New Year New Thing-Larry stylinson

Part 3

הארי אדוארד סטיילס:

בוקר,השעה 8:00 ועוד שעה אני צריך כבר להיות למטה ולהתחיל ללמוד. לואי הזה עדיין ישן.
להגיד את האמת? הוא דיי נחמד, לא חטטן, יודע מתיי להפסיק לשאול ולדבר, ממש נלחצתי אתמול כשהתחיל לדבר על האנשים פה והכל...בואו נגיד שיותר פחדתי שהוא יגלה שאני הומו, מאז כיתה ו ביסודי כשהבנתי שזה מה שאני החברים שהיו לי ניתקו איתי קשר,אבל בזכות זה גיליתי את וואטפד, והאינסטגרם וסטיפס ועוד מלא אפליקציות אחרות-שהמשתמשים שם בעצם עזרו לי לקבל את מי שאני ועוד כמה בנים ובנות הזדהו איתי...בואו נגיד שאני יותר בקטע של חברים מהאינטרנט, שלא שופטים אותך לפי מראה וגובה...אלה לפי האישיות שלך. ובדרך כלל אני לא מתבייש במשיכה שלי, אבל זה הרגיש כל כך מוזר כשלואי פתאום התעניין בי- זה לא קורה בדרך כלל עם אנשים במציאות.
ארגנתי את התיק ואת עצמי, מסדר את השיער המתולתל ומבחין שלואי עדיין לא התעורר. למה הוא לא מתעורר? לא שאכפת לי אבל הוא יאחר...על היום הראשון שלו, זה לא נעים- הוא פשוט נרדם עם המחשב שלו עליו-הוא לא מפחד עליו? אולי אני יעיר אותו? א- זו לא אשמתי לא אכפת לי ממנו! אבל אולי בכל זאת...?
"לואי" קראתי בשמו
"לו-אי!" פעם שניה
"לואי!!" הבנתי שדיבור או צעקות לא יעזור
"לואי" ניערתי אותו קצת, נרתע קצת כשאני נוגע בזרוע שלו, למה אני עושה את זה לעצמי?
"לואי תתעורר כבר" ניערתי קצת יותר חזק והפרינסס הקטנה החליטה להתעורר
"מ-מה?" שאל מנומנם ועייניו עדיין היו עצומות
"אתה תאחר-לא שזה אחריותי אבל השעה 8:30 אז כדי לך לקום" אמרתי והוא קם בחדות
"מה?!" תפסתי את המחשב שכמעט נפל לריצפה "תודה" אמר לי כשהושטתי לו אותו.
לקחתי את דבריי והלכתי לכיוון הדלת אבל אז נזכרתי שמוקדם מידי, מה אעשה בכיתה? ישב כמו מטומטם ואחכה שמושיע יגיע?
חזרתי למיטתי והתיישבתי,נכנסתי להתראות בוואטפד התעסקתי שם עד שעברתי לאינסטגרם התעסקתי גם שם עד 8:50, לואי היה מוכן עד אז ואני נזכר שכנראה אני אצטרך להראות לו את הכיתות...הוא חדש פה.
כמו שהבנתי השיעור הראשון שלו זה אנגלית עם שנדלור-בהצלחה טומלינסון,שנדלור היא המורה הכי צעירה פה והיא זונה-ממש זונה! היא שוכבת עם ג'וני (אם עדיין הוא קיים פה) כל יום, כמה פעמים. אני שמעתי את זה.
"אוקיי כאן זה השיעור שלך" אמרתי ללואי כשהגענו לכיתה שלו אחרי שאמרתי לו איפה חדר המרצים והשירותים
"תודה" אמר וחייך. החיוך שלו מאוד יפה- מה לא! שיט לא לא החיוך שלו בכלל לא יפה! למרות שהוא דיי מדהים-אוח! לא פשוט לא הארי. הוא לא.
"הו ולואי אל תשכח מג'ו-" התחלתי לומר אחרי שיצאתי מהמריבה בראשי- אבל לפתע ג'וני יצא מהכיתה
"ני" השלמתי את המילה והסתכלתי על ג'וני,ג'וני הפנה את המבט ללואי ולואי הסתכל עליו מבט של 'וואטפק מי אתה איש זר?' ממש מזכיר לי את עצמי.
"שלום לך סטיילס- וגם לך בחור לוהט אתה איתנו?" ג'וני שאל את לואי
"ג'וני הפסק" אמרתי את שמו של ג'וני בשביל שלואי ידע שזה ג'וני
"אלוהים ישמור! אלוהים אני שמעתי או שאני הוזה? אתה מדבר!" ג'וני קרא בציניות -אני ממש שונא אותו "אתה יודע שאתה עדיין מוזמן לזיון קטן או גדול איך שתרצה-טוב  אתם לא מעניינים. ביי עד לפעם הבאה אדוארד ולואי ניפגש בשיעור אה?" אמר טפח בכתפו של לואי קרץ לי והלך-תודה לאל
"אוקיי אז זה ג'וני כמו שהבנת" אמרתי והסטתי את עייני ללואי שהיה פעור עיניים
״השם שלך הוא אדוארד-״
"בכל מקרה אני צריך ללכת ביי" קטעתי את לואי והתחלתי ללכת ושמעתי אותו אומר גם להתראות מרחוק.
הגעתי לשיעור רפואה, יולי- שהיא היחידה שאני מדבר איתה וגם זה לא, אני מדבר איתה רק בעינייני לימודים. וזה התחיל כי המרצה נתנה לעשות עבודה בזוגות אז זה לא שהייתה לי ברירה. היא אמרה לי בוקר טוב והנהנתי כתשובה, המורה לרפואה הגיעה והתיישבתי לייד יולי.
