~הפרק די קצר ואולי לא כל כך טוב, אבל... זה הפרק לפני אחרון של העונה הזו.~
"זהו? לא שכחנו כלום? " אני שואל בזמן שלואי עושה סקירה אחרונה על החדר
"הכל ארוז" אני מהנהן ויורד למטה בזמן שלואי עוזר לי לסחוב את המזוודה הכבדה.
כשהגענו למטה כבר חיכו לנו שם ג׳מה מייקל ואבא, זהו, זה קורה?
"בואו הנה" אבי משך אותי ואת לואי אליו לחיבוק ארוך ומאחד, מייקל וג׳מה מהירו להצטרף יחד עם סקר
"תבואו לבקר ובמיוחד שברו את עולם המוזיקה" אני מצחקק ומחבק חזק את כולם, כמה זמן לא אראה אותם?
"ברור, אתם גם מוזמנים לבוא" אני אומר ומושך בכתפיי. אני יורד לגובה של סקר, מחבק אותה חזק
"האחי אתה הולך שוב? גם לואי?" שיט.
"אמ... כן, אבל אל תדאגי, אנחנו נבוא לראות אותך ממש ממש מהר עוד לפני שתוכלי להגיד אלזה" אני אומר בחיוך
"אלזה"
"אנחנו עדיין פה" אני אומר ומגחך, מחבק אותה שוב
"ביי" לואי אומר ואנחנו יוצאים מהבית, לאחר נפנוף אחרון שלי. סוגרים את דלת הבית והולכים לאבר המונית שהזמנו.
הנסיעה עברה שקטה, אך אישה אחת הייתה במחשבות שלי באותה נסיעה, הפחד, אני לא ראיתי אותו יותר מידי זמן ואני מודה לאלוהים על כך, זו טראומה בשבילי מה שעשה. אבל אני לא חושב שלא מגיע ללואי לדעת על זה.
"אני אצטרך לספר לך משהו כשנגיע לבית" אני מודיע ומוציא נשיפה מקצה גרוני
"א-אוקיי, הכל טוב? " שאל ואני מהנהן בחריצות
"כן כן כן בטח זה משהו שאתה פשוט- אני מרגיש שאתה צריך לדעת" אני אומר, מעלה לעצמי על הדעת שיש מצב שהוא חושש מבגידה, באותו יום שהלכתי לקנות לו את המתנה ליום הולדת.
כשהגענו לבית, לאחר נסיעה שארכה כחצי שעה, אני מוציא את המפתח מכיסי כשאני מבין שהבית נעול, פותח אותו ורואה את האורות הסגורים.
"הארולד תפתח את האור" לואי שהיה מאחורי ביקש, ותוך שניות אני מרגיש את ידו הקטנה על גבי, מחפשת אחר תמיכה. אני מחפש עם ידי את מתג האור, ומוצא אותה כשאני נתקל עם ידי במשהו קשיח.
כשאני מדליק פניי הסתנוורו מהאור שנדלק.
אנחנו הראשונים שהגענו?
"לו אתה רוצה שנתחיל לארגן את הדברים שלנו במקום? " אני שואל בזמן שאני מסתובב אליו, מביט בפניו השלוות
"כן" ענה, אנחנו עולים במדרגות לכיוון החדר שלנו, מתחילים לארגן עד ששומעים
דלת נפתחת, אני מסב את מבטי ופוגש בליאם שהיה מופתע לא פחות מהנוכחות שלנו.
"ה-היי מתיי אתם הגעתם? " הוא שואל אך אני מגלגל את עיניו וחוזר לארגן את הדברים.
"אנחנו הגענו לפני חצי שעה בערך, אתה הגעת לבד? " לו שאל בזמן שהמשכתי לסדר את הבגדים המעטים
"לא, זאין וסיימון פה" ענה
"הו אוקיי" לואי ענה, אני מסב את מבטי אליו מביט איך הוא מהנהן ומחבק את ליאם, אני א-
"הארי! " זאין קרא מפתח הדלת והלך לאברי, ממתי זה קורה?
"ה-היי" אני אומר ומחבק אותו
אוקיי, נקווה שהיום הזה לא יהיה מוזר כמו עכשיו.
***
אני דוחף את לואי למיטה בצחוק, מבין שהפעם הראשונה שעשינו סקס גורמת לי לרצות להרגיש אותו יותר ויותר. אני נשכב מעליו ומנשק את פיו בלהט, מעביר את ידי על שיערו שבקרוב מאוד יהיה קצר, בתקווה שגם את זה אני לא אדחה.
