הנבחר

גם בנים מבינים (לא באמת)

ובכן
אחרי שיחתם של התאומים עם שיין אתמול הם הבינו כמה דברים:
1. שיין רוצה להתחתן
2.שיין רוצה ילדים
3.הם רוצים להתחתן עם שיין
4.הם רוצים ילדים שלהם ושל שיין.
אז למה לא פשוט להתחתן אתם שואלים?
זה כי התאומים רצו לעשות לשיין את הצעת הנישואים הכי יפה שיש הכי מדהימה הכי מרהיבה שאנשי העיר ושיין ראו אי פעם בחייהם! הם לא רצו הצעת נישואים קטנה במטבח. לא לא! הם הולכים על גדול.
לצערם הרב השיחה אתמול גרמה להם גם להבין שעכשיו יש להם פחות זמן לתכנן שלמות, אבל הם לא יוותרו על רצונם. הצעת הנישואים הולכת להיות הדבר הכי מרגש ויפייפה ששיין יחווה אי פעם!
"אז... הים? " אמר לוקאס
"אפשר גם בלונה פארק אנחנו יודעים שהוא אוהב ללכת לשם" ענה אישו
"אפשר גם את היער... שקט כזה ונתכנן על יום נעים" ענה לו לוקאס
"נכון... " ענה אישו
שני התאומים היו שקועים בהרהורים על בחירת המקום במשרדם בארמון וחשבו עמוקות מה יהיה המקום המושלם.
עד שמישהו פרץ את דלת המשרד.
"בעליםםםםםם שליייייייי" צעק שיין ונפל לזרועותיהם של לוקאס, שעיכב אותו וחיבק אותו ככה שהוא לא יראה את השולחן מלא התמונות של אפשרויות לאולמות הכי טובים שיש במדינה ורשימה של כל המסעדות האהובות על שיין
"ב-בייבי מה אתה עושה כאן מתוקי? " שאל אישו בצחקוק קטן
"באתי לבקר את הבעלים העתידיים שליייי" ענה שיין ואז אמר בלחישה "בבקשה תתנו לי להישאר פהה אין לי כוח עוד למשימות ששרה נותנת לייייי" והתחפר בחזה החם של לוקאס בפינוק כמו תינוק והתאומים לא יכולו שלא להינמס מהחבר הקטן והמתוק שלהם
הם הלכו בחזרה לכיסאות משרד שלהם כששיין הולך ומתיישב על לוקאס בעייפות ניכרת אך כשהוא מצא שהפוזה הנוכחית לא נוחה לו הוא קם ושם רגל בכל אחד מצדדיו של לוקאס והניח את הראש על כתפו החסונה והתחפר בשקע צווארו הנעים
התאומים שהבינו שהם לא יכולים לחזור לתכנונים שלהם חזרו לעבודתם המשרדית האמיתית בתור יורשי העצר וכל פעם שלוקאס הזיז את שתי ידיו שיין ילל ודרש כמות צומי שלא הייתה מביישת ילד בן שנה אבל לתאומים לא היה אכפת הם חשבו שזה היה חמוד כל כך וכל כמה דקות לוקאס היה מנשק את ראשו של שיין באהבה
כשנגמר יום העבודה של התאומים שסיימו לעבוד בשלוש הם החליטו ללכת לפארק שביער לשחרר קצת את העצמות ואת הזאבים שלהם
הם הלכו וכשהגיעו לאמצע היער הם החליפו לצורת הזאבים המרשימה שלהם והסתכלו אחד על השני...
התאומים לא יכלו להפסיק להסתכל על שיין...
הוא היה כזה יפה בצורת הזאב שלו... כזה חמוד ומרשים באותו הזמן...
והם פתחו בריצה כשהתאומים אחרי שיין וכשהם התעייפו הם נפלו על האדמה משחקים להם ונושכים אחד את השני בעדינות ובעליצות נהנים מהחברה אחד של השני...
הם חזרו לקרחת היער ישבו ביחד ונרגעו להם
"תדמיינו לכם עכשיו שאנחנו נרגעים ככה ויש שלושה זאבים קטנים שמתרוצצים מולנו..." העביר שיין לתאומים בקשר מוח
"כן הא... חשבת על שמות בשבילהם?" המשיך אישו
"חשבתי על... ניקולס אולי לאחד מהם.. קרלוס זה גם נחמד.. " ענה לו שיין
"ואם זאת תהיה בת? " שאל לוקאס
"אז ניקול" אמר שיין בקול משוחק מהמחשבה והתאומים גיחחו מהקול המתוק שלו
אחרי שהם נרגעו ושחררו את הזאבים הם החליטו לחזור הביתה
הם חזרו למכוניתם החונה בצד הכביש ונכנסו לתוכה אומרים לנהג להתחיל לנסוע בחזרה לארמון ואחרי כמה דקות אישו הרגיש את ראשו של שיין על כתפו מה שסימן ששיין נרדם...
"בטח הוא עייף מכל המשימות של אמא.. " אמר אישו ללוקאס
"כן... שנדבר איתה על זה? " שאל לוקאס
"כן כדאי לא? אפשר גם לקחת אותו ליום כיף אחד אתה יודע.. הרבה זמן לא היה לנו יום שלם ביחד"
"נכון אבל הוא לא יהיה עייף? "
"אז נעשה לו יום חופש בבית... ניתן לו לישון עד מאוחר ונכין לו ארוחת בוקר וניקח לו למיטה" אמר אישו בקול של פנטזיה נעימה
"כן... ונוכל ללכת לבריכה איתו ולשחות ביחד.. " המשיך לוקאס
ושניהם המשיכו לדבר ביניהם על יום החופש הרגוע שלהם עד שהם שמעו חריקת גלגלים

ובום.