complicated

אתגר -9

פרק 9
מה אני עושה? אני בכלל לא מכיר אותה! נהגתי לבית שלה, אבל מה אני מרגיש ? מזה? למה אני מרגיש כמו בחורה לידה? ולמה הייתי כזה דביל אתמול?
אני אוהב את האופן שבו היא מחייכת , או יושנת . אני אוהבת את ההתלהבות שלה מהמכוניות ולא אכפת לה מכלום . אבל מה אני מרגיש?  , כשהיא פתחה לי את הדלת הרגשתי כאילו אני יודע בדיוק מה לעשות .
אמרתי לה הכל , כל החששות שהיו לי בעבר והייתי בטוח שאני מעליהם כבר , היא עוררה הכל . ועכשיו אני מנשק אותה . היא טובה מידי בשבילך ואתה ... אתה .., "ליאם" הקול שלה העיר אותי "זה רציני?" היא שאלה
מה לענות? "לא יודע" הנדתי בכתפיי . היא הביטה בי בכעס "אתה רציני?!" היא צעקה "עוף לי מהבית !" היא הפעם צרחה "רגע"אמרתי לה לפני שהעיפה עלי ואזה "אני צחקתי" צחקקתי "אתה דביל!" היא החזירה את הואזה למקום . התקרבתי אליה ותפסתי בישבנה הקטן והפלתי אותה כל הספה "ליאם" היא הביטה בי בחשש "אני לא יכולה " היא הסיטה את ידי מבטנה
"מה?" אמרתי מבולבל "אני לא מוכנה" היא שמה חתיכת שיערות מאחורי אוזנה "אנה את בתולה?" שאלתי בחשש ."אמממ כן" היא אמרה מובכת "אה" החזקתי את עצמי מלצחוק "די נו!" היא צעקה עליי
"יפה לך עגבנייה " פה כבר ממש צחקתי "היא התחילה לרדוף אחריי ברחבי הבית 

השעה כבר שמונה , העברנו את היום בללמוד אחד את השני . היא כזאת היא . אני לא מפסיק להתפעל ממנה , מה אני עושה פה? מה לעזעזל אני עושה כאן ? לאן אני נכנס
"מה לגבי שון" היא שאלה אותי בזמן שאנחנו ישבנו ואכלנו "מה לגבי שון" שאלתי
"מה נגיד לו ?" היא אכלה עוד קצת מן החביתה שלה
"שאנחנו ביחד " אמרתי בלי להסס . היא הנהנה בחיוך . דפיקות בדלת הפריעו לי להתרכז בה אוכלת . היא דילגה אל הדלת "אבא" אמרתי כשהוא  נכנס אל המטבח "הולכים" הוא אמר עצבני . קמתי מן הכיסא
"אבא מה נסגר?" לחשתי לאוזנו בזמן שהלכנו לכיוון החנייה "אנחנו סיימנו לעשות איתם עסקים ואנחנו נפרדים כידידים" , לפני שהספקתי להגיב שמעתי את אנה צועקת לי "ליאם!" היא נעצרה והביטה בי "תגיד לה ביי יפה ונלך" אבא שלי דיבר אליי כמו לילד קטן , התקדמתי אליה "מה " שאלתי "מה מה" היא חייכה אליי "לא אמרת לי ביי" היא השפילה מבט . זה , זה לא יכול לקרות במיוחד לא עכשיו "אנה זה לא מתאים" אמרתי לה ואבא שלי בדיוק יצא מן החניה ונסע משם "מ..מה?" היא גמגמה "אנה את שמה לב מה קרה" כעסתי , היא לא מבינה? "אני לא טוב לך " העברתי יד בשיער מתוך יאוש "מה" היא חזרה כל דבריה "אנה ההורים שלנו סגרו את העסק שלהם יחד , עכשיו הם אחד נגד השני , את מבינה?" ניסיתי להסביר "לא היה בנינו שום דבר , אני לא מכיר אותך . את לא מכירה אותי ," הזכרתי לה "אין על מה בכלל לדבר " המשכתי "לא היה כלום" עיניה החלו לדמוע ואני אשקר אם אגיד שזה לא עשה לי כלום . איזה חלק בי רצה לחבק אותה אבל דחפתי את החלק הזה ורק הזכרתי לעצמי שזה פשוט לא יכול לקרות  . היא לא מרה מילה אז הסתובבתי לכיוון הרכב שלי "אז..מה היה היום?" היא שאלה בשקט כשראשה מורכן "כלום אנה  . התחלה של משהו . שפשוט לא נועד לקרות" ענייה התכווצו "אה" . נכנסתי לרכב ופשוט נסעתי משם , איך זה שגם כשנראלי שדברים עומדים להסתדר הם פשוט לא? זהו אני גמרתי עם אנה וויליאמס . מה שזה לא היה זה נגמר וזה הכי טוב , הידקתי את ידי על ההגה "זה הכי טוב" חזרתי על עצמי בקול .
בשבוע הבא הייתי בכל מסיבה אפשרית . שתיתי , הרבה אבל אני נהנה עושה כיף בסך הכל .
היום אבא שלי טס לאיטליה . לסדר עניינים ואני נשאר להרוס תבית , הזמנתי את כולם , דאגתי למלא שתייה ול DJ הכי טוב בעיר .

