמחים בחרב.  מה שהיה טעות, כי הצמחים היו מכושפים וצמחו במהירות בחזרה ודקרו אותי בכל הגוף. הבנות ניסו להסתיר את הצחוק שלהן, ״לין, זואי, מישהי יודעת קסם שיוריד את זה ממני״ אמרתי והצבעתי על הצמחים הקוצניים שהקיפו אותי. ״אני יכולה לנסות״ אמרה זואי והתקרבה אלי. היא הרימה קדימה את הידיים שלה ועצמה עיניים בריכוז. לאט לאט יצאו מהאצבעות שלה פסים זוהרים  סגולים והצמחים שסביבי השחירו והצטמקו ונפלו על החול. תאליה הביטה בה המומה, ״אתן באמת חצויות מאוד חזקות״ היא אמרה, עקפה אותי, ונכנסה דרך הפתח הקטן של המערה. אני נכנסתי אחריה והתאומות נכנסו אחרי.