׳לילה שאין בו כוכבים׳

1.1K 54 152
                                    


ידיו של בן החלו לזהור באור זהוב מסנוור  , והזוהר החל לטפס במעלה ידו של רוי, אל אבר צווארו, אל אבר כל חלק בגופו.

אד קיבל את התחושה, שהאור של בן מנסה לעטוף ולחלחל אל תוך רוי ,

כאילו האור שבן מייצר מנסה לגבור על החושך שרוי מייצר .

אד רצה נואשות לרוץ אליהם, ולעזור , לתמוך, להבין מה לעזאזל הם עושים .

לעשות כל דבר מאשר לעמוד ולהסתכל עליהם כמו אדיוט.

מילותיו של בן היו ברורות מאוד .
עליו לחכות .

אד שונא לחכות ...

הוא מרגיש ריקנות ,
מרגיש כאילו כל עולמו רועד מתחת לרגליו ומאיים לקרוס .

החבר הכי טוב שלו נראה כמו גוש פחם אחד גדול,
ובן הזוג שלו שאפשר לומר שהוא גם החבר הכי טוב האחר שלו, הופך לסטיקלייט!

להסתכל על שני האנשים שהכי קרובים אליו בעולם במצב כזה מוזר, גורם לו לרצות לפרוץ בבכי , ולהתמוטט .

שני הבנים התעוותו , ו
"אלים..." הוא לחש, ומחה דמעה מהלחי שלו.
"מה עוד אפשר לתת לכם?." הוא לחש בזעם טהור.

אד מחה את עיניו במהירות, אסור לו לפספס כלום.

בבת אחת, בן הפסיק לזהור, וכך גם הזוהר התפוגג מגופו של רוי.

אד החליט שנמאס לו לחכות, הוא רץ קדימה, עם חרבו, משאיר את חרבו של בן מאחור.

-----------------------------------------------

"בן?" אד שאל.

"רוי?" הוא ניסה להעיר אותו שוב , אבל נזהר לגעת בו, עורו השחור הפחיד אותו.

הם ישבו אחד אל מול השני.

עיניהם סגורות, פניהם חסרות הבעה, וידיהם מחוברות באחיזה איתנה, עד כדי שמפרקי כף ידו של בן אדומים.

"בן???" אד נגע בו בעדינות, ומייד נרתע מהקור הפיתאומי שהמגע שילח בו.

'הם בטראנס ביחד?...'

'זה נראה כאילו הם עושים מדיטציה .'

"רוי?" אד נגע ברוי עם אצבעו.

"אאאאאא"  הוא זעק מתחושת השריפה הפתאומית ,
וקירב את אצבעו הכואבת אל פניו.

אם בן היה קפוא, רוי היה קרחון!.

עורו החל להאדים, ואד הבין שהוא נכווה מהמגע הקל שיזם.

אד הרגיש חסר אונים באופן נוראי.

תחושת תסכול עמוקה, בערה בו, והוא הרגיש שבאלו לשרוף את כל מה שסביבו.

הוא לא יכול לעשות כלום.

סולאנגלו הנצר 2Where stories live. Discover now