אהבה מאחורי סורגים (הושלם~)

17~פגישה(לא)נעימה☝~

פרק 17 תודה על 1K💖

ג'ימין וטאה יצאו ממתחם שירותי הבנים עולים לכיתה ומתעלמים מהמחנכת ששאלה אותם לסיבה לאיחור.
ג'ימין וטאה התיישבו במקומותיהם, מביטים על היונגסיק שרק לפני מספר רגעים התיישב, וכבר כל השולחן שלו הפוך ומלא בזבל ובלאגן:
ניירות מקומטים, עטים ריקים,ספרים ומחברות.
כל תכולת התיק שלו היתה על השולחן,הוא חיפש משהו.- טאה וג'ימין הביטו זה בזה וצחקקו,
" מה אתה מחפש? "- שאל ג'ימין את ההיונג שלו
"את הפלאפון שלי"- ענה היונגי
" רק הגעת לבצפר וכבר הספקת לאבד אותו?"- הסתלבט עליו טאהיונג(טאהיונג אומנם מאד פעיל וקפיצי אך הוא בחור מאד מסודר. )
""אהה...הוא בחצר למטה!"- קרא היונגסיק -
הבוקר כשהיונג סיק היה למטה בחצר בית הספר הוא השאיר את הנייד שלו שם כששמע את הצעקות שבאו מהמבנה, הוא התרגש כל כך מהאקשן ורץ לשם מיד, וכמובן ששכח את הפלאפון שם על הספסל בחוץ.
היונגסיק הרים את ידו כדי לקבל רשות דיבור-
" כן פארק היונג סיק?"- ענתה המורה קים, נותנת לו את רשות הדיבור,
" המורה..אני שכחתי משהו נורא חשוב בחצר בית הספר...אני יכול..-"
" אתה יכול!"- קטעה אותו המורה מאשרת את מה שהתכוון להגיד.
היונג סיק מיד קפץ מהכיסא ורץ החוצה מהכיתה למקום בו השאיר את הפלאפון שלו, הוא הלך למקום אך, הפלאפון כבר לא היה שם, כנראה שהוא פשוט שכח איפה הוא השאיר אותו- בעקבות האקשן.
היונג סיק המשיך לחפש את הפלאפון ברחבי בית הספר
לאחר חיפושים רבים אחר הפלאפון.
בכיתה: טאהיונג מקבל הודעה מ-
'אידיוט עם קבלות'
(השיחה)
היונגסיק: ' איפה ג'ימין?'
טאהיונג: ' יצא לשירותים'
'איפה מצאת ת'פלאפון שך' יאידיוט!?'
...* אין תשובה*

