הארי אדוארד סטיילס:
הלכתי עם זאין לכיוון חדר האוכל בארוחת צהריים, חזרתי הרגע משיעור רפואה- זה היה מעייף בטירוף, אני גווע ובקושי אכלתי משהו לארוחת בוקר, נכנסנו לחדר אוכל ולקחנו אוכל שהוא לא אוכל, והתיישבנו בשולחן הקבוע שלי ושלו ולאחר שכמה תלמידים חסרי חיים אמרו שלום לזאין ואני התחלתי לאכול זאין התחיל לדבר על שיעור מדעי החברה, זה ממש נחמד השיעור הזה אבל לא מועיל- כאילו-הוא רוצה להיות מגשר? אני לא מבין מזה הבולשיט הזה
"עזוב אותי, איך היה בשיעור רפואה?" זאין שאל וניקיתי עם מפית קצת לכלכוך שהייה על שפתיי
"בסדר...המרצה הודיע לנו על בוחן שיהיה בקרוב- אני לא חושב שזה משהו מיוחד, אבל למדנו קצת על הניתוחים של המעיים- לא פוקינג מעניין" אמרתי
"ומה איתך ולואי? משהו מתחמם?" שאל בגיחוך- אני שונא את השאלות האלו והרבצתי לכתפו
"מה?! לא!!! זאין פוקינג אל תשאל את זה! אנחנו ידידים נטו ותכניס למוח הקטן שלך בגודל של הזין שלך את זה" אמרתי והוא צחק בקול- מפגר
"בסדר בסדר תרגע אדוארד" אמר ונעצתי בו עיניים- הוא מרגיז אותי- הוא עושה את זה בכוונה!
"תאמין לי שאם לא היה את התקנון המטומטם שאבא שלך התקין הייתי מצליב אותך על הקיר פה" אמרתי והוא הוציא לשון ועשיתי לו אצבע משולשת- הוא פוקינג פג! וגם פג תוקף של מוצר של קונדום!
אבל לואי קצת מדאיג, אני רואה אותו רק בשיעור מוזיקה ובבוקר בקושי, הוא לא הולך לאכול הסרגל הזה, הקטע הוא שלפני שבוע וחצי הכל היה מדהים! הוא התקלקל לי- לא לי אלה הוא התקלקל
"זאין מחר אני לא בא לארוחת בוקר" הודעתי לזאין, אני מתכוון להבין מה קורה לו, אני רוצה להבין למה הווא מתנהג בצורה משונה ומדכאת ולא נמצא בכלל בשיעורים- זאין הודיע לי שאבא שלו רצה שהוא ידבר איתי על לואי אם אני יודע על משהו משונה שקרה לו בזמן האחרון ואני לא יודע כלום, המורים מתלוננים שהוא לא נמצא בכלל- לא מראה את הפנים שלו...
"בסדר...אני מקווה שזה מה שזה" אמר והנהנתי- אני מתכון לדבר איתו
הסתכלתי על השעון ועוד 5 דקות מוזיקה מתחיל, אני אראה את לואי, נפרדתי מזאין והלכתי לכיוון השיעור, וכשנכנסתי לואי ישב שם כשראשו בידיו- תפסתי אותך!
"היי לואי" הפתעתי אותו והתיישבתי ליידו והוא נבהל
"ה-היי" אמר ופער את עיניו כאילו ראה לראשונה את אמא שלו
"מה קורה?" שאלתי
"מדהי-ם באמת מדהים איך אתה?" שקרן
"אני גם כן בסדר, נוכל לדבר מחר בבוקר או אפילו בסוף היום?" שאלתי
"אמ, נוכל מחר אם אני אתעורר, היום אני לא יכול" אמר ועשיתי מבט חושד- מה הוא מסתיר?
"מעולה- אני אדאג שאתה תעורר אל תדאג" אמרתי בחיוך והוא היה נראה קצת מפוחד, אך מהר מאוד המרצה הגיעה והתחיל שיעור.
