הנבחר

השקט שלפני הסערה?

כולם ירדו למטה וככה הם העבירו את זמנם עם משפחתו של שיין במשך שבוע אחד קסום ונפלא...

כולם נהנו ולא היו מאושרים יותר מהתאומים לראות את שיין שמח כל כך ומאושר וכל יום לפני שהם נרדמים הוא מספר להם איך היה היום או משהו מצחיק שקרה עם האחים הקטנים שלו והתאומים תמיד הקשיבו לכל מה שהוא אמר והסתכלו עליו באהבה תוך כדי.

כן, התאומים סימנו את שיין אבל אף אחד לא דיבר על זה חוץ מהיום שאחרי כשכאב לשיין והתאומים היו שם לידו תמיד אבל...התאומים הניחו ששיין יודע את ההשלחות ולכן לא הרגישו צורך להזכירן...אבל שיין לא ידע הכל...הוא לא ידע שהוא יצטרך ללדת או לעבוד כלונה... שיט חשוב כזה אבל בגלל שהוא לא ידע הוא לא הרגיש צורך לשאול על זה והוא חשב שסימון זה רק להגיד שהוא של הבנים ולזה הוא הסכים מכל הלב.

אם כולכם חושבים ששיין היה תמים גדול אתם טועים, לא פעם או פעמיים הוא החליט להעיר את התאומים ולשים את ידיהם על איברו כשהיה ער אומר ללא מילים כמה הוא זקוק להם וכמובן שהתאומים לא התנגדו לזה כלל עד שפעם אחת אחד התאומים ליקק את חורו של שיין ואף אחד מהשלושה לא ציפה לגניחה הגבוהה והארוכה שיצאה משיין שאליה התלוותה גמירה תוך פחות משלוש דקות,וכך הם מצאו את הנקודה שללא ספק הייתה הכי רגישה אצל הנסיך שלהם

הם גם גילו ששיין היה מזוכיסט לא קטן והם סדיסטים גמורים ולכן הם אימצו את המכות וההתעללות הנמשכת והמספקת כל כך ושלושתם הרגישו איך כל פעם הם מתאהבים יותר ויותר קשה ואיך כל פעם הם משלימים אחד את השני כמו דוריטוס חמוץ חריף וגבינה לבנה, התאומים אגרסיבים מלווים בעדינותו של שיין המתוק... וככה התנהלו הימים בשלווה עמוקה ואושר של כולם.