איימי טמפל

הריב

התעוררתי לצלצול השעון המעורר שלי, קמתי עם שערי על פניי.

אוף, בוקר... השתקתי אותו והלכתי להעיר את לוסי - אחותי הקטנה.

היא כמובן, עדיין נחרה מתחת לשמיכה הענקית שכיסתה את כל גופה, כולל הראש.

"בוקר טוב!" צעקתי ומשכתי את השמיכה מהמיטה.

ילדה קטנה בפיג'מה סגלגלה עם ציורי נסיכות התגלתה מתחת לשמיכה, כל השיער הג'ינג'י שלה כיסה לה את הפנים.

"די כבר!" לוסי התלוננה בקול המעצבן והבכייני שלה, היא התקפלה מקור על המיטה ורעדה.

"את צריכה לקום לוסי!" אמרתי והיא קמה להתיישב על המיטה.

היא נשפה נשיפה עצבנית שהעיפה חצי מהשערות שעל הפנים שלה, רקעה ברגליים שלה, והלכה לארון שלה כדי להחליף בגדים.

"בוקר טוב גם לך," אמרתי ללוסי, אבל היא התעלמה - כפוית טובה...

צחצחתי שיניים והסתרקתי במקלחת.

לוסי כמובן לא שמה לב לדלת הסגורה, ונכנסה כאילו אין שם אף אחד!

"הי! תחכי בחוץ עד שאני אסיים!" אמרתי לה עם משחת שיניים בפה שבקושי מבינים אותי.

היא רק הביטה בי במבט המזלזל והמגעיל שלה, ולקחה את המברשת שיניים שלה.

נכנעתי לה, בכל מקרה היא תמיד תנצח אצל אמא, אז זה לא משנה.

יצאתי מהמקלחת והיא חייכה אליי חיוך ניצחון, בעטתי ברגל שלה והלכתי.

"אמא!" הצרחה של לוסי עצרה אותי בדלת "סתמי!" לחשתי לה כך שאמא לא תשמע, היא גילגלה עיניים אבל שתקה ושילבה ידיים בעצבנות.

לקחתי את תיק בית הספר שלי שעוד לא ירד ממנו החול מהים מאתמול.

הלכתי אל דלת הכניסה. היה ריח מדהים מהמטבח, הבטן שלי קרקרה, הריח הזה עורר את הרעב שלי – ג'ק שוב מבשל.

ג'ק הוא בן הזוג של אמא שלי, והוא טבח מצויין - יש לו מסעדה בסוף הרחוב בשם "המטבח של מאייר", אבל הקשר שלי ושל ג'ק הוא לא טוב...

הוא שונא אותי בגלל הציונים שלי. "הילדה הזאת לא משקיעה בלימודים, אני לא מבין למה את משאירה אותה בבית הזה!" ג'ק היה אומר כל הזמן לאמא שלי.

אבל אני לעומתו שונאת אותו בקטע לא אישי - יש לי אבא, הוא קיים ואני אמצא אותו, אני בטוחה בזה! ועד אז אני לא מחליפה אותו!

אני רוצה את האבא האמיתי שלי ולא את ג'ק מאייר, אני יודעת שהאבא האמיתי שלי יהיה אבא טוב, יותר מג'ק.

עברתי ליד המטבח בשקט בתקווה שלא יראו אותי כשאני יוצאת.

אמא וג'ק היו במטבח - היא סידרה צלחות, וג'ק היה ליד התנור עם סינר המטבח שלו שאמא ולוסי קנו לו ליום הולדת שנה שעברה.