פרק 14

2.4K 114 1
                                    

תקשיבו אני באמת מודה לכם על כל הקריאות וההצבעות , לא ציפיתי שאני אעבור את ה200 צפיות אבל תראו , זה כזה חשוב לי לראות שאתן אוהבות את הסיפור שלי . תודה לכולם

‌ירדתי למטה וראיתי את אדי ושון אוכלים יחד "היי" אמרתי וחיבקתי את אדי "תאכל" ציוותי עליו והוא חייך
‌"בוקר טוב אנה" שון אמר וניסה לחייך אליי . "אל תדבר אליי" אמרתי והוצאתי כוס מהמדף "אנה ," הוא הזהיר
‌"אני לא אתן לאחותי הקטנה לצאת עם עבריין" הוא קבע "מה הוא שונה ממך?" שאלתי "שיגיע יום" הוא אמר בתקיפות "שאצטרך להרוג אותו. ואת תאלצי לעשות את הבחירה במשפחה שלך" הוא אמר
‌"אני לא מאמינה באלימות" חייכתי ולקחתי את התיק שלי "ביי אדי. אל תשכח שהיום בצהריים אבא בר לקחת אותך כדי שתרשם פה לאומנה" חייכתי.  כן החלטנו לקחת את אדי כילד אומנה ... אבא התאהב בו לחלוטין וכבר סידר לו פה חדר .
‌"אני הולכת" הודעתי ויצאתי מדלת הבית , אני כל כך רוצה שהמצב ביני לבין שון יסתדר . ומה אם זה כרוך בקשר שלי עם ליאם? עד שהדבר נהיה אמיתי ולו במקצת . אני זקוקה לו . לשון אך עד מתי אהיה כבולה תחת שליטתו ?
‌המחשבות רצו בראשי כמו רכבת מהירה . המחשבה שיום אחד אאלץ לבחור בין שניהם הורגת אותי . למה? למה דווקא אצלי ?
‌דפקתי על דלתה של ג'יין והיא פתחה כשהיא מחובקת עם בחור ראנדומלי "ג'ין?" מלמלתי "אנה" היא אמרה בזלזול "מי שלח אותך רון?" היא שאלה
‌"לא האמת שאני פה בגלל ש.." מבטי נתקע על הבחור שמצץ ברכושניות את צווארה של ג'ין "בגלל ליאם" המשכתי . היא גלגלה את ענייה שנית "תקשיבי, לא שזה באמת אכפת לי אבל יש עוד הרבה דגים בים . שון יצטרך לגמור את זה בסוף . תבחרי במשפחה שלך אוקיי?" היא דיברה לרגע ברצינות ,
‌"ג'יין מה עובר עלייך?" לחשתי והיא דחפה את הבחור בזמן שלחשה משהו באוזנו . הוא הסתובב ועלה במדרגות "די נמאס לי . אנה השתנתי , אני לא יכולה להיות ילדה טובה יותר" היא הסבירה "תסבירי את זה לרון " היא המשיכה ותרקה את הדלת . עמדתי שם המומה . התיישבתי על המדרגות של ביתה
‌מה אם היא צודקת ? יש עוד הרבה דגים בים אבל כמה משפחה כמו שלי יש ?
‌אני זקוקה לה , נאנחתי וחייגתי את מספרו של רון . הוא לא ענה.  נכנסתי אל רכבי והתחלתי את הנסיעה לשכונה הכי מסוכנת בניו יורק . השכונה של רון ,
‌ליאם התקשר  אליי בפעם השנייה היום "מה נסגר איתך?" מלמלתי  זה לא אשמתו שאני מבולבלת עד ש'הוא נפתח אליי אני חוסמת?
‌"הלו?" עניתי למכשיר הקטן
‌"אנה , איפה את?" ליאם שאל בלחץ
‌"אני עכשיו נכנסת לשכונה של רון .." מלמלתי
‌"פאק" הוא אמר בכעס
‌"מה יש?" שאלתי מודאגת
"אנה תעני לאבא שלך ותסתובבי לכיוון הבית" הוא ציווה
‌"זה בגלל השכונה של רון?!" כעסתי
‌"אני אהיה בסדר ליאם" קבעתי
‌"אנה" הוא הזהיר
‌"תעזבו אותי כבר כולכם !" כעסתי "אני ילדה גדולה אוקיי? אנחנו אפילו לא זוג רשמית ואתה כבר קובע לי . לא רוצה אוקיי? מימילא אף אחד לא רוצה שנהיה ביחד אז בשביל מה? החברה הכי טובה שלי נדפקה אז אני הולכת לחבר הכי טוב שלי כי אני צריכה מישהו , נמאס לי להיות שם בשביל כולם אוקיי?"  וואוו השתמשתי במילה אוקיי מלא .
‌אבל זהו , נמאס לי להיות הילדה הטובה והמושלמת
‌"אנה .." הוא התחיל
‌"טוב נראלי אתה לא מבין רמזים . בי ליאם נדבר " אמרתי באכזבה וניתקתי .
די נמאס לי

