אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

21~"בסוף הכל עובר!"- השאלה מתי הסוף...~

אז היי חזרתי עם עוד פרק🤗🤗
מקווה מאודדד שתהנו😊😘😘
כנסן לרופיל שלה ותקראו תספר שלה- שווה!!!storylend
פרק 21
"היונגסיק!!!!" צרח טאה בעצבים "על מה לעזאזל חטפתי נקודות?????"
טאה נראה כועס ,היונגסיק לא הצליח להתאפק והתחיל לצחוק
"מה מצחיק אותך יאידיוט..בוא לפה אני אפרק לך ת'צורה".
קים טאהיונג פארק ג'ימין ופארק היונגסיק - שלושה חברים מופרעים, מצחיקים, וקצת הרבה לא מתורבתים, אם אחד נתפס שלושתם חוטפים עונש ..כי מה לעשות שהתרגלו שכשמישו מהשלושה עושה משהו שלושתם יוצאים אשמים.
קים טאהיונג- היום נפל כקורבן למורה ג'ונג האכזרי חסר הרגישות
(אנ'לא יכולה הטימטום שלי בעיצומו🤣😅)
* * *
"שלושה ימים עד התחרות!"- אמר צ'ן בהתרגשות ,
" אנחנו ניהיה שם לעודד אותך! אתה בטוח תזכה!"- אמר ג'ימין במתיקות.
"אבל תגיד ג'ימין.."- פתח צ'ן
"אתה באמת חושב שאני שר יפ-.."- הוא שאל אך ג'ימין קטע אותו מיד-
" דיי נו אתה יודע שכן!"
צ'ן הרכין את ראשו מטה ואמר-" אני לא חושב שאני אהיה מסוגל לשיר מול האנשים שם!"
" מה?..היי צ'ני תסתכל עלי! אתה מוכשר, יש לך קול מדהים! ואתה תכבוש את האולם!, שלא תעז להשתפן ברגע האחרון!"
חיוך עלה על פניו של צ'ן כששמע את המילים הנחמדות שג'ימין אמר
"תודה ג'ימינשי"-אמר צ'ן ונתן חיבוק מתוק לנמוך שעמד מולו.
נ.מ ג'ימין
"בכיף!" - אמרתי לו ...והוא חייך החיוך שלו ממש מתוק! מה הוא חושב לעצמו שאני אתן לו להשתפן? עם הקול המדהים שלו הוא חייב לעלות על הבמה!
* * *
(הערב של אותו יום)
נ.מ כללית
הבחור המסכן ישב חבול ומוכה על הרצפה שהספיקה לרתוח מרב הלחץ שהיכה בו.
" אני מצטער! טעיתי!"- הוא אמר מתחנן לסליחתם של השניים,
"מצטער?"- שאל הנמוך יותר בחיוך שטני, והכניס אגרוף לפניו של הנער המסכן
"אהההה "- הוא צעק מכאבים והתחנן שיסלחו לו.
"טעיתי...טעיתי.."- הוא לחש מתחנן..
צחוק מזלזל חדר לאוזניו האדומות-
" נראה לי שלא הבנת משהו.."- הוא צחק ואז הוסיף
"זה ברור שטעית! לכן אתה חוטף עכשיו!"- רגלו נזרקה לבטנו של הבחור והוא איבד את ההכרה,
"יונגי ידפוק הוא איבד ת'הכרה !!!"- קם ג'ונגקוק במהירות מהכיסא עליו ישב ,
" נו ו..?"- ענה יונגי באדישות והסתובב בכוונה לעזוב את הבחור שם על הרצפה.
לעומת זאת ג'ונגקוק התכופף אל הבחור בבהלה והתחיל לבצע פעולות החייאה.
" מה הקשר קוק?"- יונגי שאל כששם לב להתנהגותו המוזרה של חברו.
" סתום.."- ג'ונגקוק ענה בקרירות והורה לו לעזוב את השטח.
נ.מ ג'ונגקוק
"שיט מין יונגי לך לעזאזל!"
"בבקשה שיתעורר, בבקשה!"
הבחור איבד ת'הכרה שיט!
רגע מה? מה עובר עליי? למה אני דואג לו? זה לא פעם ראשונה שאנחנו גורמים למטומטמים האלה לאבד הכרה! אני בעצמי גרמתי כמה פעמים שיגיעו לבית חולים מרוצצים מהמכות שהכנסתי להם
אז למה? למה אני מתנהג מוזר ? למה...אני מרגיש אשם על משו שאני רגיל לעשות? בחיים זה לא הפריע לי אבל למה עכשיו אני מרגיש דחף לטפל בו?
הרמתי את הבחור המוכה בידיי והתכוונתי לקחת אותו, אך לרגע נרתעתי מההתנהגות שלי -הבוקר פארק ג'ימין ועכשיו הבחור הזה, מה עובר עלי? מה לא בסדר איתי?
זרקתי את עצמי אחורנית ואחזתי את ראשי בתסכול
"תתפקס ג'ונגקוק!"- צרחתי על עצמי.
* * *
" אפשר לשאול מה לעזאזל לא בסדר איתך!?"- רטן יונגי
"לוידע.. "- ענה ג'ונגקוק לובש את הפרצוף האדיש של יונגי.
"אל תעשה את זה!"-
"את מה ?! "- שאל ג'ונגקוק
" הפרצוף הזה, הוא שלי!"- קבע יונגי.
"קוק עכשיו רציני, מה יש לך בזמן האחרון?"- שאל יונגי והתיישב ליד ג'ונגקוק , מניח את ידו על כתפו ומחכה לתשובה.
" אנ'לא יודע..."- ענה ג'ונגקוק והניח את ראשו בין ידיו.
" דבר , אני מקשיב!" אמר יונגי ,
אך כשראה שהאחר לא מתכוון לענות לו הוא הוסיף-" זה קשור לפארק ג'ימ-?"
"אל תמשיך!" קטע אותו ג'ונגקוק נועץ בו מבט ,והאחר הנהן בהבנה.
הוא כיסה את עיניו בעזרת ידיו מתחנן לעצמו שיפסיק לחשוב על הבחור הנמוך בהיר השיער שממלא את מחשבותיו לאחרונה,