In His Arms

In his arms - 18

פרק 18 | לואי
זה היום!! אלינור והארי עוברים לכאן!
למזלי הבית שלי די גדול אז יהיה מקום לכולנו, חוץ מזה אני והארי כבר גרנו ביחד, היה לנו כל כך כיף! אבל הפעם זה יהיה שונה, כיף יותר. הפעם אנחנו ביחד, וואו זה כל כך מוזר... אף פעם לא יצא לי לחשוב על זה לעומק, אני והארי זוג... זה טיפה מפחיד איך שלא ידעתי שאני גיי במשך כל כך הרבה זמן מהחיים שלי... תמיד הרגשתי משהו אבל לא חשבתי ליחס לזה הרבה חשיבות... תודה לאל שיש את הארי אה?
או יש דפיקות בדלת!! זה בטח הם!
״היי לו!״ אלינור קוראת ומחבקת אותי, ציפיתי להארי..
״היי אל, יש פפראצי מאחורייך...״ אני לוחש כדי שלא ישימו לב, לפתע היא קופצת עליי ומטיחה את שפתייה בשלי, לוקח לי כמה שניות לקלוט שזה בגלל הפפראצי ואני מחייך אליה וסוגר את הדלת.
״סליחה לואי, המצלמות והכל...״
״כן כן, אני יודע הכל בסדר״ אני משיב ומחייך, המנהלים בטח קראו לפפראצי... מגעילים. שמענו את הקליקים של המצלמה נחלשים, האמת שהם בהסוואה טובה, הייתי בטוח שהם סתם עוד אנשים רגילים מהרחוב!
יש עוד דפיקות! זה הארי!
״היי לואי!״ הארי קורא בשמחה ומושך אותי לנשיקה מהירה, אני נסחף אל שפתיו, אל המגע שלו בידי, לריח שלו.
״מ ה״ אנחנו שומעים מאחורה התלחששויות ואנשים המומים...
א ו י  ל א. לא לא לא, זה לא קרה עכשיו!! הפפראצי!!! הם צילמו אותנו?! אוי לא אוי לא אוי לא!
המנהלים!! הם יעיפו אותנו מהלהקה!
משכתי את הארי פנימה במהירות ונעלתי את הדלת,
״הם ראו אותנו!! מה נעשה?!״ אני שואל בבהלה ומתהלך מצד לצד בחדר,
״מה...״ הארי שואל ורץ להסתכל מהחלון במהירות, הוא ראה את הפפראצי והתחרפן כמוני.
״א-אני לא יודע.״ הארי משיב ומתיישב על הספה, הוא מחזיק בשיערו חזק ומושך אותו על פניו, אני כל כך מפחד, איזה טעות מטופשת!! הלהקה הזאת היא החיים שלי! אני לא יכול להרוס את זה גם לשאר! אל הבינה מה קרה ומהירה לנסות לעזור
״אולי תגידו שהתחבקתם? או שהארי נתן לך נשיקה על הלחי? הם ראו רק את הגב של הארי הרי...״
אלינור הציעה ומשיבה בי תקווה,
״נכון! אל את גאונה!״ אני קורא וממהר לצאת לצלמים,
״היי, רציתי להגיד לכם תודה שאתם מצלמים אותי ואת בת זוגי אלינור עוברים לגור ביחד, כמו שראיתם גם חבר הכי טוב שלי הארי פה! הוא בא לעזור לנו לפרוק, הוא בא לחבק אותי ובטעות נישק אותי על הלחי... טיפשי נכון? בכל מקרה אל תייחסו לזה חשיבות. תודה!״
אני אומר בנשימה אחת מהירה, בלי הפסקות.
חזרתי פנימה ונשמתי לרווחה באכזבה מסויימת... אני לא אוהב לשקר למעריצים! הם עושים כל כל הרבה בשבילי... המעט שאני יכול לעשות זה להגיד להם את האמת...
״נקווה שהם יאמינו לזה״ הארי בא לכיווני ומניח את ידו על הכתף שלי, הנחתי את ידי על ידו בחזרה וחייכתי. אבל הוא צודק... זה היה ממש לא אמין. אף אחד לא יקנה את זה. נדפקנו.
״טוב אז... נפרוק את התיקים שותפים?!״ אלינור קוראת בשמחה ומצביעה על המזוודות, היא כנראה מנסה לעודד קצת את מצב הרוח.
״ללא ספק״ הארי משיב לה בחיוך, אני כל כך מתרגש אבל עם זאת, לחוץ. מאוד מאוד לחוץ.

******

הארי פרק הכל בחדר שלי ובשאר המקומות שהוא צריך, הארון שלי, שלנו, מחולק לשניים, הבגדים שלי בצד ימין מסומנים בטור הכחול ושל הארי בטור הירוק, אימצנו לעצמנו את הצבעים, סמל ל״לארי סטיילינסון״.
״אאא, זה היה מתיש״ הארי נאנח ונופל על המיטה עם פרצופו לתקרה,
״כן, ממש מתיש.״ אני עונה ונופל על המיטה גם כן,
״אני לחוץ.״ הארי אומר ומסתובב להסתכל עליי,
״מהמנהלים? גם אני. מוזיקה זה החיים שלי, אני לא רוצה לאבד את זה.״ אני אומר ומסתובב אליו גם,
״חכה רגע...״ הארי אומר ורץ להביא דפים ועט,
הוא מתחיל לשרבט על הדף, זה נראה כאילו הוא כותב שיר...
לקח לו משהו כמו רבע שעה והוא הגיש לי את הדף,
״חכה רגע, אל תקרא עוד.״ הוא אומר ואני מקשיב לדבריו ומחכה,
הוא הביא גיטרה והניח אותה לידנו,
״אתה יכול לקרוא עכשיו.״ הוא אומר ומסתכל עליי במבט מרוגש, הוא מחכה בציפייה שאני אקרא את זה,
״people say we shouldn't be together, too young to know about forever, but I say they don't know what they're talking about, because this love is only getting stronger so I don't wanna wait any longer, I just wanna tell the world that you're mine boy, they don't know about the things we do, they don't know about the I love yous but I'll bet you if they only knew, they would just be jealous of us, the don't know about the up all night they don't know I've waited all my life just to fall in love it's feels this right, babe they don't know about us"
״וואו, ה-הארי... זה מדהים.״ אני אומר בזמן שאני מנגב את הדמעות שנזלו על פני, אני לא יודע מתי התחלתי לבכות.
״אתה יכול להלחין את זה?...״ הארי שואל אותי במבט נבוך וחמוד שכזה,
״יהיה לי לכבוד.״

******

שרנו את השיר ביחד אחרי שכתבתי מנגינה, זה יצא מושלם. החלטנו לקרוא לו they don't know about us, זה השיר הכי יפה ששמעתי בחיי. אני כל כך שמח שיש לי את הארי, אבל הלוואי שיכולנו לצאת מהארון כבר! אני רוצה שכולם ידעו כמה אני אוהב אותו! שהוא שלי ורק שלי.
״אנחנו צריכים ללכת לישון... יהיה יום מאוד מאוד ארוך מחר.״ הארי מגניב תוך כדי הפיהוק שלו ומכסה אותנו בשמיכה,
״לילה טוב מלאך.״ הוא לוחש לאוזני, עוברת בי צמרמורת.
״לילה טוב.״ אני אומר ומנשק את שפתיו לשנייה קלה, להירדם בזרועותיו זאת התרופה שלי.