אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

22~מ-מה א-אתה עושה כאן?😢~

היווווווו אנשימוסס חזרתי עם עוד פרקק..רגע רגעע עזבו הכללל-
תודה על 3k צפיותתתת 😭😭אין לכם מושג כמה שאני שרופה עליכם👈👉
תודה תודה תודההה💖💖💖
וואו לקח לי מלא זמן לסיים את הפרק הזה
אזז אני מאודדדד מקווה שתהנוו😙😙 ושתפרגנו בהצבעה🌟

פרק 22

נ.מ ג'ונגקוק
גם אחרי שהורדתי את החולצה עדיין חם לי כלכך שאני מרגיש שאני משתגע ואני לא יודע אם אני אצליח להתעשת על עצמי .
אחזתי את ראשי בתסכול בידי האחת ובשניה אחזתי את בקבוק הבירה שהיה כמעט ריק,
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, לא משנה מה עשיתי כדי לשכוח אותו, לא משנה כמה חזק ניסיתי, לא הצלחתי לשכנע את עצמי שהוא בסדר, שהוא הבריא מכל הצלקות , שהוא חי את החיים שלו, שהוא מחייך את החיוך הכובש שלו, שהוא מאושר,
כי אני יודע, עמוק בפנים הוא עדיין שבור , מרוסק,
פיזית ורגשית! הרסתי אותו! את הנער הכי חייכן בעולם, הכי אוהב ומכיל שיש,
פשוט גרמתי לו לאבד הכל!
ניסיתי לפגוע בו בחולשות שלו שרק אני ידעתי עליהם, אני היחיד שידע כמה זה קשה לו כשמדברים על המשפחה שלו, אני הייתי כלכך רע אליו, אני אהרוג אותו אם הוא לא שונא אותי עד מוות!
נ.מ כללית
ג'ונגקוק שכב על הרצפה הקרה כולו מסטול, לא מצליח לחשוב בהגיון, לא מפסיק לרגע למלמל את שמו של ג'ימין, הוא התרומם מהרצפה ובלי לחשוב יותר מדיי פשוט רץ לעבר הדלת, יחף וללא חולצה פותח אותה ולא טורח לסגור ,יוצא החוצה , הגשם שוטף את פניו , וכל גופו נרטב, שיערו השחור נראה שחור יותר מהמים שמילאו אותו, הוא פוסע ברחובות כשפלג גופו העליון מגולה ושריריו נוצצים ממי הגשם ששטפו את גופו ,
לא מפסיק לרגע לחשוב על מילותיו של ג'ימין שמילאו את ראשו פניו העדינות, שפתיו המלאות ,
"איך יכולתי להכות אותו? איך העזתי לגעת בפנים העדינות שלו? איך העזתי להניח את אגרופי על שפתיו? "- תוך כדי שהוא ממשיך למלמל רגליו מובילות אותו אל דירתו של ג'ימין

