In His Arms

In his arms - 15

פרק 15 | הארי
יש היום הופעה!
אני קצת מודאג... כל פעם שאני ליד לואי אני מאדים בטירוף והדופק שלי מאיץ, אני לא יודע אם אוכל לשלוט בעצמי על הבמה לידו! בטח לא כשהוא שר... הוא ממיס אותי עם הקול שלו, הוא כל כך מיוחד!
המנהלים בטח ישנאו את זה שאנחנו ביחד... אף אחד לא יודע אבל....
נסיתי להגיד להם שאני גיי, הם הבינו מראש מה אני רוצה להגיד וצרחו עליי...
הם אמרו שאני חולה ושזאת סתם מחשבה מטופשת שהמעריצים הכניסו לי לראש. אני פשוט מתעב אותם! חולה?! חוצפנים! הם קוראים לקהילה שלמה חולים?

אני מת שהחוזה המטופש הזה יסתיים כבר! למרות שגם אם יתבעו אותנו יש לנו את הכסף, הבעיה היא ששאר הלהקה תידפק... אני לא רוצה לעשות להם את זה, אז אני שותק.
טוב לפחות יהיה לי את לואי לפני ההופעה, זה אולם ענק אז כל אחד מאיתנו מקבל חדר בנפרד, נוכל להיות שם. אני ולואי, אנחנו צריכים להסתתר מהעולם, לפעמים זה דווקא נחמד... כל החיים שלי כולם עוקבים אחר כל צעד שאני עושה, כולם יודעים עליי הכל לפניי! תמיד יש מצלמות וביקורות... אבל עם לואי, שקט. אני יכול להיות מי שאני, בלי שאף אחד יבקר את ההתנהגות שלי, כמובן שיש את הלארי שיפרס, שכמו שאמרתי ידעו על זה לפניי! הם מוצאים את ההוכחות הקטנות... הם חכמים, אבל הם לא מזיקים, לא כולם מאמינים לזה... אם הם רק היו יודעים.
יודעים מה? אין לי סבלנות לחכות עד חמש, אני אקבע איתו קצת לפני...
אני אתקשר אליו עכשיו.
......
״היי הארי! מה קורה?״ לואי אומר והלב שלי מקפץ מאושר רק כי שמעתי את הקול שלו
״היי לו, אתה יכול לבוא אליי?״ אני שואל, אנחנו לא יכולים לצאת החוצה מן הסתם...
״ברור, אני אהיה אצלך עוד חמש דקות״ לואי משיב ואני יכול לשמוע שהוא מחייך,
״נתראה״ אני עונה ומנתק את השיחה, יש לי פרפרים בבטן!

******

לואי בדיוק דפק בדלת,
ניגשתי לפתוח וראיתי אותו עומד שם ומחייך עם ורד בידו,
״לואי, תודה!!״ אני צועק ומחבק אותו במהירות,
אני ממש אוהב ורדים!! אני מניח שהוא זכר עוד מהתקופה שגרנו ביחד, זוכרים את התמונה שסיפרתי לכם עליה? נו זאת שנפלה מתחת למיטה שלי? לואי היה עם ורדים ביד שלו, סיפרתי לו שאני אוהב אותם והוא קנה כמה שיהיו באגרטל שהיה בסלון... איזה מתחשב הוא.
״אין בעד מה האז״ הוא מחייך ונושק לשפתיי בעדינות,
נכנסנו פנימה ולואי סגר את הדלת מאחוריו,
״רצית לדבר או משהו?...״ לואי שואל בחשדנות,
״לא, רק רציתי להיות איתך קצת, עברנו הרבה דרמות לאחרונה ורציתי פשוט להיות איתך. לבד״
אני עונה והוא מחייך אליי,
״כן אה? הכל התקדם כל כך מהר... לא הספקנו פשוט לבלות״
פיניתי מקום על הספה שנפתחה למן מיטה רחבה
ולואי ואני התכרבלנו תחת השמיכה האפורה, אני חיבקתי אותו הפעם, זרועותיי היו כרוכות מסביבו והוא שם את ידו על שלי, ראשו הונח על החזה שלי וראשי בחזרה על שלו. זה כל מה שרציתי עכשיו. לא היה לנו את הזמן שלנו לעכל הכל, נייל גילה ומיד אחריו גם ליאם וזאין, ואז הדרמה עם המנהלים והמעריצים, אנחנו צריכים קצת זמן לעצמנו. בלי לדבר אפילו, פשוט לשכב כאן לצידו, זה הכל, זה כל מה שאנחנו צריכים.

******

הגיע הזמן שנתארגן להופעה, פגשנו כבר את ליאם ונייל, זאין מאחר, כרגיל.
השעה כבר שש, אני מקווה שהוא יספיק, ההופעה מתחילה בשבע!
״היי!! אני כאן! אני כאן, סליחה שאיחרתי.״
זאין נכנס בריצה ונתקל בקיר מעט, יופי זאין, יופי.
״הכל בסדר, העיקר שאתה כאן, נתחיל?״ נייל שואל וכולנו מהנהנים.
״נעשה חזרה על little things" ליאם אומר והאמת... זה בדיוק השיר שמתאים עכשיו.