יום לאחר מכן:
"לואי" ניסיתי להעיר את לואי, השעה 7 וחצי ועוד חצי שעה אני אמור להיות בשיעור כתיבה יוצרת, אתמול לא ראיתי בכלל את לואי מסיום שיעור מוזיקה- הוא פשוט נעלם עלואיד עכשיו שאני רואה אותו
"לואי" ניענעתי אותו כמה פעמים אך הוא לא הוא לא קם
"לו-אייי" אמרתי והוא לא קם- אני יכול לקפוץ עליו?
"לואי, לואי, לואי, לואי, לואי, לואי" אמרתי בעודי קופץ על מיטתו, והוא יתעורר! כל הכבוד לי!
"בוקר טוב" אמרתי בעודי יורד ממיטתו
"תקום" אמרתי ומשכתי בידו, הוא גירד קצת בראשו ופקח עיניים- הן כהות-ויפות ומבריקות-
"הארי מה- מה השעה?" אמר בקצת קושי
"7 ומשהו בכל מקרה תקום" אמרתי והוא התיישב על מיטתו סגר את עיניו לכמה שניות ופקח והלך לצחצח שיניים במקלחת, הוא היה עם בגדים שחורים שהיו נראים קצת צמודים אבל זה לא, כך זה בגדים שחורים...
הוא יצא מהמקלחת והתיישב ליידי והתמתח
"לואי מה קורה?" שאלתי והוא הנהן- אני לא התכוונתי לזה ככה אבל שיהיה
"אני יכול לשאול משהו?" שאלתי והוא הנהן שוב וחייך בקצת
"לאן נעלמת? אני לא רואה אותך במעונות בכלל" אמרתי והחיוך נעלם והוא קיווץ את גבותיו- אופסי
"לא משהו מיוחד" אמר
"והוא?" שאלתי ו-יש לו דמעות בעיניים-
"מאיפה להתחיל בכלל?" שאל ונאנח
"מה- מה זאת אומרת?" שאלתי
"אחותי...יש לי אחות שקיבלה זעזוע מוח שנה שעברה, הייתה איזשהי תרופה שיכלה לעזור לה להתרפא יותר מהר,אבל עכשיו אנחנו חייבים לקנות אותה כי זה תלוי בחיים ומוות, התחלתי לעבוד וגם אמא שלי עובדת קשה...זה קשה לי" אמר בקול שבור ויצאו דמעות מעיניו אך מיהר לנגב אותם
"כמה התרופה עולה?" שאלתי
"זו הבעיה, היא עולה 500 דולר, מחר אנחנו צריכים להגיש את הכסף ואין לי חצי מזה!" אמר חנוק, התקרבתי אליו והיה לי דחף לחבק אותו
"בוא" אמרתי וקירבתי אותו אליי וחיבקתי אותו בזמן שהרגשתי שהחולצה שלי נהיית רטובה, תוך כדי החיבוק חשבתי והגעתי להחלטה
"לואי אני יכול לעזור לך" אמרתי
"מה- איך? יש מצב שהתרופה לא תעבוד בכלל" אמר אמר ומשך באפו
"אני יכול להביא לך את כמות הכסף שחסרה לך" אמרתי
"לא- הארי אני..." אמר וקרסתי כשהבטתי בעיניו
" לואי אני באמת אומר לך מכל הלב, זה בסדר! באמת! אני בא ממשפחה שלא חסר לה כסף תאמין לי..."
"תודה הארי אני מבטיח שאחזיר לך כל שקל!"
"אין צורך לואי"
"אני מתעקש! תודה!" אמר וחיבק אותי שוב- חמוד, הוא דואג למשפחה שלו
דיברנו עוד קצת וגיליתי שהוא עובד בסטארבקס- אני יכול לבוא לבקר אותו! ירדנו לאכול ארוחת בוקר ושאר היום עבר הרבה יותר טוב.
מחשבות להמשך?
YOU ARE READING
New Year New Thing-Larry stylinson
Romanceגמור. .הארי הוא סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה ,הוא אחד שלא מתחבר לכל איש הוא צריך שיהיה לאותו ידיד או ידידה אפיונות מיוחדים , שהוא קובע בשביל להתחבר אליו. השנה השלישית באוניברסיטה מגיעה ואיתה גם עומס של ילדים חדשים. מאז ומתמיד הארי היה לבדו בחדר...
