New Year New Thing-Larry stylinson

Part 43

הארי אדוארד סטיילס:

"לא אין פאקינג מצב שאני עושה את זה לואי" אני אומר לו ונאנח, אתמול הוא ישן אצלי אך הוא היה צריך ללכת לכנסייה לאביו. הוא רוצה שאני אצא לטייל עם נייל, חיי בסרט.
"קדימה הארי, אתם תצטרכו מתישהו להסתדר עם אחד השני. " הוא נאנח ואני מניד את ראשי לשלילה
"אין מצב. "

אני פאקינג בשוק שנכנעתי לו! אני בשוק שאני אשכרה שלחתי לאירי הזה הודעה. אני פאקינג בשוק.
'אני רואה נכון? הארי סטיילס כתב לי הודעה?'
'אל תחמיא לעצמך כל כך הרבה'
'ובגלל זה אתה מציע לי לצאת לטייל איתך היום? '
'אל תעשה את זה קשה יותר ממה שזה'
'בסדר בסדר זה שאני מגיב ככה זה רק בגלל שלואי דיבר גם איתי, חם היום אז... עדיף להיפגש במקום אחר' אוי אלוהים
'אוקי, בכל מקום שנהיה יהיה חם' אני כותב ומגלגל את עיניי
'אולי ניפגש בבית שלך? יש מצב? כי אמא שלי ממש עסוקה כרגע'
'בסדר' שיט, למה אני מסכים? למה זה פאקינג טוב?! אני מקלל הרבה בדקות האחרונות רק בגללו!
'הכתובת היא דאונינג 9'
'👍'

'🖕'

אני סוגר את הטלפון ומניח אותו על חזי, עוצם את עיניי ונרגע קצת
לאחר כמה דקות אני יורד למטבח ופוגש באבי מדבר עם ורוניקה וג'מה במטבח, מטגנת משהו.
"ג'מ אמ... מישהו צריך לבוא לפה, בלונדיני כזה עיניים תכלת קיצר כשהוא מגיע תשלחי אותו לחדר שלי בסדר?" ג'מה מהנהנת ואני ואני מהנהן אחריה. מעולה.
איך אני אמור להגדיר את נייל? ידיד? אויב? קרציה?
אני עולה חזרה לחדר שלי ונשכב עליה ומדליק את המזגן, פותח את הלפטופ ומתסתכל על התראות חדשות מוואטפד, רואה שקוראים מבקשים עוד סיפור מכיוון שסיימתי את My little sunshine וכן, ככה קראתי לסיפור הזה.
לאחר כמה דקות אני שומע דפיקות בדלת שלי, אני פותח ומביט בנייל שהיה עם מכנס גינס שחור וטי שירט שחורה ונעליים לבנות
"זו אחותך שם למטה? " הוא שואל אחרי שנכנס וסגר את הדלת, מתיישב ליידי במיטה
"כן" אני עונה ומרגיש את האווירה המעצבנת הזו.
"והוו נחמד" אומר, אני מצמצם את עיניי בחשד ומסתכל על נייל שהרים את ידיו ללמעלה
"מה? לא אשמתי שהיא נחמדה. אל תדאג אני יוצא עם מישהי" יש לך מזל, חשבתי לעצמי.
"ובכן, אני יודע את הרקע שלך, אז מה לעזאזל לואי רוצה שנעשה? " הוא שואל
"אני ממש לא יודע." אני אומר ונשכב על המיטה
"סליחה" אני פוער את עיניי כשאני שומע את המילה המפגרת והקטנה הזו מפיו
"תסלח לי? " אני שואל
"סליחה, שפטתי אותך מהר מידי, זה היה נטו מקנאה ודאגה ללואי" אני מתיישב חזרה ומסתכל עליו
"ובכן, עכשיו שאני יודע שאתם זוג אז הכל יותר מסתדר לי. " הוא ממשיך, אני מהנהן ולא יודע איך להגיב, אני לא מתכוון להגיד לו סליחה נכון? אין לי על מה. א-אבל אני בריטי
"כן זה בסדר, אני סולח. אני לא מתכוון להיות כמו ילדה בת שנתיים אבל אני מצטער גם. לא יודע על מה בכלל אולי כי התנהגתי חרא אליך, אבל אני מתנהג לכולם ככה" אני אומר ומושך בכתפיי
"זה בסדר. אני מבין. אמ... אז אתה סולח לי על זה ששאלתי את לואי אם הוא בתול? אני נתתי לך לפחות עוד מידע עליו-" לפתע סקר פתחה את הדלת ובידה בובה שורוניקה קנתה לה.
"סלום" היא אומרת וסוגרת את הדלת אחריה ומתיישבת בריצפה
"היי סקרלט, אמ, מה את צריכה לאב? " אני שואל אותה,  אין לה אחלה טיימינג כמו שחשבתי.
"ג'גה עם מייהל אבא עם ורויקה והאחי עם משהו" היא אומרת ומסתכלת על נייל
"משהו, אמאלה" נייל והצחוק האייקוני שלו נשמעים ברחבי החדר ואני מטיח את ידי במצחי
"מסהו מחיק?" סקר שואלת ואני לא יכול שלא לחייך הודות לצחוק של נייל
"לא" נייל מנסה להירגע ולוקח נשימה ארוכה, ואת זה כנראה למד מלואי.
"אתם מסעממים אני הולכת ביי ביי" היא אומרת ויוצאת מהחדר.
"היא ממש חמודה" נייל אומר
"אני יודע את זה. "

לאחר כמה שעות שבהם אני ונייל דיברנו ואכלנו זה הזמן להיפרד. ואולי הייתי אומר לפני כמה שעות סוף סוף אבל לא... היה ממש נחמד
"ובכן, היה ממש נחמד" נייל אומר ביציאה לדלת מהבית
"כן, זה כן" אני אומר ומחייך בקצת
"ביי" הוא אומר ואנחנו משום מה זרמנו ל... חיבוק.
אך מהר מאוד נייל פשוט הפיל את שנינו בזמן שהוא עליי וצוחק
"אתה הולך למות"