כשהשיעור הסתיים התחלתי ללכת לכיוון שיעור מוזיקה שכמו שהבנתי לואי בו גם כן. התיישבתי במקום פנוי שהיה שם ומסתבר שלואי התיידד עם משהי או שלא שהראתה לו איפה הכיתה,הוא שם לב שאני שם והלך אליי "היי" אמר ברוגע "היי איך היה עם שנדלור?" שאלתי, מכין את עצמי
"נוראי ומשעמם עם מלא חומר שאני מכיר והיא באמת צורחת זה לא צחוק!" אמר מיואש "וגם ג'וני הזה" המשיך מוטרד-מה קרה לו? "מה קרה?" שאלתי
"הוא פשוט ניסה להתחיל איתי כל השיעור וכשאני אומר להתחיל אני מתכוון לזה שהוא לא הפסיק לצבוט לי את היישבן והסתכל כל הזמן על איזור המין שלי, זה מטריד" אמר ופערתי את עיניי
"אמרתי לך להתרחק ממנו!" אמרתי- התמימות שלו נותנת לו אישור לעשות כל מה שג׳וני רוצה!
"התרחקתי,אבל הוא כל הזמן התקרב! הקטע הוא שהשנדלור הזו מרשה להסתובב חופשי בשיעור והוא פשוט-אוח" אמר מיואש ודפק את ראשו בקיר הסמוך אליו
"אתה חייב להיות בשיעור הזה?" שאלתי והוא הסב את פניו אליי
"לא חייב, אבל זה בשבילי אני צריך את זה.״ אבל זה לא המקום הנכון לואי...
"אוקיי. פשוט אם אתה מתייאש מהשיעור תגיד לי ואני יסדר לך את זה אוקיי?" אמרתי והוא הנהן, כשזה מגיע למצבים שג'וני מטריד אחרים אני יעשה הכל, בשביל שאף אחד לא יאנס. אני מכיר את התחושה.
"תודה הארי-" אמר ולפתע המרצה- מלודי הגיעה,ולואי התיישב ליידי
"שלום לכם אני מלודי ואני בת 32,אני מזהה כמה פרצופים משנים שעברות אבל זה לא משנה כרגע. בואו ניגש לעניין-מה זה בשבילכם שיר?" שאלה והיו כמה ידיים מורמות
היא בחרה אחד שיענה
"משהו שאתה מוסר מעצמך לאחרים"
"דבר שממנו אתה מבין דברים על עצמך"
"חיסוף רגשות"
"להגיד את מה שיש לך על הלב-פשוט לפרוק" ענו התלמידים ועוד כמה זיוני שכל, מלודי המשיכה
"אוקיי תודה רבה לכולם,אז נכון כל מה שאמרתם היה נכון. האם יצא לכם לכתוב שיר?" שאלה והיו כמה כאלה שענו כן\לא ויש את אלה ששתקו - כמוני וכמו לואי
"אוקיי אני מחלקת לכם דפים עם מילות שיר-זה שיר מוכר שאני בטוחה שהרוב מכירים. אלה שלא מכירים אל תשירו כרגע אלה שיודעים לא להתבייש ולהצתרף"
המנגינה החלה להתנגן, כשהמשפט הראשון הסתיים אני ולואי הסתכלנו על אחד השני בפליאה אבל לא לזמן רב כי המנגינה המשיכה להתנגן... ואוו.
כהסתיים השיעור ואני ולואי החלנו לצעוד לכיוון החדר שלי ושלו, אני מניח שזה סתם מתוך אינסטינקט
"אתה שר ממש יפה" לואי אמר והסמיק קצת
"הו תודה גם אתה שר מדהים" אמרתי וחייכתי חיוך קטן, כי הוא באמת שר יפה, הקול שלו מיוחד, אני לא שמעתי משהו דומה בעבר...
"תודה" אמר והמשכנו לצעוד לואי הסתכל המערכת שלו בטלפון בזמן שאני הסתכלתי על שלי
"מה יש לך עכשיו?" לואי שאל
"כתיבה יוצרת" עניתי
"הו גם לך? גם לי יש עכשיו" אמר בחיוך
"לא...לי זה פשוט פרטני" אמרתי
"הו אוקיי" אמר, וחיוכו דאך, לעזאזל למה הוא כל כך נהנה בחברתי?
"זה שיעור אחרון שלך?" שאלתי
"2 שעות רצופות,אבל זה אמור לעניין אותי" לואי ענה
"אוקיי אז ניפגש בחדר" אמרתי ולואי קיבץ את אצבועותיו לכיווני והגבתי לידו (כיף אגרופים) אחריי שהססתי בהתחלה
אך לפני שהלכתי לואי הסתכל על האצבעות שלי
"ואוו אתה אוהב טבעות" אמר בצחקוק
"הו-" אמרתי והסתכלתי לאצבועותיי "כן...זה נחמד ועוזר לי להתרכז" המשכתי
"נחמד...בכל מקרה ניפגש, ביי הארי" לואי אמר והלך, כנראה,לכיוון השיעור שלו.
הגעתי לשרה שזו המורה לפרטני שלי בכתיבה יוצרת.
היא יודעת שאני כותב בוואטפד לכן היא כל שנה מחדש עוזרת לי לכתוב סיפור חדש וגם היום התחלתי סיפור חדש-אבל משום מה כשכתבתי את הפרק הראשון-הרגשתי שהסיפור הזה מוכר לי...
מקווה שנהנתן:)
עודכן✅