אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

(פרק בונוס) - צ'אנבאק✌ (פילר!!!)

~ בונוס ~
מוקדש לבייב שלי!😘באהבה ענקיתתת💖💖

צ'אניול נכנס לכיתה ורואה את באקהיונג מדבר עם לוהאן, הוא הרגיש שהוא לא יכול יותר, הוא חייב לשחרר את האבן הזו מהלב שלו..הרגשות שלו כלפי באקהיונג...הוא לא יכול להחזיק אותם בפנים יותר!
קאי הביט בפרצופו של צ'אניול וחייך
' כל כך חמוד, אידיוט מאוהב!!'- הוא חשב לעצמו.
"צ'אני בוא שניה!- קרא קאי מהצד השני של הכיתה
צ'אניול ניער את ראשו- מתעורר מהחלום בהקיץ שלו-" א..אני בא!"- הוא אמר כשבידיוק הבחין בכך שהוא רק עמד שם כל הזמן הזה ובהה בבאקהיונג הוא הסמיק לעצמו מהמבוכה הוא התבייש לעצמו..
והתקדם לעבר קאי שרץ לעברו וקפץ עליו והם יצאו יחד מהכיתה אל החצר הגדולה של בית הספר.
"למה אתה לא מספר לו?"- קאי שאל את צ'אניול וצ'אניול רק שאל-" מספר מה? למי?"- תוך כדי פותח את פקק הבקבוק וממלא את פיו במים
" לבאקהיונג! שאתה מאוהב בו!"- קאי קבע- צ'אניול ירק את כל תכולת המים שהיו לו בפה והחל להשתעל- וקאי רק חייך ותפח על גבו-" א..אני...אני לא מאוהב בו.."- לחש צ'אניול מוסמק
" כן אני יודע"- ענה קאי בציוניות והוסיף-"אתה לא מאוהב בו, אתה רק...עוד רגע מצמיד אותו לקיר ומנשק אותו עד שלא ישארו לו שפתיים!"- קאי צחקק וצ'אניול הסמיק-" זה כל כך שקוף?"- הוא שאל, וקאי רק חייך והביט בפניו המוסמקות והכל כך מתוקות.
"נו אז...?"- קאי ניסה לחזור לנושא - " אתה תספר לו?"- שאל
וצ'אניול ענה בחשש-" אממ...אני לא יודע.. אני מפחד!- קריאותיו של לוהאן קטעו את שיחתם של קאי וצ'אניול
" קאי איפה א...הינה אתה אידיוט!"- הוא קרא וקאי חייך אליו ואמר " דקה אני בא!"- הוא הסתובב חזרה אל צ'אניול ,חיבק אותו חזק ואמר-" אל תפחד, לך אחרי הלב שלך! הוא יוביל אותך למקומות הכי טובים!"- צ'אניול החזיר חיבוק לקאי וחייך..קאי ולוהאן נעלמו מהשטח כלא היו משאירים את צ'אניול מוסמק עם עצמו ועם מחשבותיו.
" צ'אני?" - באקהיונג אמר בחצי שאלה-" צ'אניול נשם עמוק והסתובב אליו -" כן באקי "- הוא ענה- חיצונית נראה רגיל אל חברו הטוב אך מבפנים הוא מתרסק מחוסר האומץ והביטחון שלו שגורמים לו להחזיק את רגשותיו כלואים בתוכו,
נ.מ צ'אניול
אני לא יכול...אני לא יכול יותר- להעמיד פנים שכלום לא השתנה מאז...אני אוהב אותו..לא כמו סתם חבר ולא כחבר טוב...זה משהו יותר..אני אוהב אותו כמו ש...אני...אני..מממ..אוהב בו! אבל אם זה לא הדדי?!
אני לא מסוגל לדבר איתו על זה..אולי אם אני אספר לו הוא יתרחק ממני או שהוא לא יהיה חבר שלי יותר
..אני מפחד! אני חייב לאזור אומץ! אני חייב אני....
נ.מ. כללית
"באקי..אני..אממ יש משהו שאני צריך לדבר איתך עליו..."- צ'אניול אמר בחשש מחזיק בידו האחת את ידו השניה שרעדה מרב לחץ.
"אני מקשיב!" ענה באקהיונג בחיוך שגרם לליבו של צ'אניול לימס.
"כן אבל, לא כאן!...בוא לשירותים.."- צ'אניול הוסיף.
ובאקהיונג עקב אחריו אל מתחם שירותי הבנים.
*כשהם(צ'אניול ובאקהיונג ) הגיעו למתחם*
באקהיונג שאל בעיניים סקרניות-" כן צ'אני במה העניין ?" וצ'אניול ענה..
" האמת שיש משהו שאני רוצה להגיד לך כבר המון זמן!
* באקהיונג רק מקשיב*
