בנות הקסם

פרק 8

נקודת מבט זואי;
קיילה מאמנת אותי בחץ וקשת עד ארוחת הצהריים, היא ממש טובה בזה. זה עוד דבר מוזר במחנה, לכולם יש כלי נשק אמיתיים, אפילו לילדים קטנים. בכל בית ספר ופנימיה שהייתי בה, לא הרשו לנו אפילו לגעת בסכין וכאן כולם מסתובבים כל היום עם נשקים מסוכנים, זה חשוב להגנה מהמפלצות, קיילה הסבירה לי. חצויים לומדים להלחם כבר בגיל קטן. בארוחת הצהריים ישבתי עם לין ורוז בשולחן הקטה, לרגע הסתכלתי על ניקו  שישב לבד בשולחן האדס ואכל מהצ׳יפס שלו בעגמומיות, הוא נראה כל כך עצוב,
ריחמתי עליו. ״איך הלך עם קיילה?״ לין שואלת אותי ומוציאה אותי מהבהיה בבן האדס, ״מעולה!״ אני מספרת לה בהתלהבות  ״אני חושבת שאני מוכנה״. ״בחרת לך כלי נשק היום?" אני מחזירה לה בשאלה, ״כן״ לין מהנהנת בראשה ומציגה לי פיגיון ארד ארוך. ״זה לא קל להלחם בפיגיון״ רוז אומרת ושופכת חצי מכוס הברד שלה לאש, זה לאמא שלנו, הקטה היא אמרה לנו. ״אני יודעת״, לין אומרת ושמה את הנקניקה שלה לאש.״אבל התאמנתי וזה ממש נוח לי״. ״אתן בנות הקטה״ רוז אומרת, ״אני יכולה ללמד אתכן לכשף את כלי הנשק שלכן, הם יהיו חזקים יותר״. ״מגניב!״ אני אומרת, אולי אני יוכל לכשף את החצים שלי. ״בואו נלך לביתן, יותר קל לעשות את זה שם״ רוז אומרת ואנחנו עוזבות את השולחן והולכות לביתן הקטה.  ״אני יכולה ללמד אתכן כמה קסמים על כלי נשק, על חיצים זה יותר קשה״ רוז אומרת ומוציאה את החרב שלה מהחגורה. ״אני אדגים לכן ואחר כך תעשו אתן״. רוז אוחזת בקת החרב בחוזקה ועצבעות ידיה מתחילות לצהור בגיצים כחולים שנכבים במהירות. ״זהו?״ לין שואלת בתמיהה, ״זה נראה פשוט״. ״מה עשית לחרב בכלל?״ אני שואלת, ״אני יראה לכם״ רוז אומרת בסיפוק ומובילה אותנו אל מאחורי הביתן, רוז מצליפה בחרב וכורתת ענף קטן מהעץ. ״אבל רק הורדת כמה עלים״ אני אומרת
בבילבול. ״זה מה שאת חושבת, אבל זה חלק מהשליטה בעירפול״ רוז אומרת בגאווה,(ניקו הסביר לנו על העירפול, הקסם שמונע מבני תמותה לראות את הכל)
״זה נראה כאילו בקושי פגעתי בעץ אבל..״
רוז אומרת במיסתוריות ונוקשת בעצבעה,
פתאום אני רואה שכמעט חצי מהעץ נמצא שבור על הרצפה. ״כך, האויב יחשוב שרק שרטנו אותו שבעצם הוא פצוע קשה״ אומרת רוז ומזדקפת.