אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

25~ הזמן עושה את שלו😏 ~

היי חזרתי עם עוד פרק מקווה שתאהבו..אאעאעהעה עזבו הכללל!! 😭😭
תודה על 5K צפיותתתתתת אינלכם מושג כמה שאני אוהבת אתכםםםם💖💖💖
ועוד משהו חשוב! לאחרונה קיבלתי מלא תגובות שחיממו לי את הלב! 💖 נתתם לי פידבקים חיוביים כלכך והמון מוטיבציה להמשיך את הספר! תודה! אני כלכך כלכך כלכך מעריכה ואוהבת אתכם!!💖💖💖

אל תשכחו להצביע🌟 ולהגיב!👇

פרק 25

יום חולף, עוד יום עובר הדרכים הופכות חשוכות יותר.
.לפעמים עולה הרצון הזה לברוח למקום רחוק מקום שבו אין זמן, מקום שבו הרוח מלטפת ומרגיעה, נושבת חזק ולוקחת איתה את כל הכאב והפחד.
הפחד הזה לאבד מישהו כלכך קרוב, בגלל שאתה מרגיש כלכך רחוק!
אם רק העבר היה זוהר יותר.
אם העתיד היה נראה פשוט יותר. אם הדברים החשובים היו קרובים יותר, קלים יותרה להישג,
אם רק היתה לי הזדמנות להשיב את הזמן לאחור!
* * *
נ.מ ג'ימין
הקהל השתולל בתגובה לקולו העדין של צ'ן והוא סיים את השיר,כולי צמרמורות, איזה זמר הבחור הזה!
בזמן שהוא מודה למנחים וקד לקהל הרשיתי לעצמי לקנא קצת.
דמיינתי את עצמי עומד על הבמה הזו ,כולי מחוייך מתרגש מהרעיון. קד קידה למנחים ומכבד גם את הצופים עם חיוך רחב על הפנים .מדמיין את טאה והיונגסיק יושבים בקהל ומריעים יחד עם צ'ן וריו מהצד מניפים את ידיה-...הבועה התפוצצה ומרפקו המתרגש של ריו החזיר אותי חזרה למציאות.
נ.מ כללית
"ג'ימין בוא נרוץ אליו הוא יורד מהבמה!! " קרא ריו בהתרגשות לעבר ג'ימין ,
צ'ן ירד מהבמה כולו מתרגש והרביעיה רצה אליו וחיבקה אותו...היונגסיק הרים אותו על הכתפיים ומשך בשיערותיו העדינות מצחקק כולו.
הם צחקו והריעו לו והריפו עליו מליון מחמאות.

"המתמודד הבא, מבית הספר לאומניויות דרים היי...-"
ג'ימין הריע למתמודד הבא בהתלהבות אך לדבר הבא לא ציפה!
"המתמודד הבא הוא התלמיד ..
פארק ג'ימין!"
* * *
"מ-מהה מ-מזתומרת..רגע מה?" נשמע קולו הרועד של ג'ימין שלא ציפה לשמוע את שמו ברשימת המתמודדים.

**שעתיים קודם לכן**
-שיחה נכנסת 📞
-"כן בוס"
-"ג'ונגקוק, אחד הבחורים שלי מצוות ההפקה נתקע בפקקים ואני זקוק לעובד מחליף...אני צריך שתלך לרחוב מספר 14266 ותעזור להם לארגן את האולם ואת רשימת המוזמנים , הדברים צריכים ליהיות מוכנים כמה שיותר מהר לפני הביקורת של ההנהלה שם."

