little angel of death

chapter eight

Her angel eyes saw the good in his devil soul

עיניה הכחולות,כמעט שקופות של בל ננעצו הישר בעיניו השחורות,הפחד נשקף בעיניה.
"מה עשית?" היא מלמלה בפחד,מתרחקת מעט.
"אני לא יודע" הוא החזיר,בורח משם אל מכוניתו.
"אני מפלצת" הוא צרח במכוניתו,מכה את ההגה מספר פעמים.
דם החל לרדת מידו הימנית שהכתה את ההגה,והוא נעצר,בוהה בידו.
הוא פער את עיניו בבהלה כשהדם הפסיק לזרום,והפצע שרק לפני שנייה היה בידו נעלם כאילו מעולם לא היה.
"סמאל" הלחישות חזרו,הוא צרח,סמאל הקטן צרח כל כך חזק,שהוא היה בטוח ששמעו אותו כולם.
"מי אתה?" הוא צרח,רק מחפש תשובות.
"בבקשה רק תגיד לי מי אתה" עיניו האבודות התפזרו לכל עבר.
עיניו המפוחדות עוברות על כל המכונית,מנסות לחפש סימן.
"לוציפר" הוא שמע לחישה נוספת ופער את עיניו.
"לוציפר זה השם של השטן" הוא מלמל לעצמו ונשך את שפתו בפחד כששמע צחוק גדול.
"בדיוק סמאל" הלחישות ממשיכות.
"למה אתה קורא לי ככה?" הוא שאל לבסוף,מתנשם.
"כי זה השם שלך" הלחישה הייתה מעט מהוססת,לוציפר לא הצליח להבין למה הוא שואל את זה.
"קוראים לי לוק קופר" הוא אמר בהחלטיות,מרגיש כמשוגע שמדבר לעצמו.
"קוראים לך סמאל גרדס" הלחישה התחזקה ועכשיו נשמעה כקול של ממש.
"עצום את העיניים סמאל" הוא עצם את עיניו.
"תפתח" הקול נשמע קרוב כל כך,עד שלוק פקח את עיניו בבהלה וקפץ מעט אחורה.
הוא כבר לא היה במכוניתו עכשיו,הוא היה בחדר שחור ומלא בלהבות שהעשן שלהם חנק אותו.
בצד השני של הלהבות עמדה דמות,שלוק לא הצליח לראות מבעד האש שרקדה סביבם.
"מי אתה?" הוא שאל בבהלה.
"לוציפר" הקול הרועם דיבר.
"איך עשית את זה?" הוא שאל,מתכוון לחדר האש.
"אני השטן,אני יכול לעשות הכל" הוא אמר וצחק,לועג לטיפשותו של לוק.
"אמרת שקוראים לי סמאל,למה שתגיד את זה?" הוא שאל,מנסה להסתיר את הפחד שלו.
"כי זהו שמך" הוא חזר בשנית על המשפט שאמר דקות ספורות קודם לכן.
"לפני 18 שנה זה היה שמך" הוא אמר ולוק הניד בראשו.
"קוראים לי לוק" הוא התווכח.
"אני בטוח שיש לך שאלות יותר מעניינות מאשר למה אני קורא לך סמאל" לוציפר התקרב,הוא עבר מבעד ללהבות.
"מה אני?" לוק שאל ונפל על ברכיו,רק רוצה להבין מה קורה איתו.
"אתה סמאל היקר,מלאך המוות הקטן"