In His Arms

In his arms - 8

פרק 8 | לואי
הגענו לאולם הקולנוע, האמת שבהתחלה אפילו לא מצאנו את המקום אבל נסחפנו אחרי הריח המתקתק של הפופקורן, אוח יכולתי לאכול פופקורן לעד!!
״ או!! הנה הסרט שדיברתי עליו! קוראים לו ״ביחד״ זה סרט קומדיה רומנטית כזה..״ הארי אומר, האמת שזה נשמע ממש נחמד, במיוחד החלק שזה סרט רומנטי עם הארי...
״כן, נלך אליו!״ אני קורא והארי מחייך לכיווני והגומות שלו מבצבצות מתוך לחייו האדומות, הן תמיד אדומות כאלה, כאילו הוא מתרגש כל הזמן, זה חמוד.
ניגשנו לקחת פופקורן וחלקנו אחד גדול, זה יותר מידי בשביל שנינו אז פשוט בחרנו לחלוק,
התקדמנו לכיוון האולם, הוא הכי בסוף והמסדרון הזה נראה כאילו הוא לא נגמר, חשוך כאן ואני שומע צעקות מהאולם ליד... זה נשמע כמו סרט מפחיד, התקרבתי קצת להארי, אני לא מפחד! פשוט לא מחבב חושך.
״אתה מפחד לואי?״ הוא מגחך ומסתכל עליי בחיוך קטן,
״לא! אני פשוט לא מת על סרטיי אימה.״ אני אומר, אני לא מבין למה אנשים רואים את זה מבחירה! זה פשוט סיוט בתור סרט.
סוף סוף הגענו לאולם, נכנסו בדיוק כשהסרט התחיל והתיישבנו במקומותינו...
לאחר כמה זמן הגיע חלק עצוב, היא כמעט מתה! בלי להרגיש אפילו התחלתי להישען לכיוון הארי בזהירות כדי שלא יבחין, ולפתע אני מרגיש את ידו מונחת על שלי, שנינו מסתכלים אחד על השני מובכים ופניי מאדימות, אך אנחנו לא מזיזים את הידיים וממשיכים לצפות, לאט לאט אני מרגיש את השיער של הארי מדגדג את פניי ומשקל ראשו על כתפי, ראשו מונח עליי וידו עדיין בשלי.
זאת מרגיש מוזר, מוזר טוב! מוזר מדהים האמת היא...
השיער שלו מריח כל כך טוב! והמגע שלו רך ונעים.
״היי לו... אולי נלך אליי אחרי הסרט? אני צריך לדבר איתך.״ הוא אומר ואני מאשר את דבריו בהנהון.
הסרט נגמר והסוף היה מדהים! אבל הסרט לא עניין אותי כמו שהארי עניין אותי, בקושי צפיתי בסרט כי לרוב צפיתי בהארי, בחנתי את תווי פניו המדוייקים והחדים, אך עם זאת פניו רכות כמשי.
לקחנו מונית לדירתו של הארי ופתאום התנגן ״fireproof" ברדיו! זה שימח אותי אפילו יותר ואני והארי הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לצחוק, הצחוק שלו כל כך יפה, מעט צרוד כזה אך נורא צלול בו זמנית. אני אוהב את הצחוק שלו. למרות שהפסקנו כבר לצחוק עדיין הסתכלנו אחד על השני.

****

התיישבנו אחד מול השני בסלון, הארי הסתכל לתוך עיניי ונבלעתי אל תוך עיניו הירוקות עם נגיעות הזהב לכמה שניות... וואו העיניים האלו.
״לואי אני... אנחנו צריכים... ל-לדבר.״ הארי מגמגם בלחש ובקושי הבנתי מה הוא אומר, זה מה שאני חושב שזה?! או שאני סתם הוזה? יודעים מה, נראה שקשה לו אז אני אדבר ראשון.
״כן... יש גם לי משהו שרציתי להגיד די הרבה זמן... זה בסדר שאדבר ראשון?״ אני שואל, אני מעדיף להקל עליו. אבל אם הוא בכלל לא מדבר על זה? אם אני סתם אעשה מעצמי טיפש מוחלט? טוב אסור לי לחשוב על זה אני חייב להגיד לו כבר!!!
״הארי אני חושב שאני אוהב אותך.״ אני סוף סוף אומר לו ומרכין את ראשי, הרגשתי דמעות בסף עיניי ופני הפכו לאדומות במכה אחת. עשיתי את זה! אמרתי לו! אבל עכשיו החלק הקשה מגיע... התגובה שלו.