-"אין בעיה אני אצא לשם עכשיו".
נ.מ ג'ונגקוק
תכננתי לנסוע לים יחד עם יונגי ולנקות קצת את הראש, הימים האחרונים דרדרו את המצב הבריאותי שלי .אבל מה לעשות שצריך כסף.
התקשרתי ליונגי להודיע לו שהבוס מהעבודה הזמנית התקשר ונתן לי עוד שעות ולכן לא ניסע בסוף.
שוחחנו קצת בפלאפון עד שהגעתי הביתה ולא היה לי כח לדבר עוד אז פשוט אמרתי לו לנתק.
"יונגי.." קראתי לו אל תוך הפלאפון
"אה קוק?"
אינלי כח לדבר אז נראה לי שכדאי שתנתק!" הוספתי בטון דיי ברור.
"יאללה ביי" הוא ענה והתכוון לנתק את השיחה אך משהו היכה בי על כך שלא הודיתי לו על אתמול בלילה.." יונגי.." אמרתי ולרגע שכחתי שאני בשיחה.
"קוק?" הוא אמר שנית וגרם לי להבחין ששתקתי זמן מה.
"ת-תודה על אתמול אחי!" פלטתי לבסוף.
יכולתי לשמוע את החיוך המסתלבט שלו מעבר לקו כשהוא ענה-" נע..בשביל מה יש חברים ברו? "
"חזרנו לדבר רגיל אני רואה " הוספתי.
ויונגי ענה -" תאמין או לא..אני מעדיף אותך ככה..אפילו שאתה בלתי נסבל!" הוא הוסיף צחקוק ורציתי להרוג אותו, אבל הוא ניתק עוד לפני שהגבתי עלזה.
הנחתי את ידי על ידית דלת הבית והתכוונתי להיכנס פנימה אל חלל הבית אך נרתעתי עם צעדיי הראשונים כשראיתי את בקבוקי הזכוכית על הרצפה ואת הבית הפוך התחלתי לשחזר את התקרית מאתמול בערב.
התחלתי להיזכר בדברים שעשיתי כשהייתי תחת השפעת האלכוהול הרמתי את הבקבוקים ורציתי להתחיל לסדר את הבית שנראה היה מבולגן יותר מבדרך כלל ..אולי בגלל העומס והערבוב של הפחד והאשמה שלא עוזבים ..הכל הפוך ומעורפל,
'ההרגשה הזו תעבור מתישהו?' תהיתי לעצמי.
הנחתי את הבקבוקים על השיש ונזכרתי שאין לי הרבה זמן, הבוס סידר לי שעות עבודה נוספות.
עזבתי הכל, הנחתי את הפלאפון במטען, ונכנסתי לאמבטיה.
מפשיט את החולצה ומניח אותה בסל הכביסה, מסתכל על הגוף החטוב אך פצוע שלי. התקרבתי אל המראה, מעביר את אצבעותיי על שרירי הבטן שלי ונזכר איך ניפצתי את המראה עם אגרופי , הרמתי את עיניי אל המראה המנופצת ויכולתי להרגיש את הזכוכיות מתנפצות בלב שלי.
אפשר לומר, שאיך שהמראה נראית עכשיו, מרוסקת , כך הלב שלי נראה עכשיו..נראה אך גם מרגיש.
"אם אני ככה..אז מה עובר עליו?"- מלמלתי לעצמי, חושב על כמה שהרסתי לבנאדם שהיה ונשאר הכי חשוב לי בעולם את החיים.
על כמה שהנחתי לרגשות ולאגו שלי לפגוע בו!
עצמתי את עיניי מרגיע את עצמי ..מבלי להתכוון מדמיין אותו עומד מולי ומחייך את החיוך הכובש שלו, החיוך שבשבילו הייתי קם בבוקר , החיוך הזה שאני מוכן לתת הכל בשביל לראות אותו שוב !.
נכנסתי לאמבט המים החמים שטפו את גופי החטוב וזרמים של כאב חד נשאבו החוצה מהפצעים שגרמתי לעצמי בטיפשותי בליל אמש.
חשתי שחרור בפעם הראשונה בתקופה הבלתי נגמרת הזו.
נשפתי החוצה את האוויר ששכחתי שהחזקתי, ונתתי למים לקחת את הסבון.

* * *
-שיחה יוצאת-📞
- "הלו יונגי-.."
~ "אה קוק"
- "שומע..תבטל את מה שיש לך בערב היום..אני רוצה לצאת לשתות משו.."
~ "סגור אחי.
אגב איך מרגיש?"
- "יותר טוב.. אה.."
~ " אני מבין שיכל ליהיות יותר טוב מהטון הלא יציב שלך."
- " יהיה טוב..הגעתי לעבודה אני צריך לנתק."
~ " בי אחי."
*שיחה הסתיימה*
_____________________