ג'ימין הולך לעבר מתחם השירותים, הוא הלך ברוגע עד ש..הוא הרגיש שמישהו הולך אחריו ומסתכל עליו..סוגשל עוקב אחריו!
הוא ניסה לחמוק מעקבותיו שלו כדי לוודא שהוא סתם מדמיין ואין אף אחד מאחוריו!
אך, הוא לא הצליח, הוא פחד מדי להביט אחורנית ולפגוש במבט מאיים של מישהו, אז הוא פשוט התחיל לרוץ למתחם השירותים, הוא התפרץ לשירותי הבנים ונכנס במהירות לתא האחרון,
היה שקט.
ג'ימין פשוט ישב בתא השירותים על האסלה הסגורה
אך לא היה שום רעש-
"הדמיון המפותח שלי"- הוא חשב לעצמו והתרומם מהאסלה מתכוון לפתוח את המנעול.
לפתע נשמעה טריקת דלת! - ג'ימין נבעט אחורנית,חוזר למצב ישיבה.
צעדים נשמעו במתחם השירותים שהיה סגור מכל כיוון לאחר שהדלת הראשית של המתחם נסגרה.
הצעדים התקרבו אל תאי השירותים,
וג'ימין לא ידע מה לעשות- הרי מובן שאם זה היה סתם בחור מבית הספר הוא לא היה סוגר את הדלת הראשית של המתחם!
ג'ימין אחז בשרוולי מכנסיו בחוזקה - מקמט אותם מהלחץ שגבר בו.
הצעדים הפכו חזקים יותר ככל שהדמות התקרבה ליבו של ג'ימין החל לדפוק מהר יותר...הוא יכל לשמוע את הרעשים של דלתות תאי השירותים שנבעתו בזו אחר זו על ידי מבצע הפעולה..טוב..זה לא היה כל כך שקט!, ג'ימין הניח את ידיו על אוזניו- שצרבו מרעש הדלתות הנטרקות של תאי השירותים שהלך והתקרב אליו!
ג'ימין אחז את ראשו חזק מנסה להרגיע את עצמו שזה בסך הכל תלמיד מבית הספר שלו- אחרי הכל הוא לא היחיד בו!
נ.מ ג'ימין
מי זה...ולמה הוא טורק את דלת המתחם בזמן שיעור? למה הוא בועט בדלתות? מה הוא מחפש?
הוא לא הולך לפגוע בי נכון?
שאני אשאל מיזה? או..שאני אצא מהתא בלי להקדיש ייחס? למרות שזה יהיה קשה...
"נווו תחליט כבר ג'ימין..הוא מתקרב!"
לחשתי לעצמי, אך נגמר לי הזמן!
נ.מ כללית
ג'ימין לא הספיק עוד להחליט אך, הוא כבר הספיק לראות את הצללית השחורה שנפלה על הרצפה מחוץ לתא,
"אתה מסתתר?"- נשמע קולו של הבחור,
ג'ימין גמע את רוקו והחל לרעוד, הוא פחד להוציא הגה ולכן הוא רק שתק בזמן שכל גופו מגיב לסיטואציה.
"למה אתה מפחד ממני?"- נשמע קולו בפעם השניה, וג'ימין ניסה כמה שיותר לעצור את דמעותיו, הוא היה מודע היטב לכך שהוא לא יחזיק אותן לעוד הרבה זמן,
פלאשבק עבר בראשו של ג'ימין, מין זיכרון קטן שגרם לליבו להחסיר פעימה:
'למה אתה מפחד ממני?'-
ג'ימין לא יכל שלא לזהות את אותו קול שגרם לחלחלה בגופו הצנום.
כעס מילא את גופו של ג'ימין - הוא פחד, כןן! אבל הוא הרגיש שאם הוא לא יוציא את המילים האלו עכשיו, אז הוא לא יהיה מסוגל שוב!
"למה?! אין לך בושה?"- ג'ימין התרומם ממושב האסלה ופתח את דלת השירותים מקרב את עיניו אל אלו של ג'ונגקוק ונועץ בו מבט מלא כאב!
עיניו נשטפו ופניו הוצפו מהדמעות שברחו להן החוצה
"את החיים שלי...הרסת!, את הבטחון העצמי שלי...לקחת! את החברים שלי...הרחקת ממני! ואת הדבר האחרון שמהווה לי סיבה לחיות- גם אותו אתה מאיים לקחת ממני! בבקשה ממך, תעזוב את טאהיונג לנפשו! - ג'ימין בכה והתחנן לג'ונגקוק - שרק עמד והביט בו בעיניים קרות!
ג'ימין השפיל את מבטו נושך את שפתו התחתונה,
ג'ונגקוק התעלם מדבריו של ג'ימין ואמר-
