complicated

הבטחה בגדר השערה

אני נכנסת לקורס הראשון שלי בקולג' ואני נראלי שוחכת איך לנשום , יש בזה משהו סנטימנטלי כל כך עבורי . קולג' אמור להיות המקום שבו אני מכירה חברים לכל החיים , שאני יוצאת למסיבות וחיה את החיים שלי כבנאדם בוגר
"טוב , ברוכים הבאים כולם." מרצה בלונדינית וגבוהה נכנסת "אני מקווה שאתם מוכנים לקריעת תחת רצינית" היא אומרת וכולם צוחקים בגל גדול ורועם
"טוב טוב , קדימה אני מתחילה ולחדשים מבינכם זה השלב שבו אני ממליצה לפתוח מחברות" היא קורצת אליי ואני מצחקקת בעדינות
***
אני יוצאת מהקמפוס כמו בנאדם חדש , אני מרגישה בוגרת אני מרגישה כאילו אני מסוגלת להחליף את השוקו שלי בקפה.
"שוקו קר אחד לדרך"
לא היום כמובן "שוקו? לא בחירה בוגרת במיוחד" בחור גבוהה נעמד לצידי , הוא לא יותר גבוה מליאם ןבטוח לא יותר שרירי ומושך אבל לא הייתי קוראת לו מכוער , ואם נדייק הוא הטעם שלי בדיוק
"טוב. אני לא אמרתי שאני בוגרת" אני מסתובבת אליו
"דניאל" הוא מושיט לי את ידו "אנה" אני מושיטה לו את שלי בחזרה
"שוקו קר לדרך" הבחור מאחורי הדלפק צועק
"או , זה שלי" אני מצייצת ולוקחת את המשקה שלי
"ביי דניאל , נעים להכיר" אני מחייכת בקטנה אליו ויוצאת מבית הקפה . אני מתקדמת לכיוון תחנת האוטובוס מכיוון שלא רציתי לנהוג לכאן בג'יפ שלגמריי ידביק אותי כהילדה המפונקת של אבא .
האוטובוס מגיע ואני עולה עליו ,
"בייבי" אני צועקת כשאני נכנסת לבית "לא מעניין אותי ! " אני שומעת את ליאם צורח בחדר "אני לא משאיר אותה לבד שוב "
טני מרגישה את הלב שלי מתחמם "תודה בזה ליאם , אתה לא יכול להגן עליה 24/7 , ובקרוב מאוד מישהו יפגע בה . אם היא כל כך חשובה לך תצא למשימה הזאת " מישהו אחר אומר לו
"אני .. " ליאם מגמגם וזה .. לא סימן טוב בשום צורה " בסדר " הוא אומר , אני נכנסת לחדר וליאם מחליף את המבט המודאג בחיוך "היי" אני אומרת ומניחה את התיק בצד "או , מר ג'ונסון" אני אומרת בחיוך "מה שלומך?"
"בחייך ילדונת תקראי לי אדם " הוא מבקש ואני מחייכת
"היה טוב לראות אתכם " הוא נעמד בכניסה "ר..רגע, תישאר לארוחת צהריים אני מכינה פסטה ביתית " אני מציעה "לא... לכם יש הרבה על מה לדבר " הוא מצחקק "בשביל זה יש את כל החיים , בחייך אדם" אני משתחררת מעט , הוא כמעט נחנקת מהמילים שלי "אני הולך" הוא אומר ויותר מהדלת "אוקיי" אני מחייכת לליאם  והולכת למטבח . אני מוציאה את כל המצרכים על השיש ונאנחת לרגע ,
"כמה שמעת?" אני שומעת את הקול שלו מאחוריי
"בבקשה ליאם אל תלך " אני בוכה "בבקשה אני צריכה אותך "
"אל תבכי , זה שובר אותי " הוא מתקדם אליי באיטיות
"ליאם אתה לא יכול ללכת במיוחד לא עכשיו שאני מ.." אני כמעט פולטת את הדבר הלא נכון
"שאת מה?" הוא מעקם גבה "שום דבר" אני עוקפת אותו אני לא מספיקה לפני שהוא תופס לי את היד "בבקשה תגידי לי " העיניים שלו נוצצות ואני לרגע לא מבינה למה אי פעם רציתי לשמור ממנו כל סוד שהוא "מאחר לי המחזור" אני לוחשת
הוא מעקם את הגבה שלו "מה?"
"אני בכלל לא בטוחה כאילו אין סיכוי שאני .. יש לי בדיקת הריון אבל זה סתם היה בזבוז אין סיכוי" אני מדברת מהר
הוא מתבלבל לרגע ומיד מושך אותי לחיבוק "אל תפחדי. מה שלא היה אני איתך" הוא אומר בלחש שגורם לי לרעוד
אחרי כמה דקות אני מוצאת את עצמי בוהה בקיר ומחכה לתוצאות "אם " אני מסתובבת אליו "אנחנו נשמור אותו ?" שאלתי
"איזו מין שאלה זה הילד שלנו , זה לא משנה שהוא בא בזמן לא מתאים " הוא בלע את הרוק "אני מניח"
הוא לחוץ , בחיים לא ראיתי אותו ככה וזה שבר את ליבי לדעת שאני הסיבה
"אני פותח את זה" הוא לחש ולקח את הבדיקה בידיו
"לעזעל" הוא מלמל "מ..מה זה?" אני לוקחת את הבדיקה בידיים רועדות
'חיובי' לא לא לא לא לא זה לא פאקינג קורה לי
"ליאם?" אני שואלת בקול רועד "אני כל כך מצטערת" אני מתחילה לבכות ולרעוד "אני לא יודע מה להגיד אנה" הוא משפשף את ראשו "אני לא מוכן להיות אבא" הוא מתרחק מימני מעט "ליאם" אני קוראת לו "בבקשה תגיד לי שהכל היה בסדר , כמו שאמרת קודם"
"זה היה רק בגדר השערה אני .. לא יכול להיות כאן" הוא קם ותוך כמה דקות אני שומעת תריקת דלת
________
נעלמתי כי עברתי דירה , אל תכעסו xoxo