נ.מ ג'ונגקוק
מיינתי את בקבוקי המים מהארגזים שצוות האולם נתן לי להניח על כל מושב,
ולאחר מכן עזרתי לארגן את הבמה.
סיימתי את העבודה והתכוונתי ללכת לקחת את הכסף ולצאת לכיוון הבית אך אחד המנחים ביקש ממני לסדר את רשימת המתמודדים ולערוך אותה לפי בתי ספר.
עברתי על הרשימה ורשמתי את שמות המתמודדים. העברתי את עיניי על שמות בתי הספר והבחנתי בבית הספר בו ג'ימין לומד:
" תיכון האומנויות דרים היי ".
לא יכולתי שלא לייחל למצוא את שמו ברשימת המתמודדים, אך הוא לא נמצא ברשימה.
הסטתי את עיניי לראש הדף- " תחרות כשרונות -האומנים הצעירים" .
בהיתי בדף למספר דקות וכאילו זה קרה בטבעיות ומבלי לשים לב- רשמתי את שמו על דף רשימת המתמודדים ובהיתי בו...ואני נשבע שיכולתי לראות את הפנים המחייכות שלו בחלום בהקיץ שלי. עיניי היו ממוקדות בשמו ודמעות הציפו את עניי לפתע, מצאתי את עצמי נלחם לא לבכות שם מול כל צוות הסיוע של האירוע ...הדבר היחיד שהייתי מסוגל לעשות היה למלמל לעצמי בתפילה שהמילים שלי יגיעו אליו-
" אני מצטער , טעיתי! , אני באמת מתחרט על זה! !
אני רוצה אותך חזרה בחיים שלי! ..ויותר משאני רוצה אותך..
אני זקוק לך!!!"
"אני מתגעגע אליך , ואני נואש לסליחה שלך! אני אקריב הכל, אם רק תסכים לסלוח לי."
* * *
נ.מ כללית
"מההה??" צעק היונגסיק "אני דמיינתי או שהוא אמר פארק ג'ימין הרגע? " .
צ'ן וריו היו המומים גם הם- " נרשמת לתחרות?" התעניין צ'ן . אך ג'ימין ענה- "לאא!" מהיר וברור.
"אז..איך..?" - הוסיף ריו וג'ימין רק נלחץ יותר מסתובב במהירות אל טאה שעמד שם מחוייך- " מזה משנה איך זכית בפיס...תהנה מהכסף בשקט!" הוא צחקק וקרץ עין לחברו הנמוך.
טאה התקרב אל ג'ימין ולחש באוזנו-" זו ההזדמנות שלך לפצצת ביטחון...בדיוק כמו שבקשת..לפעמים חלומות מתגשמים" הוא חייך וקיבץ את אגרופו לאגרוף מעודד "פייטינג!" הוא לחש לו וצחקק.."אתה תעשה אתזה!"- צ'ן אמר ואז הוסיף - "שלא תעיז להשתפן לי ברגע האחרון!!" בתוספת גיחוך טיפשי שגרם למתח של ג'ימין לפוג.
הוא עלה על הבמה ועצם את עיניו התכוון לפתוח אותן אבל הגוף שלו סירב! וג'ימין מצא את עצמו מקבל התקף פתאומי משום מקום, פלאשבק מהעבר ערבוביה של זכרונות הציפו את ג'ימין בבת-
" מגיע לך מכות..-#ג'ונגקוק דייי!!!.#אומה מה עשית?//^* תתבייש!!!!! ...- מה אמרת ?!?!?/// קוקי זה אני תרגע!!! זה כואב!** ג'ונגקוקקקק!!!!!!! אני הבן שלךךך!! €£ תעזוב אותוווו- ג'י סאנגגגגגג!!!! // אההההההההההה!!!!!
על הבמה. מול כולם. בנוכחות החברים שלו. ומבלי לדעת..גם בפני ג'ונגקוק!
פלאשבק לא צפוי עלה לראשו והוא איבד את ההכרה.

$#€,#" ג'ימיןןןןןןןןןןןןןן!!!!! "&&#
!!!!!!!!!!!!!!!!- נשמעה צרחה שצרבה לאוזניו ..הקול היה כלכך מוכר...,,
" ק..-קוקי ? ? ? "

אעאעעהעההעה סורי סורי על שהפרק מכועררר אופפפ אבל לא רציתי לעכב אותכם עוד. פרק ארוך יותר היה לוקח לי עוד יותר זמן ולא באלי לי לייבש אותכם ולגרום לכם לחכות הרבה מידיי.
אל תשכחו להצביע🌟 ולהגיב👇
לוב יו💖
👈צוף👉