"אני אמ...אני....יש לי....אמממ... "-צ'אניול נרתע בפחד וניסה להעביר נושא במהירות האפשרית-.." אממ..יש לי להשלים את שיעורי הבית בהסטוריה "- הוא הסתובב במהירות והתכוון לברוח- אך לפני שהוא הספיק לברוח משם הוא הרגיש את ידו של באקהיונג על שלו ומושכת אותו ומצמידה אותו אל הקיר כששתי ידיו מצידי גופו של צ'אניול, באקהיונג רק לחש לאוזנו של צ'אניול שרעד בכל גופו-" אידיוט אחד!"- והצמיד את שפתותיהם זו על זו מנשק אותו נשיקה עדינה שהעבירה צמרמורת בגוף שניהם!- עיניו של צ'אניול נפערו- הוא היה בהלם.
כשבאקהיונג הבחין במבטו של צ'אניול,הוא התרחק מיד שני צעדים אחורה-" אני מ...מצטער" הוא אמר בקול מתחנן " חשבתי שגם אתה..כאילו...אני..אני...מצטער צ'אני!" - הוסיף באקהיונג מפוחד וגם מצטער..
צ'אניול הרים את ידו והניח אותה על שפתו התחתונה ממשש אותה ורועד כולו, הוא ניער את ראשו ,הסתכל בעיניו של באקהיונג ואמר בגמגום-" לא...זה..פשוט ש..תמיד דמיינתי את זה הפוך!"
"הפוך?"-באקהיונג שאל בתמיהה
צ'אניול תפס את ידיו של באקהיונג ,הצמיד אותם מעל ראשו אל הקיר, והתקרב במהירות עם ראשו ,מניח את שפתיו על של באקהיונג ,מנשק אותו בצורה כזאת שחשפה את כל הרגשות שעד עתה היו נעולים בליבו הרחב של צ'אניול...
"כ..ככה הפוך!"- הוא ענה קצת באיחור על השאלה של באקהיונג.
צ'אניול הסמיק וכך גם באקהיונג הם הסיטו את ראשם- כל אחד לכיוון אחר..העיקר שעינייהם לא יפגשו..הם כבר מובכים זה מזה עד כדי כך שהם לא מסוגלים להביט אחד לשני בעיניים.
נ.מ צ'אניול
'הוא נישק אותי חזרה?! או שסתם דימיינתי...רגע, זה אומר שזה הדדי? הוא גם אוהב אותי? או שהוא עשה את זה מתוך רחמים?- אולי הוא ידע לפני כן שאני אוהב אותו, ו...הוא ריחם עלי אז הוא נישק אותי...או שאולי...הוא באמת..אוהב אותי?!'
נ.מ באקהיונג
אולי עשיתי טעות שנישקתי אותו...אידיוט שכמוני..הוא כנראה היה בהלם ולא היה לו נעים אז הוא החזיר נשיקה אבל, למה.. למה עשיתי לו את זה?! לילד התמים הזה?! דפוק שכמוני...שיט מה אני הולך להגיד לו עכשיו? איך להתנצל? אם הוא בכלל לא אוהב אותי כמו שאני אוהב אותו? אז סתם שיחקתי לו ברגשות! דפוק...שיט
נ.מ כללית
" סליחה"-" תודה!"
נשמע קול שניהם יחד...
'תודה'?! התפלא באקהיונג
'סליחה'?!- חשב לעצמו צ'אניול
" ת..תודה?"- שאל באקהיונג לבסוף
"כן! "- ענה לו צ'אניול והוסיף,
" אני...יש לי...רגשות אממ אליך כבר המון זמן, ו..לא ידעתי איך להגיד לך...פחדתי...לא ידעתי מה תיהיה התשובה שלך! ועכשיו..."- הוסיף צ'אניול כשהדמעות החלו לרדת על פניו החלקות-" אני..לא צריך להסביר את עצמי מדי הרבה...נראה לי...אתה מבין?! אני..אני"....-באקהיונג ניגב את פניו של צ'אניול מהדמעות בעזרת כריות אצבעותיו ומשך אותו לחיבוק חם..."
קאי ולוהאן עברו באיזור לוהאן מדבר עם קאי ולפתע קאי מעלה על פניו חיוך רחב..לוהאן לא הבין מה עובר על קאי-" מה החיוך הזה?"- הוא שאל,וקאי השיב-" איי איי איי הגיע הזמן שיתקדם משהו עם הזוג טיפשים האלו-"- קאי הביט מרחוק לעיניו של צ'אניול וחייך חיוך מתוק -" מזל טוב.." הוא לחש בצורה כזאת שרק צ'אניול ישמע..וצ'אניול חייך חיוך כל כך מאושר!! הוא נראה שמח..משוחרר- לא רואים זכר של עצבות או כעס או כל דבר שהוא תוצאה של הזמן הדיכאוני של צ'אניול - הילדון שכל כך מחוייך עכשיו...
קאי הוציא את הפלאפון ושינה את שמו של צ'אניול מ- "צ'אני" ל- " אידיוט מאוהב "

מקווה שנהניתם מהפרק אל תשכחו להצביע🌟 ולהגיב- 👇