complicated

ביפ ביפ

נ.ק אנה
"אל תחליט עליי!" צעקתי על שון "אנה! הוא פושע!"
גלגלתי את עיניי "אני לא מבינה, אתה חושב שאני בת שלוש? יש לי חיים יש לי סיפור יש לי היסטוריה ואני מקווה גן עתיד אבל עם אח לחוץ כמו שלי. .." מלמלתי
"איזה סיפור אנה?! הא? איזו היסטוריה?! איזה עתיד !? איזה פאקינג עתיד?! עם פושע ! איזה עתיד?!" הוא צרח והתקדם אליי
"די! די לקרוא לו ככה! הוא לא שונה ממך שון " צרחתי
לפתע שמעתי קול ניפוץ ענקי ושניינו הסתובבנו לאבינו שעבד ליד אגרטל שבור "אתם שניכם ירדתם מהפסים לחלוטין " הוא צעק
"תראו את אחיכם הקטן " הוא הצביע על אדי שקצת רעד
"שון . יש החלטות שאתה פשוט לא יכול לעשות " הוא אמר לשון בכעס
"אנה אני סומך עלייך" הוא לחש בערך וזז כדי שאוכל לעבור בדלת בעודו תופס בידי אומר "אנה , שעתיים גג"
הנהנתי ורצתי למכונית שלי בעוד רוח חמימה פוגעת בפניי ומשמיעה רעש קל
***
חניתי מול הבית של ליאם , הוא גר לבד בחודש האחרון ... מגניב , לא ציפיתי אחרת כמובן מבחור בן 19 במעמדו של ליאם.  חשבתי לעצמי שהוא לבטח יושב עכשיו בבית שלו עם החברים וצופה בכדורגל כל הזמן .מזמין בחורות מזדמנות בלבוש מינימלי כדי להנעים את הפסקת הפרסומות , לא קינאתי . אני יודעת שככה חיים בחורים רווקים שעשו את המיליון הראשון שלהם לפני גיל 18 , ואת רישיון הנהיגה ? הוציאו בפרוטקציות כשאני רק חלמתי על מכונית משלי , דפקתי בדלת הלבנה בתקווה שהערב הזה הוא לא אחד מאותם הערבים בהם הם צופים בכדורגל
"אנה?" קול הפתיע אותי מאחוריי
"ליאם!" אמרתי בהפתעה והסתובבתי כדי לגלות אותו עומד עם שישיות בירה בין אצבעותיו
"אני לא רוצה להפריע או משהו ... רק באתי לכאן כי אני כן רוצה לפתח איתך משהו " התקדמתי אליו מעבירה את שיערי מאחורי אוזני
"מה עם שון ?" הוא שאל בבלבול והביט בי כשהוורידים בזרועותיו מתהדקים מהחזקת 24  בירות
4 שישיות שש כפול ארבע , חישוב מהיר אוהבת מתמטיקה , כזאת אני
"אתה צריך עזרה ?" ניסיתי להתחמק ורכנתי לתפוס באחת השישיות "אנה" הוא אמר בקול נמוך והזיז מעט את ידו , הרמתי את ראשי כל הדרך אל שלו בחשש . הוא נאנח והניח את הבירות על רצפת הבטון
"את יודעת שאני שם זין על כולם" הוא הניח את כף ידו הענקית על הלחי שלי
"אני רק רוצה להיות בטוח , שאת בסדר" הוא אמר ואני הנהנתי בחיוך "הייתי בסדר .. כשנישקת אותי " לחשתי
"מה?" הוא שאל "כלום!" חייכתי והוא התקרב אל פי , עצמתי את עיניי והרחתי את הסיגריות והבושם הגברי שלו . פאק
הוא הצמיד את פיו אליי ודחף את לשונו באגרסיביות
הנשיקה איתו כל כך אגרסיבית ומפתה .כרכתי את ידי סביב צווארו ונמסתי פנימה אל תוך ידיו האוחזות במותניי ומקיפות אותי בקלות
הנשיקה נמשכה זמן רב עד שהתנתקתי ממנו מתנשפת ושואפת אוויר נחוץ לראותיי , הוא בניגוד אליי הביט בי במבט מחוייך ומלא גאווה "בואי . לפני שמישהו יראה אותך במכנס הקצר הזה " הוא גיחך והרים את הבירות תוך כדי שהוא דוחף אותי אל תוך הבית ומשליך עליי את המפתחות בקלילות , נכנסנו פנימה ואני נחשפתי לבית גדול בעל 2 קומות ונברשת קלה ונוצצת בלב הבית , מושלם הריהוט בבית שיקף את חייו של הבחור הניו יורקי והרווק המושלם , חסר כל טעם .
