In His Arms

In his arms - 6

פרק 6 | לואי
הזמנתי את אלינור אליי ודיברנו קצת, סיפרתי לה על כל מה שהמנהלים אמרו לגבי שאנחנו נצא והאמת שלא צפיתי לתגובה הזאת ממנה! היא התרגשה... אבל לא על זה רציתי לדבר איתה... הייתי חייב לספר למישהו!
״אני חושב שאני מאוהב בהארי״ אמרתי, ולא האמנתי למה שאני בעצמי אומר, הודתי בזה בקול כרגע?
אלינור נראת המומה...
״מ-מה? על מה אתה מדבר לואי??״
היא שואלת ועינייה פתוחות לרווחה, כאילו ראתה רוח רפאים,
״אני לא יודע, המחשבה של לצאת עם מישהו אחר... פשוט לא מסתדרת לי, והבנתי שאני רוצה לצאת רק עם בן אדם אחד... וזה הארי״
אמרתי בחיוך קטן, אני מקווה שהיא תבין, זה ממש מלחיץ בשבילי...
״ממתי אתה נמשך לבנים?״ היא שואלת ועדיין מתקשה לעכל... אני מבין אותה! אפילו אני עוד לא עיכלתי לחלוטין...
״אני מבין שזה מוזר וחדש ואת לא חייבת לקבל-״
״אל תהיה טיפש טומו! כמו שאמרת זה חדש אבל אני אוהבת אותך ופה לצידך בכל מצב!״ היא מחייכת אליי, אני כל כך שמח שהיא הגיבה כך!! פחדתי לספר למישהו אחר כמו ליאם או השאר כי לא ידעתי איך הם יגיבו, אבל אלינור קיבלה את זה מצויין! היא ליטפה את שערי ונשקה ללחי שלי, חייכתי וחיבקתי אותה, אני שמח שהיא כאן והיא יודעת, סוף סוף אוכל לדבר על זה עם מישהו!!
״היי זה לא הארי שם? נשען על העמוד??״ היא שואלת ומצביעה על החלון
״כן.. נראה לי שזה הוא!״ אני קורא בשמחה, רציתי לגשת לדבר איתו אבל עד שיצאתי החוצה הוא כבר לא היה שם... מוזר, טוב אני אתקשר אליו ונקבע מאוחר יותר.

*******

עברו כבר יומיים ולא הצלחתי להשיג את הארי! מעניין מה קרה איתו... אני רוצה לדבר איתו, יותר נכון אני צריך, אני לא יכול להתעלם מהלב שלי. נסיתי, באמת שניסיתי! אבל אני פשוט לא יכול. אני לא ישן, רק חושב עליו ועל מה יקרה אם הוא אוהב אותי בחזרה. על הריח המתקתק שלו, על האיך הלחיים שלו מאדימות כל פעם שהוא מתרגז, תמיד אהבתי את זה אצלו. על הצחוק המתגלגל שלו.. אוי איזה צחוק יש לו אה? והעיניים, אוי העיניים המהפנטות האלה, אני לא יכול להתנגד להן. אני רוצה להיות איתו ברגע זה. ללטף אותו, לחבק אותו ולא לשחרר! טוב, זהו זה, אני הולך אליו! אני לא יכול לחכות יותר!!

רצתי לביתו של הארי למרות שהוא גר חצי שעה ממני, לא יכולתי לחכות למונית! זה חשוב מידי!!
באמצע הדרך פגשתי בליאם, זה נראה שגם הוא בדרך להארי... שיט. טוב הוא לא יפריע יותר מידי, אני מניח שזה בסדר...
״וואו לואי למה רצת עד לכאן?״ הוא שואל בזמן שהוא הולך לידי
״ה- הייתי חייב ל-לדבר עם הארי״ אני מתנשף ועונה לו, רצתי המון, אני גם די מזיע אז העברתי יד על מצחי בשביל לנגב את טיפות הזיעה.
״טוב אנחנו חמש דקות מהבית אתה יכול להאט״ אני מניח שהוא צודק...

*******

הגענו! סוף סוף! ליאם דופק על הדלת והארי פותח והולך לכיוון הסלון, לא נראה שהוא הבחין בי,
״היי הארי״ אמרתי והוא הסתובב במהירות, הוא נראה מעט מבולבל, כאילו הוא לא רוצה לראות אותי...
״או היי לואי, לא ידעתי שגם אתה בא...״ הוא אמר בקול חלש, הוא לא נראה טוב... אני מקווה שהוא לא חולה,
״אנחנו צריכים לדבר.״ אמרתי, אנחנו חייבים להתרחק קצת מליאם.
״אוקי, בוא נעלה למעלה״ הוא עונה ואני הולך אחריו לכיוון המרפסת שבקומה העליונה,
״אז ככה... יש משהו שאני חושב עליו כבר די הרבה זמן״
״אתה יכול לספר לי לו.״ הוא אומר. אוי כמה הוא מדהים
״אני... אני...״
״ח'ברה לאן הלכתם?!״ ליאם קורא מהסלון, לעזאזל ליאם!!
״נמשיך אחר כך, טוב?״ הארי אומר ואני מהנהן ומתחיל להתקדם לסלון.
אני לא מאמין שכמעט הודתי בזה בפניו! המנהלים לא יסלחו לנו לעולם!
כנראה שפשוט אצטרך לשתוק ״ולצאת״ עם אלינור.