אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

23~ חבר אמיתי×2✌😊 ~

סליחה סליחה סליחה על האיחור הענק עם הפרק😣😅
הכי חשוב תהנו...(אני מאוד מקווהההה)
;( 👈🏻תצביעו?😁🤗😊👉💖💖💖
אהה עוד משו חשובב
כנסו לפרופילים שלהם וקראו תספרים הנדירים שלהםםם!!!
אני ממש ממליצההה!!!💖
👉storylend tobi_hanachush 👈🏻
פרק 23
נ.מ ג'ונגקוק
רצתי מהר..רצתי כלכך מהר שהרגשתי שעוד שניה אני נחנק ומפסיק לנשום, הגשם לא חדל מלרדת בחוזקה על גופי החטוב, הרגשתי שהרגליים שלי עוד רגע מוותרות ומזוג רגליים הן הופכות לנטל.
אפילו העיניים שלי איבדו את זה, הסתכלתי סביב אך הכל נראה כלכך לא מוכר, לא ברור- ראיתי פשוט מטושטש!
לא הרגשתי את הגוף שלי- אין שום דרך להסביר את ההרגשה הזו, כאילו כל החושים בגוף מפסיקים לפעול .
איבדתי את שיווי המשקל ומעדתי לרצפה הרטובה .
חוש אחד נשאר! אני עוד לא בטוח איזה חוש זה היה אבל אחד מהם ללא ספק נשאר-
יכולתי עדיין להרגיש את השפתיים העבות שלו, השפתיים הכל כך מלאות שלו, שהיו מלוחות כלכך מטעם הדמעות שהציפו את פניו,
גרמתי לו לבכות-
-"מה עשיתי?!"-
○ ○ ○
נ.מ כללית
טאהיונג התפרץ החוצה מהרכב רץ במהירות אל ביתו של ג'ימין , נכנס בריצה אל הבית ומוצא את חברו מוטל על הרצפה, פניו היו לבנות מה שגרם לטאהיונג להבהל עוד יותר,
"יה פארק ג'ימין מה קרה?"- טאה רץ אליו והניח את ידו על מצחו , בודק אם יש לו חום, אך הוא היה קר- קר כאילו מים שטפו אותו , הוא הניח את ידיו על גבו של ג'ימין , מקרב אותו אליו ועוזר לו לשבת .
"צ'ים אתה בסדר?"- טאה שאל שוב.
כשראה שהאחר לא עונה, טאהיונג הניח את ידיו על חזהו,
"אתה מזיע!"- הוא קבע כולו לחוץ, -" חטפת התקף?" הוא שאל, אך האחר רק הביט בעיניו בלי לענות.
"תפסיק לבהות בי ותענה לי!"- הוא צעק, כשדמעה ישבה על סף עינו מאיימת לברוח החוצה.
ג'ימין בהה למשך כמה דקות בעיניו של טאהיונג ולא הוציא הגה.
ה-הוא...נ..נישק א-אותי.."-הוא לפתע לחש ודימעה מלוחה החליקה על פניו החלקות הוא עצם את עיניו, מרכין את ראשו, לא מסוגל להרים את עיניו אל אלו הדואגות של טאה.
"מי זה הוא?, מה לאזעזל קרה ?"- טאהיונג שאל ,מעביר את שרוול חולצתו על מצחו וסופג את הזיעה שעמדה שם מרב הלחץ .
טאה עזר לנמוך יותר להתרומם מהרצפה, מחזיק אותו חזק כדי לתמוך ברגליו שעדיין רועדות.
"אתה בסדר?"- שאל טאה והגיש לאחר כוס מים קרים.
"תשתה"- הוא ביקש , וג'ימין לגם מהכוס והניח אותה על השולחן הצמוד לספה עליה ישבו.
"..זה נרגע?"- טאה שאל וג'ימין הוציא "מממ" מאשר .
"אתה רוצה לספר לי מה קרה?".
נ.מ ג'ימין
יש לי רק שאלה אחת.
'למה?'
למה אני תמיד גורם לטאה להתפוצץ מדאגה?
למה אני תמיד מגיע למצבים כאלה?
למה ג'ון ג'ונגקוק הגיע לבית שלי שיכור כלכך?!-
למה תמיד ברגעים הכי שמחים הכל מתפרק לחתיכות?...
....
עשרות שאלות הציפו את ראשי באותם רגעים, שאלות שאת התשובות שלהן עוד לא קיבלתי!
...
נ.מ יונגי
"ג'ון ג'ונגקוק יחתיכת אידיוט !"- מילמלתי לעצמי בזמן ששמתי גז לביתו של פארק ג'ימין.
קיוויתי שרק לא קרה לו שום דבר, הוא יצא מהבית בגשם הזה בלי חולצה!, שתוי, אני מקווה שהוא לא עשה משהו שהוא יתחרט עליו מאוחר יותר. (👀)
