הנבחר

נעימים וזעטוטים

"לאאא!!!"

והמשרת נחת על הריצפה

שיין מיהר אל התאומים ונכנס בין זרועותיהם, המקום הכי בטוח בשבילו
התאומים חיפשו בעיניהם את מקור הירייה ואז הם קלטו את אבא שלהם ועוד ארבעה חיילים מתצפתים על הגשר ועליהם
כל החיילים עם הריצפה עם רובים ממשיכים לסקור את האיזור למקרה שיש למשרת שותף
התאומים הסתכלו על אביהם בהכרת תודה וחזרו לרכב עם שיין הרועד בידיהם
ברכב היה שקט אבל לא שקט מביך, שקט נעים שאומר יותר ממילים והאוטו נסע הביתה כשהתאומים מחבקים את שיין חזק כאילו מפחדים לאבד אותו שוב...

*בבית*
כשכולם הגיעו הביתה התאומים חיבקו את אביהם חזק חזק ושרה חיבקה את שיין כאילו נאבד לה ילד משלה
שיין עדיין היה חרד ומוטרד אבל בהחלט הוקל לו לחזור הביתה
כדי להירגע מכל היום הזה ומכל מה שהם עברו החליטו התאומים לעלות לחדרם ביחד עם שיין לנוח קצת, הם עלו למעלה כששיין לא עוזב אותם לרגע, מפחד ממה שעלול לקרות... וכשהם הגיעו לחדר הם נכנסו להתקלח ושכבו לישון...
אבל שיין לא הצליח להירדם... הוא קבר את עצמו בין הידיים שלהם כדי שלא יצליחו לקחת אותו שוב כדי שלא יקחו לו את התאומים שוב, שלא יצליחו שוב.
כשהוא נרדם הוא לא הפסיק להתעורר מסיוטים, מזיע ומפוחד, ובכל פעם אחד התאומים התעורר איתו גם והרגיע אותו בעדינות, נדנד אותו עליו ושר לו והעביר את הפחד עד ששיין נרדם ברוגע כשהבין שהתאומים לא יתנו שיקחו אותו שוב, הם יגנו עליו וידאגו לו ואז הם נרדמו כולם ברוגע ושקעו בשינה נחמדה ונעימה.

בבוקר אותו היום התאומים ושיין ירדו לאכול ארוחת בוקר כששיין כן מרגיש יותר טוב אבל עדיין לא עוזב להם את הידיים
הם אכלו ושוחחו, התאומים שאלו את שיין איך הוא מרגיש והסתכלו כל הזמן אם הוא אוכל מספיק וכשחשבו שלא הם הוסיפו לו לצלחת שיאכל ויתחזק ואחרי הארוחה המזינה החליטו התאומים קצת לצאת מהאחוזה ולטייל בטבע קצת
הם לקחו את שיין והחלו לנסוע לעבר היער שם הם יוכלו לרוץ בחופשיות בצורת הזאב שלהם ולהרגיע גם את עצמם וגם את הזאב שלהם שכבר הרבה זמן לא השתחרר
הם הגיעו לקרחת יער והחליפו לצורת הזאב המרשימה שלהם
לוקאס החליף צורה לזאב אלפא גדול וחום עם עיניים ירוקות
אישו החליף לזאב אלפא ענק ועם פרווה שחורה כמו פחם עם עיניים כחולות ומרשימות
ושיין החליף לזאב קטן יותר מהזאבים של התאומים בצבע חום וזהוב עפ עיניים חומות נוצצות מהתרגשות לרוץ שוב
התאומים הסתכלו על הזאב של שיין וכמה קטן וחמוד הוא ולפני שהם התחילו לרוץ הם הלכו לשיין והפילו אותו על הצד ולא הפסיקו לחכך את פניהם בפרווה הנעימה והחומה שלו, מראים לו את אהבתם החזקה שיין לא הפסיק לצחקק דרך הקשר שלהם והתאומים כל כך נהנו לשמוע את צחוקו הטהור והחמוד
אחרי שהם השתעשעו ונהנו בניהם הם כבר רצו לצאת לריצה שלהם כשכל הגוף שלהם מלא באדרנלין מההתרגשות בגופם
אז הם הסתכלו מסביב בזהירות, סוקרים את המקום לראות את יש אויבים וכשהכל היה נקי הם פתחו בריצה מהירה עמוק לתוך היער נהנים וחופשיים
הם רצו רצו עד שהתעייפו והתנשמו, הם ישבו לנוח בצל מתחת לעץ רחב ונהנו אחד מחברתו של השני מתחככים ומתגלגלים בנעימים
כל כך נעים עד ששיין לא יכל שלא לחשוב על ילדים... קטנים שמסתובבים בין רגליהם, רצים איתם אוכלים וישנים איתם
והוא הרגיש הקלה כשהבין שהוא רוצה להתחתן עם התאומים, הוא רוצה להקים איתם משפחה ולחיות איתם לנצח עם מלא זאבים קטנטנים
ועם המחשבה הזאת שחיממה לו את הלב הוא לא יכל לעצור את עצמו והדביק נשיקת אף לתאומים שלא סירבו לאהבתו שהפגין
ואז הם המשיכו להם לנוח כשהם מתקרבלים להם בנעימים עד שהגיע זמנם לחזור לאחוזה