הספות היו לבנות ופשוטות ובמבט חטוף למטבח ראיתי שכך גם האי במטבח . לבן , אך הכלים היו עשויים ממתכת או מפלסטיק זול שכנראה לא נבחר בקפידה , קופסאות פיצה ריקים מפוזרים על כל המטבח ותמונות לא היו תלויות כלל
"בית ממש נחמד " אמרתי והסתובבתי אליו מחוייכת
"תודה" הוא אמר לי בביטחון והתקרב אליי במבט מתוחכם
"אממ" מלמלתי ושוב נמסתי לשפתיו
"אהמ " שמענו גיחוך מאחורינו . ליבי זינק ומיד הבחנתי בשלושה בחורים . מייד נכנסתי לתוך חזהו של ליאם בגיחוך . אך  מייד התעשתתי והשתחררתי מאחיזתו מתקדמת אל אותם הבחורים "היי " חייכתי
והרגשתי בחום גופו של ליאם ומיד את ידיו הגדולות על מותניי והתקדם איתי אל הסלון כשהוא מושיט להם בירה
"אנה אלו הם רוי דניאל ומייקי" הוא הציג בפניי את חבריו שכבר לגמו מהבירה והתיישבו על הספה . כשאני יושבת על ליאם בכורסא חייכתי בנימוס
"קוקסינלים זאת היא אנה. חברה שלי" הוא הציג אותי כחברה שלו , מה שהקסים אותי וגם להנמס תחת ידיו שוב .
"היי אנה" הם אמרו כאחד והושיטו לי בירה , ליאם הביט בי במבט שואל
"לא תודה , אני חייבת ללכת ואני גם רק בת 17" התנצלתי והם בתגובה ירקו את הבירה החוצה "17
?" דניאל זעק
"שונה מהטעם שלך עד עכשיו " הוא נרגע . לא הרגשתי צורך להתעמק בהלם של חבריו אלה נאנחתי בחיוך . נשארתי שם שעתיים בערך או קצת יותר ולבסוף  קמתי מברכיו והודיתי לכלום על קבלת הפנים הנעימה
"חכי!" ליאם אמר "אני אלווה אותך החוצה " הוא אמר לי והניח את הבירה על השולחן
"אני שמח שבאת היום " הוא נשען על המכונית שלי וחייך
"גם אני" חייכתי והתקדמתי אליו
"אנה , אני מק.." הוא החל לומר ברצינות אח הקטע ונאנח
"אני אאסוף אותך מחר בעשר" הוא הצביע עליי בחיוך והלך אחורה ואני הנהנתי "אוקיי" חייכתי ונעמדתי קרוב למכונית שלי כשהוא התקרב אליי ונצמד לגופי "אני חושב שמה שעשינו הייתה טעות" הוא צחקק
"לגמרי" פזלתי מעט ונמסתי לידיו הגבריות בזמן שהוא דחף את לשונו לשלי באופן הרבה יותר מידי אגרסיבי
********
סגרתי את הדלת אחריי ונשענתי עלייה
"נהנת?" שמעתי קול עמום מתוך החושך שביתי היה סרור בו
"איחרת" הקול קבע וכשהתקדמתי גיליתי את שון יושב על הספה ומביט בי
"חיכית לי כאן?" שאלתי בזעם , איזה חצוף בחיי!