-אנה-
ישבתי במיטה וצפיתי באנטומיה של גריי כשג'יין נכנסה כמו רוח סערה לחדר שלי "יש היום מסיבה " היא התיישבה על המיטה שלי "אמממ " המהמתי "תהני" מלמלתי בזמן שהחלפתי פרק "לא ..." היא התקרבה ונכנסה מתחת לשמיכה "אנחנו נהנה" היא צחקקה "לא נראה לי ג'יין" הנהנתי בשלילה "מה אם הוא היה ש.." היא קטעה אותי "אם אני אשמע עוד מילה אחת על הטמבל הזה אני נשבעת" היא הזהירה אותי "את צריכה שוט ומוזיקה" היא אמרה הבטתי בעיניה "טוב " היא פערה את עיניה "יששש" היא צרחה לאוזניי
21:00
הבטתי במראה מרגישה לא בנוח בשמלה הצמודה והשחורה שג'יין הכריחה אותי ללבוש ביחד עם עקבים גבוהים שסוף סוף עשו אותי גבוהה ונתנו לי אשליית רגליים ארוכות , לא הייתי מאופרת. זה היה הקו שלי , אני שונאת איפור , השיער שלי היה משוחרר על כתפיי והגיע עד ישבני "נו אנה רון למטה"  ג'יין צעקה לי "כבר!" עניתי וירדתי במהירות במדרגות , שון גם יצא כך שאין לי בעיה עם זה במיוחד נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע .. רגע אנחנו נוסעים ל ... רון חנה את האוטו ואני הרגשתי חנוקה
"ג'יין זה הבית שלו!" צעקתי "באמת?" היא אמרה לי בפליאה "טוב אי אפשר לחזור" רון השתתף בשיחה . נאנחתי וג'יין רצה לה לתוך הבית "אני ידעתי שזה הבית שלו" הוא אמר לי כשהלכנו באיטיות "אני רוצה שתראי לו " הוא חייך , נעצרתי "תודה" חיבקתי אותו
"בוא נלך להכניס לו" הושטתי את ידי כדי שיתפוס אותה וכך נכנסנו פנימה , שלובי ידיים . לקח לי שנייה למצוא אותו . הוא ישב שם בחולצה לבנה שהבליטה את השרירים האלוהים שלו , גאד.
"את בוהה " רון לחש לי באוזן . התאזנתי במהירות
"אולי נלך לשתות?" הוא שאל להתקרב לאוזן שלי "הוא מסתכל תתנהגי טבעי" הוא חייך אחר כך כאילו אמר לי סוד מלוכלך . הוא תפס קלות במותני ומשך אותי אל הבר המאולתר ,
-20 דקות אחר כך -
אני ורון צחקקנו בחוץ על דברים טפשיים בזמן שלבשתי את המעיל שלו , "אהמ" מישהו גיחך בגרונו . הרמתי את ראשי "ליאם" חייכתי "רון זה ליאם" צחקקתי . רון התקשח וחייך ,ליאם לעומת זאת לא צחק בכלל . "אני יכול לדבר איתך?" הוא ביקש
גילגלתי עניים "אמממ ... לא," צחקקתי והרמתי את הבקבוק שלקחנו מהבר . מזגתי לי ולרוןצעמדתי להכניס את הנוזל המר לתוך גרוני אך הוא עף , "מה לעזעזל?" אמרתי והתרוממתי במהירות "מה אתה עושה?" שאלתי בכעס "אל תשתי" הוא אמר בקול רגוע ומאיים , הרמתי גבה ותפסתי בשוט של רון  . ליאם רכן לתפוס אותו אך אני ברחתי בזמן "לא ולא" אמרתי בחיוך והורדתי את השוט , והתחלתי ללכת לכיוון השער לא לפני שראיתי לאוזנו של רון ולחשתי "תיקח מונית . אנחנו יותר מידי שיכורים , תדבר איתי כשתחזור" הוא חייך חיוך ממזרי  ואני התחלתי ללכת לכיוון השער "אנה" ליאם צעק אחריי אך אני סירבתי להקשיב והמשכתי ללכת , "אנה!" הוא צרח אחרי שהתרחקנו קצת "מה!" צרחתי בחזרה הוא התקדם אליי ותפס בפרק כף ידי "די " הוא אמר לי באיום
והתחיל למשוך אותי לכיוון החניון . הוא דחף אותי למכונית שלו ונכנס גם 
"אתה ממש חוטף אותי"  מלמלתי הוא הרים אליי גבה  "את באה למסיבה שלי " הוא כעס "שותה הרבה יותר מידי" הוא המשיך "ויוצאת לדבר עם הקוקסינל הזה " הרמתי עכשיו אני את גבתי "עוד מילה אחת על רון אני יוצאת מהרכב הזה " איימתי
הוא הביט בי בשעשוע "את לא תעשי את זה"
אני מריחה אתגר ?
----------______-------_______
אוף , התבאסתי לכתוב את זה ... אבל לא נורא מצפה להם עוד עתיד ארוך 🤭
אל תשכחו להצביע אם אהבתם . ככל שהיו יותר הצבעות הפרקים יגיעו יותר מהר 🤪