נ.ק ליאם

איפה היא עכשיו? היא צודקת אנחנו לא זוג רשמית אני כולה נישקתי אותה . נישקתי כל כך הרבה דווקא אצלה זה מרגיש כל כך טוב.
היא מבלבלת אותי למוות ואני מרגיש משהו אליה , כל כך מהר? היא לא מכירה את הילד הרע שבי , כמה מסוכן זה יכול להיות ?
היא לא מרגישה את אותו הדבר כלפיי?
"היא נסעה לחבר הזה שלה " שון נכנס . "אוקיי איפה הוא גר ?" שאלתי בתקיפות , אני שונא אותו
"אין לי מושג " הוא פער את עיניו ביאוש
נאנחתי
טוב , היא רוצה לשחק איתי ? אני אחכה לה כאן אין לי בעיה עם זה עד שהיא תגיע
אני מתכוון להוכיח לה שאני יכולה להיות בן זוג למופת אחרי הכל ואחרי כל הדם על היידים שלי
אני עדיין אני
הטלפון שלי צלצל "הלו" עניתי בלי להסתכל בכלל מי זה
"חברה שלך אצלי" קול עמוק ענה וצחק מעבר לקו
"מי זה?" שאלתי והבטתי בטלפון
מספר חסוי , שיט
סימנתי לשון שיגיע ושמתי את השיחה על רמקול
"זה לא משנה , מה שכן זה שהיא אצלי" הוא אמר
שיניי חרקו תחת הלחץ שהפעלתי עליהן
"רוצה להגיד שלום לאב?" הוא אמר כנראה לאנה
"אמממ!" שמעתי את זעקתה של אנה
לפתע שמעתי זעקה "שלא תעזי לצעוק שמעת אותי?!" הקול צעק
אני אזיין אותו ,
"תשחרר אותה " איימתי קלות "אה לא " הוא אמר במין גיחוך שכזה
"יש לך ארבע שעות לגרום לאבא שלך לשחרר 13 שבויים שהוא לקח מימני 
או שלא תראו את הנסיכה שלכם יותר" הוא אמר וניתק
אני השלכתי את הטלפון לקיר בחוזקה "פאק!" צרחתי . תפסתי במפתחות שלי והתקדמתי אל הדלת בצעדי ענק , עצרתי כשהבחנתי בשון החיוור שעומד כמו נציב מלח
"אתה צריך הזמנה מיוחדת?" אמרתי בקול , הוא התעורר  על עצמו
נכנסתי לרכב שלי ונאנחתי "זה הכל באשמתך" שון לחש
"זה הכל באשמתך יא בן זונה !" הוא צרח עליי ופתח את הטלפון שלו
"קח תכתובת כבר סימסתי לאנשים של אבא שלי אותה , כדאי לך שהיא תהיה שם " הוא הזהיר והשאיר לי את הכתובת על המעמד של הטלפון .
אפילו לא שאלתי , פשוט נסעתי
מה אם זה באמת באשמתי?
_-_--_____-----_____----_----
פרק ממש קצר אני יודעת אני פשוט חולה ולא באמת יוצא לי לכתוב ... וגם לא עברתם את רף ההצבעות ,

complicatedWhere stories live. Discover now