" אני מנחש שאתה יודע למי שייך הפלאפון הזה!"- ג'ימין העיף מבט אל הפלאפון ועינו נפערו-
ג'ונגקוק זרק את המכשיר אל הרצפה המלוכלכת והתכוון לעזוב את המקום, אך לפתע ידו נתפסה- עטופה משני צדדיה בידיו החמימות של ג'ימין שהיה מותש וזרק את עצמו אל הרצפה - עומד על ברכיו ומתחנן-
" תעשה בי מה שרק תרצה, רק תניח לטאהיונג! "
ג'ונגקוק שחרר את ידיו של ג'ימין מעל ידו,פתח את דלת המתחם ועזב את המקום!
בינתיים בכיתה:
היונג סיק נכנס מבואס, טאה יושב מחוייך, והכיתה כולה מחכה בקוצר רוח לסוף השיעור.
היונג סיק הלך למקום שלו ומתיישב, טאהיונג מהצד זורק עליו ניירות כדי לעורר את תשומת ליבו.
הנייר המקומט פגע בראשו של המבוגר יותר והוא הרים את ראשו לעבר טאהיונג ששאל-" "נו אזז..איפה מצאת אותו?"
"את מי?"- שאל היונג סיק
"את הפלאפון, יא אידיוט!"- ענה טאה בהתנשאות
" אהה, לא מצאתי אותו!"- הוא לחש לטאהיונג בזמן שהמורה קים נועצת מבטים בשניים.
טאהיונג בלי טיפת טקט פשוט התעלם מהמבטים הנוקבים של המורה, ופנה להיונג שלו-
" נוו תפסיק ליהיות תינוק, כתבת לי לפני 7 דקות!"-הוא אמר אך היונג סיק לא הבין על מה טאהיונג מדבר.
"לפני 7 דקות?"-הוא התפלא, והוסיף-
" אני אומר לך שלא מצאתי את הפלאפון, אני מחפש אותו כבר חצי שעה! "- קולו התחזק.
" אז אתה אומר שההודעה באצם לא הייתה ממך?!"- שאל טאהיונג בעיניים פעורות,
"מה לעזאזל..על איזה הודעה אתה מדבר??"- היונג סיק כבר החל לכעוס.
"אהה לא..לא משנה שום דבר!"- ענה טאהיונג, מבין שמשהו כאן לא הגיוני-
' איפה גימין באמת?!'- תהה לעצמו טאה, והביט לעבר דלת הכיתה- מחכה לשובו של ג'ימין שנראה כאילו יצא ל- ' מסע בעקבות השירותים!' - 'נוו באמת'- חשב לעצמו טאהיונג-' כמה זמן לוקח לו? מה לעזאזל הוא אכל היום?'
לפתע נשמעה חריקה של דלת נפתחת,
ג'ימין נכנס לכיתה עם מבט מהורהר הולך לעבר מקום הישיבה שלו ופותח את המחברת וכותב את מה שהמורה קים מכתיבה. בלי להעיף מבט לאף אחד מצדדיו.
בינתיים טאה מביט עליו ועל הכיס שלו שהכיל 2 פלאפונים בשונה מהרגיל.
הצלצול הגואל הגיעה ושלושתם התאספו מחוץ לכיתה משוחחים
"למה הכיס שלך נפוח כל כך ?"- שאל טאהיונג את ג'ימין, מסיח את דעתו משאלתו של היונג סיק שלא ייחסו לה חשיבות.
ג'ימין העביר את ידו על כיס מכנסו ושלף ממנו משהו מוכר,
" היי זה שלי!" - יילל היונג סיק כשראה את הפלאפון שלו נאחז על ידי חברו הטוב,
" איפה מצאת אותו?"- הוא שאל וג'ימין רק משך בכתפיו " איפה שהנחת אותו אידיוט אחד."
שלושתם יצאו אל ההפסקה ,מכייפים מדברים, ומרכלים והכי חשוב
נהנים!!
אשמח אם תצביעו🌟 ותגיבו👇עצות לשיפור💟🤗

https://my.w.tt/dUc9pwP1V4 זה סיפור מהמם!💖 כדאי לכם לקרוא אותו☝ כנסו לקישור ותקראו!!!(זה לא סיפור שלי, אבל זה פשוט סיפור ממכר ויפה! לא גייז! פנטזיה כזה.🤗🤗 רוצו לקרואאא)
אזז אני שוב אומרת תודה💟
על התמיכה והעצות...על זה שאתם מעלים את הצפיות..
אוהבת אותכם המונמוניםם💟💟🤘🤗
טוב...העליתי ת'פרק הזה והשעה כבר 2 בלילה, אמרתי שאני יעלה היום אז לא יכולתי עוד לדחות אתזה!
אוהבת אותכם💟 לילה טוב למי שלא נרדם עדין👐 וחלומות פז לישנים🤗😏
המלצות
ל-י-ש-ו-ן-!-!-!-!☝☝☝😅💖💖😊