"כל השלוש וחצי שעות , שאין לי מושג איפה היית בהם . בתקווה שלא היית איתו " הוא גיחך ונשען על ברכיו
"אתה חולה נפש שון , השעה רק שתיים עשרה בלילה" גנחתי בבוז
"אנה . אני עובד על משהו כרגע" הוא הביט בי ברעל
"בסופו של דבר זה היה חייב לקרות" הוא חייך
"בסופו אחד מאיתנו ימות "
התיישבתי בשקט "אבל חזרתם לאיחוד כוחות " אמרתי
"אנה , איחוד הכוחות תקף רק לחודשיים , מה ? הפושע שלך לא ציין את העובדה שעוד חודשיים הוא יאלץ לתכנן את הרצח שלי?" הוא שאל בנבזיות
"בולשיט" קמתי והתחלתי להתקדם למדרגות
"אני לא מאמינה לך , וגם אם כן . יש עוד חודשיים ואני לא מתכוונת להרוס עוד משהו טוב בגלל העסק הזה , אני לא מוותרת עליו כמו שאבא וויתר על אמא אתה מבין?" הבהרתי את עצמי
"ושתדע לך . שהייתי רוצה לקבל תגובה יותר מתונה מאחי . שיודע כמה קשה היה לי בתקופה האחרונה , חשבתי שתשמח לראות אותי מאושרת "  אמרתי עולה במדרגות
"אנה!" הוא צעק מאחוריי אך אני כבר עומדת בפתח חדרו של אדי
"היי" דחפתי את ראשי פנימה בנימוס
"אנה!" הוא צעק והתיישב במיטה "תיכנסי!" הוא הפציר ואני עשיתי כדבריו
"איפה היית?" הוא שאל בזמן שאני התיישבתי על קצה מיטתו "אמממ אני הייתי ב.. אצל חברה" שיקרתי , לא מעוניינת בזעמו
"אל תשקרי לי" הוא זעם "אני חושב שאת צודקת . למען האמת הסיפור של אמא שלי ואבא שלי די דומה לשלך" הוא שיתף אותי
"באמת?" התעניינתי
"כן , המשפחות שלהם לא רצו הזוגיות שלהם או כל דבר שקשור לה , הם יצאו כנגד המוסכמות ולבסוף ניצחו כשהביאו אותי . אבל אז הם מתו , " הוא בהה בנקודה על הקיר
"הו אדי שלי" נאנחתי וליטפתי אותו "אני מתרגש לקראת הבית ספר החדש ולקראת המשפט אימוץ שלי" הוא אמר , אחרי שהחלטנו לאמץ את אדי , החלנו בתהליכים והתהליך הסופי הוא חתימת מסמך האימוץ בנוחכות שופט
"אני אוהבת אותך " נשקתי לו בקלות ויצאתי מהחדר שלו הישר לשלי
זרקתי מבט לתיק שלי שעמד לו בקצה החדר והזכירו לי שעוד פחות מחודש חוזרים לשגרה
*******
לבשתי ג'ינס כחול בהיר יחד עם הריבוק הלבנות האהובות עליי מכל הסניקרס שלי
התאמתי טופ לבן . שלולא רציתי לעצבן את שון הלכתי כנראה היה עדיין דחוס במדף העליון של ארון הקיץ
הטלפון שלי זמזם ומיד קפצה הודעה מליאם
'אני למטה' קצר וקולע, אוקיי
ירדתי במהירות במתרגות כמעט מועדת השידור של שון תופסת אותי
"תחליפי את זה '' הוא אמר לי בקול פוקד
"לא" כעסתי והמשכתי ללכת לא מפנה לו את תשומת הלב שכנראה ביקש או את המעשה שחפץ ,
"היי" קפצתי לאוטו המדהים של ליאם
"היי" הוא חייך אליי מביט בכל תזוזה שאני מבצעת
"אז לאן נוסעים?" שאלתי בקול מרוצה
"אנחנו נוסעים לארוחת בוקר " הוא ריצה אותי בתוך מחשבותיי שהפליגו אי שם אל צלחת מלאה בחביתה ומלפפונים
"אנה . תקשיבי את יודעת שבחיים לא הייתה לי מערכת יחסים , לא כזאת רצינית לפחות והבלעדיות לא מוכרת לי , " הוא הסביר
אני הנחתי את המזלג והגבתי
"בוא נקבע כללים , כל מערכת יחסים צריכה כללים" הנהנתי , טעות !
"אוקיי . כלל ראשון , החזייה הזאת שאת לובשת בתור חולצה , הולכת לפח" הוא קבע ואני נחנקתי במעט
"מה?!" כעסתי "אוקיי אוקיי, כלל שני . אני עושה מה שבא לי " התגריתי בו
"אנה" הוא נשען אחורה על הכיסא ונאנח
"ליאם , אני לא צריכה עוד רודן בחיים שלי שישלוט עליי , אני זקוקה לחבר" הבהרתי לו
הוא נשען בחזרה קדימה "אנה הכל בחוץ תסתכלי על עצמך" הוא גנח בזעם
אוקיי , אני זוכרת מה אני אמרה לי לגביי כל בחור
'תהי אדישה וזה ישגע אותו'
"לא" קבעתי בחיוך ודחפתי עוד מלפפון לפי
"אנה" הוא שוב נאנח בזעם "ליאם" חזרתי על שמו בצחקוק
"אמרת כללים , וזה הכלל שלי" הוא אמר לי . ניענתי בראשי ,
"אני הולכת לשירותים " קבעתי וסידרתי את הטופס שלי כך שיחשוף מעט יותר ממה שהוא מסוגל
"אנה" הוא סינן לעברי
------_-----___------___
בנות , אני מזה מתנצלת על כל הזמן הזה שלא העליתי , אבל פרק ארוך במיוחד עבורכן . תשמחו אותי ותעברו את הרף
15 הצבעות
10 תגובות