" פאק הארי לא פה"
"אז איפה?" אני שואל בצחוק, מתנשם תוך כדי. אנחנו גרים פה, נצטרך להתרגל לעניין הזה.
"פאק" הוא אומר ואני מקרב את ראשו אליי שוב, הוא אוחז בבנדנה שהייתה סביב צווארי ומשחרר את הקיפול שלה, משליך אותה לשידה
"מה היא הפריעה? " אני שואל ומצחקק
"זה הפריע לי בעין" אני מהנהן וחוזר לנשק את פיו, אך שוב לואי הפסיק את מעשיי
"רגע, אמרת שתספר לי היום משהו" אמר ואז זה הכה אותי, שיט.
"אה... אפשר... פעם אחרת תפסיק לעצור אותי לעזאזל" אני אומר, מבין שלואי לא מתרגל לעניין שאנחנו בבית פאקינג חדש שאנחנו גרים בו.
"א- אוי אלוהים הארי" הוא אומר ומושך אותי לחיבוק, אני לא מבין.
"לואי- מה קורה? " אני נופל לצידו, מסובב את מבטי לכיוונו, מנסה להבין מה לעזאזל עוצר אותו מפאקינג להזדיין איתי עכשיו, אני מלא תשוקה לעזאזל!
"אני בסדר רק ש- אני דואג לבריאות שלי זה הכל! " הוא אומר, גבותיי הצטמצמו בבלבול, מה?
"אמ... מה? " אני שואל בזמן שהוא נאנח
"קונדום הארי, לעזאזל" הוא אומר ולחייו התלהטו, הו... אני אקח לסטוקר! בטוח יש לו!
"חכה פה ואל תזוז! " אני מורה עליו ויוצא בריצה מהחדר לכיוון החדר של ליאם, מתחיל לחטט בדברים שלו
"הארי!" ליאם קרא בשמחה והלך אליי "מה אתה עושה?" שאל בבלבול אך המשכתי לחפש את הקונדום המזדיין
"הארי... "
"הארי!"
"הארולד!!! "
"אדוארדי"
"אוח קדימה הארי תגיד לי מה אתה צריך, קונדום?" שאל והופתעתי שהוא קלע בול
"כן!" אני אומר אך פניו השמחות השתנו לנגעלות
"אני לא באמת התכוונתי לזה- אוקיי-" הוא פתח את המגירה שבארון והגיש לי אחד
"תהנו! אני אהיה על המשמר של הדלת שלכם תרגישו חופשי" אמר ורציתי להתפרץ בצחוק על איך פניו נראות כרגע; רוצות להקיא ככל הנראה
"הו זה יהיה ממש נחמד מצדך, תודה סטוקר" אני אומר בחיוך
"כן... הו הארי, יצא לך לדבר עם סיימון בזמן האחרון? " שאל והנדתי את ראשי לשלילה
"לא, לא מאז חג המולד" אני עונה והוא מהנהן
"למה? " אני שואל, אני צריך לדבר איתו? הוא ניסה להשיג אותו ולא ידעתי??
"אה... כי זה נראה שהוא לא ידע שאתה ולואי ביחד" אמר וגירד בעורף שלו, אני לא מבין, אנחנו צריכים להודיע את זה לכל העולם?
"נו ו? " אני שואל ומושך בכתפיי
"לא משנה" אמר וחייך ואני חזרה, אוקיי?
אני יוצא מחדרו עם הקונדום בידי ורואה שאשכרה לואי נשאר באותו תנוחה רק עם הטלפון בידו.
"הו... ילד טוב" אני אומר בצחקוק
"אהא מה- מאיפה השגת את זה? " שאל בזמן שהבחין בקונדום בידי
"אה.... אף מקום" אני אומר ופוער את עיניי, לא יביך את הסטוקר.
"א-אוקיי? "
"אוקיי, עכשיו לעניינו"
עשור ויום שמח!!! מאמאלה אני כל כך גאה הקטנים האלו ולואי ילד טוב בהחלט שהחליט לעקוב אחרי *כל הבנים*
אז איך אתם יום אחרי העשור? מאוכזבים? או שלא?
YOU ARE READING
New Year New Thing-Larry stylinson
Romanceגמור. .הארי הוא סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה ,הוא אחד שלא מתחבר לכל איש הוא צריך שיהיה לאותו ידיד או ידידה אפיונות מיוחדים , שהוא קובע בשביל להתחבר אליו. השנה השלישית באוניברסיטה מגיעה ואיתה גם עומס של ילדים חדשים. מאז ומתמיד הארי היה לבדו בחדר...
