שוקו

1.9K 80 8
                                    

נ.ק אנה (פרק 2 )

13:45

יצאנו לדרך לפני עשר דקות , ואני נחושה לדעת מה קורה

"ליאם, למה אנחנו חייבים ללכת?" שאלתי בקול רך "אנה " הוא נאנח

"ליאם" החזרתי לו על גבי אותו המטבע

"הקווינס " הוא גנח "תפסנו אחד מהם" ליבי קפצץ "אתם מתכוונים ... להרוג אותו ? " שאלתי חלושות חוששת מהתשובה

"כן " הוא ענה לי בקול נחוש . לא ידעתי מה להגיד , אני לא רוצה להיות אחראית למוות של מישהו אפילו אם הם רצו להיות אחראים לשלי

אבל ... האם זאת באמת אשמתי? "אולי הם למדו את הלקח ..." הצעתי "מה זאת אומרת?" הוא שאל אותי והסיט את מבטו מהכביש לרגע , "אני רק אומרת שיש לו אולי משפחה ואולי הם הבינו את המסר" הסברתי את עצמי "ומה המסר אנה?" הוא שאל אותי בקול נמוך "לעזוב אותנו בשקט" כמעט לחשתי והשמש של צהרי היום סינוורה את עייני ונתנה לכל האווירה בוסט של מרץ שמשי ומשמח , לא שהיה ניתן להבחין בכך . "את יודעת שזה לא עובד ככה " הוא קבע והאווירה השחירה , מיהרתי להדליק את הטלפון ולחבר אותו למערכת השמע "הכל היה בסדר" קבעתי והפעלתי את הפלייליסט האהוב עליי בספוטיפיי

" אפשר לעצור בתחנת דלק הבאה ? ממש בא לי שוקו" בקשתי והוא צחקק "כמה זמן לא שתיתי שוקו .. או בכלל כל הדברים האלו " הוא צחקק ורעיון עלה במוחי

נ.ק ליאם

נכנסנו לתחנת הדלק ואנה מיהרה לאגף החטיפים , ממלאת את ידיה הקטנות בשטויות וחטיפים וכמובן ...שוקו ,

"ליאם!" היא צווחה לי בקולה המתוק בדרכה לקופה

עניה נצצו בשמש ושיערה התנופף לכל מקום הושטתי את הכרטיס שלי אליו לא מסיט את מבטי מיופיה המשכר של אנה

"ליאם" אנה הוציאה אותי מהטראנס שהייתי שקוע בו , "הולכים?" שאלתי אותה והיא הנהנה במתיקות

אנה תפסה בעוד שוקו מהשקית "כמה שוקו קנית?" שאלתי בגיחוך . היא לגמה ממנו וסובבה את מבטה אליי "עשר נראלי" ... זה הרבה שוקו חשבתי לעצמי אך נהנתי לראות אותה לוגמת אותו בשקיקה ... חצי שעה אחר כך והרבה יותר מידי שוקו , אנה נרדמה ומבטה המתוק נראה שקט ורגוע מתמיד . כמעט הצטערתי כשהערתי אותה בחזית הבית שלה .. "אממ" היא המהמה והתעוררה "אה" היא צחקקה ויצאה מהמכונית ,

"אני וליאם בבית" היא צעקה ואדי מיהר אלינו כלומר , אליה .

"אדי !" היא צעקה באושר "בא לך שוקו?" היא שאלה ולקחה אותו למטבח בזמן אני הולך אחריה בחשאיות בוחן כל פעולה שלה ופוער את עיייני בתדהמה כשהיא פותחת את המקרר הקטן בצד של המטבח שתמיד תהיתי מה הם מחזקים בו , כמויות של שוקו ... מדובר במיני מקרר שכולו שורות של שוקו

היא דחפה ליידיה כמות מכובדת ורצה עם אדי לחדר שלה בזמן שהיא ואדי מצחקקים...