נ.מ כללית
טאה התקשר לג'ימין ושאל אותו אם הוא מגיע לישון אצלו הלילה, ג'ימין מחייך ומתארגן תוך כדי הוא משוחח עם טאה ושואל אותו מה להביא.
"קח איתך מעיל , יורד גשם בחוץ!" - קבע טאהיונג, ג'ימין הנהן לעצמו ושלף את המעיל שהיה על הוו מאוחרי דלת החדר שלו,
" את המדים למחר שמתי בשקית , מה עוד? " שאל ג'ימין
"אממ זהו, אני חושב..רק הפלאפון ואתה מסודר "-השיב לו טאה מחייך מהצד השני של הקו.
"הכל מוכן, שמתי מעיל אני יוצ-"...
הוא התכוון להמשיך את המשפט אך הכל נעלם לפתע:
ההתרגשות, השמחה, העליזות , החיוך המתוק שמילא את פניו, כולם נעלמו בין רגע!
'ג'ונגקוק?!'
נ.מ ג'ימין
מה הוא עושה כאן? בבית שלי? למה? איך? ג'ון ג'ונגקוק פ-פה ב-בית שלי????
הוא נראה שתוי -
"אני מפחד"- מילמלתי לעצמי כשחיזקתי את האחיזה בידי השמאלית,
נרתעתי לאחור עם כל פסיעה שלו לעברי, הוא לא הפסיק לפסוע בזמן שאני מתחמק ממנו אחורנית.
פסעתי אחורה עוד פסיעה , כשצעדיו מתקרבים אליי, ידעתי שבקרוב לא יהיה לי לאן עוד לברוח, הפלאפון ביד שלי , טאה עדיין על הקו, שכחתי מזה לגמרי, ברגע שפגשתי בפניו של ג'ונגקוק מעבר לדלת , איבדתי את ההיגיון, כאילו הכל נעצר, עברו כמה שניות שהרגישו כמו נצח וחזרתי לעצמי רק עכשיו אני קולט שהוא עומד ממש מולי- יכולתי לראות את הגוף החטוב שלו שטפטף מהמים- גשם יורד בחוץ , ככה הוא הגיע?
נרתעתי אחורנית במהירות כשראיתי כמה הוא קרוב אליי אבל הקיר שעמד מאחורי הבהיר לי שאין לי לאן לברוח.
גופי החל לרעוד בחוזקה, וידי איבדה את האחיזה בפלאפון, חולשה תקפה אותי כשראיתי את עיניו קרובות לשלי , לא הצלחתי להחזיק את עצמי יותר ומעדתי לרצפה שהיתה רטובה ממיי הגשם שהוא הכניס לביתי.
גופי נזרק לרצפה ברגע שאיבדתי את שיווי המשקל, ויכולתי לשמוע את עצמי אומר ברעד-
" למה אתה עושה לי אתזה?"
נ.מ כללית
ג'ימין החל לרעוד ולהתכווץ בפחד אך ג'ונגקוק לא שם לב למעשיו והוא מתקרב אליו ותר ויותר ג'ימין מתרחק עד שהוא מגיע אל הקיר ואין לו עוד לאן ,
ג'ונגקוק הסב את גבו אל הקיר זורק את עצמו על הרצפה וצורח-
" אני רוצה למות! דיי נמאס לי לחיות ככה!"
ראייתו של ג'ימין הפכה מטושטשת והוא נכנס לפחדים, מנסה לעצור את כל הזיכרונות שעולים לו כרגע אל הראש, ולוחש כשדמעות זולגות מעיניו ללא שליטה-
" ב-בקשה תניח לי, א-אני לא רוצה שיתחיל לי ה-התקף!"
ג'ונגקוק התקרב לג'ימין מנסה להגיע אל ידו ואוחז בה,
"אני מצטער!" הוא אמר מתחנן והחל לבכות כמו ילד, הבכי הזה, גרם לג'ימין לצביטה בלב, מעולם הוא לא שמע את ג'ון ג'ונגקוק בוכה.

נ.מ טאהיונג
"צ'ים"-
"ג'ימין"- קראתי לו אך הוא לא ענה
בדקתי אם השיחה התנתקה אך לא, הטיימר של השיחה עדיין עבד
"מה לאזעזל קורה שם?"
"ג'ימין!!!"
נ.מ כללית
טאה נלחץ , הוא רץ אל השולחן לוקח את המפתחות של הרכב ,הוא יוצא מהבית שלו ונוסע במהירות אל ביתו של ג'ימין.