באחוזה שיין והבנים הגיעו כבר לשעת ארוחת הערב אז הם הלכו לשטוף מעצמם את הזיעה והלכלוך שנדבק אליהם וירדו לאכול
הם אכלו ודיברו על הא ודה
כל איזה בית ירצו לקנות או שישארו בכלל באחוזה כשהתאומים יגדלו
על סדרות שהם אוהבים ועל שאר המנהיגים בלהקה ועל איך שיום יבוא וללוקאס ואישו תהיה עבודה גם בהנהגה ומה יהיה תפקידם, בכל זאת יורשי העצר

יורשי עצר... 

המשכיות של התאומים...

"אתם רוצים ילדים? " שאל שיין בפתאומיות
התאומים שהופתעו מעצם השאלה חשבו שניה וענו "כמובן שאנחנו רוצים אנחנו צריכים נסיכים שינהיגו אחרינו" אישו אמר
"כן אבל ילדים ילדים כי הם... ילדים ולא כי הם יורשי העצר, אתם רוצים?" שיין דייק בשאלתו
"בטח חמודי למה שלא נרצה?  הם קטנים וחמודים ואנחנו נגדל אותם להיות טובים וחזקים ונשמור ונדאג להם... זה נשמע כיף כל כך" לוקאס אמר מוקסם מהרעיון
"אז... אז בואו נעשה כמה" שיין אמר ישירות ואישו ישירות ירק את כל המים שהיו לו בפה מההלם
"י-י-ילדים?  א-אתה רוצה ילדים?  כאילו עכשיו???"
"המממ אני מניח שאפשר עכשיו למה לא?"
"כי אנחנו עדיין לא נשואים אפילו אולי?!?! " אישו ענה בצעקה שגרמה ללוקאס לצחקק
"ואתם לא רוצים להתחתן איתי?" שיין שאל בשקט קצת
"מ-מ-מי אמר א-את זה ב-בכלללל???" אישו המשיך לצעוק, מזועזע מכל הסיטואציה הזאת
"אז בואו נתחתן" שיין אמר בפשטות והמשיך לאכול בנחת, משאיר את התאומים פעורי פה
"זה לא עובד ככה שיין *אנחנו* אמורים להציע *לך* נישואיםםםםם" אישו התבכיין כששיין ניפץ לו את התקווה להצעת נישואים נורמלית
"אז תציעו לי" שיין המשיך ברוגע שלו
בשלב הזה לוקאס לא יכל להפסיק לצחוק את חייו
"א-
א-
א-... אני פורש!!" הודיע אישו ועלה לחדרם בעצבים גורם ללוקאס להישפך על הריצפה מרוב צחוק וסוחף גם את שיין לצחוק איתו על אישו העצבני
כשהם נרגעו הם עלו לחדר לאסוף את אישו (בכוח)  לטיול בגינה כשרוח הערב הנעימה עפה על פניהם ומרגיעה אותם...

~שאאאאלום לך יקיריייי מה שלומכם?  איך עבר עליכם יום הלימודים הראשון והשני עד כההה
בכל מקרה, בהחלט שהייתי כותבת על עשיית התינוקות בפרק הזה בשמחה אבל אני במקום ציבורייי אז תצטרכו לחכות עוד קצת 😅 בכל מקרההה היה לי כיף לכתוב את הפרק הזה ואשמח לשמוע גם את דעתכם 😍~