"אבא שלי מזמין לה את ז בארגזים מהחברה ... למטה במרתף יינות יש מקרר גדול עם עוד ארגזים " שמעתי קול מוכר , שון

"את השוקו" הוא הבהיר והתיישב באי "הקטע הוא ... שהיא מגזימה עם השוקו רק שהיא לחוצה " נאנחתי . גם כי הבנתי את הסיבה לכמות המוגזמת של השוקו שהיא צרכה וגם בגלל שהבנתי לאן שון חותר "תחשוב שוב , תפסנו מישהו מהקווינס והיא לחוצה שנהרוג אותו'' אמרתי ''אני בחיים לא אפגע בה '' קבעתי

'' מה אתה מתכוון לעשות ?" שון שאל במבט חורק "לרצוח אותו מכות" אמרתי בחריקה "ואז לענות אותו עד שהוא יגיד לנו איפה כל השאר מתחבאים" קבעתי וקמתי "בשעה שבע" אמרתי ויצאתי ויצאתי משם

19:00

אני ושון התיישבנו ממול לבחור הזה , שתיקה קלה השתוררה עד שאני שברתי אותה "במקרה רגיל .. הייתי מציע לך להגיד לנו כבר עכשיו איך למצוא את המאורה של הקווינס , אבל אני יודע שאתה לא תגיד . מאמנים אתכם יותר מידי טוב שם" גיחכתי "וחוץ מזה אני לא כל כך אסבול לכסח לך את הצורה " אמרתי בחיוך מאיים

"למרות כל זה ששנינו נשמח להראות לך 20 דרכים שונות להתפלל למוות של עצמך ... אנחנו נותנים לך אפשרות להקל על העונש שלך בכך שתספר נו למה אתם כל כך רציתם את אחותי" שון הציע הצעה חכמה שמשום מה לא חשבתי עליה

"בשמחה" הבחור ענה "מפתיע שעוד לא גיליתם, אבל הראש של הבחורה הקטנה הזאת שווה הרבה, לא יותר מהראשים שלכם כמובן . אבל אתם יכולים להבין למה בחרנו בבחורה הקטנה שלא מסוגלת להחזיר מאשר אחד מהאנשים היותר מסוכנים על כדור הארץ" הוא הסביר ודמי החל לבעבע

"טוב, חבל כי העונש על חטיפה שלה גם גבוה" עניתי והאגרוף שלי מצא דרך היישר אל העין שלו

"עכשיו אחרי שחטפת קצת" ניגבתי את הדם שהצטבר על ידיי בחצי שעה האחרונה "אתה יכול להתחיל לשפוך בפניינו" שון השלים אותי

"צריך הרבה יותר כדי להכניע קווינס" הוא אמר דרך שפתיים חשוקות ונפוחות "מה אתה אומר" שון גיחך והוציא מהמכנס שלו סכין חדה על חריטה של גולגולת על השולחן "שאלה לי אליך , וכדאי לך לענות את האמת . מה תכננתם לעשות לה?" שאלתי , אותו הבחור תפס אומץ "למלא את סיפוקינו כמובן," הוא חייך "ולמכור אותה למרבה במחיר"

שון דפק על השולחן בזעם "אתה הולך למות!" הוא זעק וזרק את אגרופו עליו

"בוא שון , נשאיר את הטוב לאחרים" הצעתי כשראיתי שהוא יוצא משליטה לחלוטין "תורידו לו ביצה , ואם הוא עדיין לא יגלה את המיקום של המזדיינים האלו , תורידו לו תזזין" ציוותי במבט כעוס ויצאתי מהחדר ביידים מטפטפות דם , אני אהרוג אותם , נראלי שעד עכשיו לא באמת הבנתי כמה היא חשובה לי

אני אני מרגיש כל כך הרבה ? בכל כך קצת זמן?

__________
מבטיחה לפצות אתכם המרתון אמיתי אני פשוט בכל כך הרבה לחץ עכשיו
אוהבת

complicatedWhere stories live. Discover now