את החולצה שהוא זרק בבית לקחתי איתי ,אני בטוח שתיאוריה שלי נכונה-
פארק ג'ימין לא יצא לו מהראש במשך כל החודש האחרון.
"קוק!"-
ראיתי אותו מרחוק,- 'כמה לאזעזל הוא שתה שהוא לא מצליח ללכת?!?!'
"הוא יחף?!?!?"- צעקתי בהלם.
פסיעותיו לא סדירות , נראה היה שהרגליים שלו לא יחזיקו מעמד לעוד הרבה זמן.
ואכן צדקתי, לא עברה שניה והוא פשוט נפל על המדרכה כשראשו על הכביש-
" קוקקקקק!!!" - צרחתי ועצרתי את הרכב בחריקה מחרישת אוזניים.
התפרצתי החוצה מהרכב, לא עניין אותי בכלל שאני חוסם את התנועה.
'אתה כלכך הולך לשלם לי על הגלגלים'- חשבתי לעצמי כשאני רץ במהירות, חוצה את הכביש הרחב בלי להסתכל לצדדים, שום דבר לא עניין אותי באותם רגעים ,
שום דבר חוץ מג'ונגקוק .
"קוק!"- קראתי לו והנחתי את היד שלי תחת ראשו אך הוא לא ענה, מייד הבנתי שהוא איבד את ההכרה.
הרמתי אותו בשני ידיי, 'הוא קפוא' חשבתי לעצמי, הרגשתי שהידיים שלי בדרך לקפוא מרב שגופו ספג את הקור הנוראי!
התקדמתי אל הרכב, המכוניות צופרות לי בלי הפסקה על הרכב שלי שחוסם את התנועה, כמות אנשים שיצאו מהרכבים שלהם בשביל לבדוק למה לא נוסעים.
"יא דפוק סע כבר מה אתה חוסם ת'תנועה!"- צעק אחד האנשים, הדיבור שלו היה בכלל לא מכבד! אבל לא פעלתי , הגנבתי לו מבט מזלזל.
נראה היה שהוא הפך עצבני יותר בעקבות המבט שלי, אז פשוט גיחכתי בשקט,
אך מסתבר שזה לא היה שקט כלכך , הוא התעצבן שעשיתי את זה הוא פשוט התקרב במהירות והכניס לי את האגרוף שלו לגב, ניהיה לי שחור בעיניים ולרגע איבדתי את האחיזה בידי האחת,
התפקסתי ומיהרתי להניח את ג'ונגקוק ברכב הגדול שלי כדי שלא לא יסתכן ממה שאני עומד לעשות עכשיו.
התעלמתי מהאגרוף, אבל לא להרבה זמן!
הנחתי את קוק במושב שליד מושב הנהג וסגרתי את הדלת,
שאפתי אוויר ויכולתי להרגיש אותו נכנס לי אל הריאות. עוד לא הספקתי לנשוף אותו החוצה וכבר אותו איש תפס אותי מהחולצה ושלח את אגרופו לעבר פניי,
'אני לא הולך לוותר לך!'- חשבתי לעצמי ומייד תפסתי את ידו עם שני ידיי מרים את ידו אל הכתף שלי ובמהירות הופך אותו על הרצפה.
ציפיתי שהוא יקום ויחזיר לי או משו אך הוא היה פשוט בהלם-
" תתבייש לך, מכה מישו מבוגר ממך!"- הוא אמר בכעס , יכולתי להרגיש את הדם שלו רותח כשאני מצחקק ואומר-
" מבוגר?
בושה שיש מבוגרים כמוך! חבר שלי מאבד תהכרה ולך אכפת מהרכב שלך?"
"דבר בכבוד !!" הוא אמר בכעס אך הוא לא עניין אותי יותר , ג'ונגקוק ברכב והוא שתוי ומקורר, אני חייב לטפל בו! לא עניתי לו יותר מדיי , הוספתי "לך לאזעזל " קטן לקינוח , נכנסתי לרכב ונסעתי משם ישר לבית שלי לטפל בקוק.

אוקע אוקע אני חייבת לבקש סליחה על שהפרק יצא כלכך גרוע! לא היתה לי מוזה לפרק .
כבר שבועיים שאני מנסה לכתוב אותו ולא הולך לי! אני מצטערת שזה הפרק שיצא, וגם זה בתמיכה ממנה the_fractured_words
אזאז אני מקווה שתסלחו לי ואני אשתדל להפציץ בפרק הבא ! אני אפצה אתכם בפרק הבא על שחיכיתם כלכך הרבה זמן לפרק👈🏻👉
טוב אז עד הפרק הבא
אוהבת אותכם המונמונים💖 ואל תשכחו להצביע 🌟ולהגיב 👇
לוב יו😍🤗