נ.מ יונגי(חברו הקרוב של ג'ונגקוק )
ג'ונגקוק לא סימס לי כשהוא הגיע הביתה , ראיתי שהוא מתוסכל אז נתתי לו את הזמן שלו עם עצמו, אבל הוא גם לא התקשר, אז החלטתי לנסוע לבדוק מה איתו.
כשהגעתי דלת הבית היתה פתוחה , זה הרגיש לי מוזר, נכנסתי אל ביתו וראיתי את החולצה שהוא לבש מוקדם יותר מוטלת על הרצפה ומלא בקבוקים ריקים שעד לא מזמן היו מלאים באלכוהול .
רצתי לחדר שלו אך הוא לא היה שם נכנסתי לאמבטיה והזדעזעתי,
הכל היה שבור, מלא זוכוכיות שבורות כיסו את הרצפה, המראה היתה מנופצת,
היה עליה סימן של דם, האידיוט הזה ניפץ אותה עם האגרוף שלו!
"הדפוק הזה בלי חולצה?! יורד גשם בחוץ!"- צעקתי בדאגה. לקחתי את החולצה שלו איתי
ורצתי החוצה נכנס לרכב ושם גז, לא הייתי צריך לחשוב יותר מדיי לאן הוא נעלם-
'פארק ג'ימין!'
נ.מ כללית
ג'ונגקוק זרוק על הרצפה בתוך ביתו של ג'ימין צמוד לקיר והדמעות לא מפסיקות לברוח החוצה מעיניו הגדולות, הוא ממשיך להתנצל לפני ג'ימין שהיה מוטל על הרצפה גם הוא.
"אני מצטער, אני מצטער!, אני רוצה למות כשאני נזכר בך!!
כל מה שעשיתי לך!
לאזעזל!!!
אני שונא את עצמי!! אני מתעב את עצמי ברמות שאף אחד בחיים לא יבין!"-

"אז למה..למה עשית לי אתזה? מה עשיתי לא בסדר שהרסת לי את החיים?"-אמר ג'ימין כשהוא מביט בעיניו של ג'ונגקוק
"תגיד לי!!!!"- הוא צעק עם דמעות בעיניים.
ג'ונגקוק התרומם מהרצפה אוחז בקיר כדי לעמוד יציב מרוב ששתה, ולוחש
" ג'ימין אני...אני לא יכלתי לראות אותך מגן על אותו בחור, אני... אני...אף פעם לא הבנתי למה הרגשתי נבגד כלכך כשעשית אתזה, אבל.. אני..."- הוא גמע את רוקו מרגיש את הטעם המלוח של הדמעות שמכסה את פניו,
הוא הרים את פניו אל פניו של ג'ימין והוסיף-
"אני חושב שאני מבין עכשיו-"
ג'ונגקוק שיחרר את אחיזתו מהקיר ומעד חזרה לרצפה, כששני ידיו מוצמדות לרצפה מצידי ראשו של ג'ימין שפער את עיניו בבהלה,
הוא מוטל על הרצפה כשג'ונגקוק מעליו מצמיד את שפתיו אל אלה הנפוחות והרטובות של ג'ימין ומנשק אותו כשדמעות שוטפות את פניו....
"אני כלכך מצטער ג'ימין..!"- לחש ג'ונגקוק כשדמעותיו נופלות על פניו של ג'ימין ששכב קפוא תחתיו,
עיניו נפערו כשהוא הבחין במעשיו, הוא מייד התנתק משפתיו של ג'ימין והתרומם ממנו,
רץ החוצה ומשאיר את ג'ימין מבוהל על הרצפה,
נ.מ ג'ונגקוק
מה עשיתי?? מה עשיתי??? למה הייתי חייב לשתות?
איבדתי את השפיות שלי והראש שלי הסתחרר, רצתי, לא היה לי מושג לאן, רק כמה שרחוק מביתו של ג'ימין,
רעד עבר בגופי ונשימתי נעתקה-
"מה עשיתי???"
שני המילים הללו זה הדבר האחרון שאני זוכר מאותו יום, כנראה שמייד אחרי שהן יצאו מפי איבדתי את ההכרה...

חדלםדםדלדדחדללדלשללדלדלדל אומייגאדדד זה היה פרק מטורףףף (לדעתי לפחות😊) אני ממש מקווה שנהניתם !!! ויואאאווו גאדד הנשיקה הראשונה של ג'יקוק בסיפור 🤗🤗😍😍😍
אנלא אספיק לעשות המלצות אבלל אהה רגעעע באצםםם - כל האלבום של אגוסט די 😎😍 כי אי אפשר שלא להזכיר את הקמבאק הענק שלוווו😍😍
אהה כע אל תישכחו להצביע 🌟 ולהגיב 👇 אוהבת המוןןןןןןןןן😍😍😍 ושוב-
תודההההההההה💖💖💖💖👈👉