״בשם האדס-.״ ניקו סינן בעודו מנסה למנוע מכל בגדיו להתלכלך בדם.
עבר כבר יום אחד מאז חזרתם למחנה וחמישה ימים מאז שהגיעו לראשונה אל המקום הקסום .
במקומו , וויל , פייפר ואנבת׳ ,
פרסי, ג׳ייסון, ליאו וקליפסו התמקמו מחוץ לשדה הכוח .
ניקו החליט לוותר על המאמץ להישאר נקי
וצנח על רצפת השיש הקרה של בקתת האדס .
הוא היה מותש .
לא רק שפציעותיו הישנות מטופרי ליקאון החלו להיפתח מחדש בקצב מדאיג ,
סיוטים רבים מבדרך כלל החלו להטריד את נפשו בלילות .
אינספור תמונות, רעשים וריחות התגנבו אליו כאשר רק העז לעצום את עיניו.
בכל לילה הוא היה מתעורר בצעקות
אחוז בהלה , רועד ומכוסה בזיעה .
הוא נאנח כאשר נזכר שבעוד כארבעה ימים , עליו יהיה לבצע לפחות עוד ארבעה מסעות רצופים בצללים בכדי להחליף משמרות עם חבריו בשדה הכוח.
הוא ידע שגופו לא יעמוד בעומס .
הדימומים הרבים
חוסר השינה והאימונים הנוספים שהשתדל להכניס
גבו ממנו מחיר יקר .
ראייתו החלה להיטשטש .
ניקו הבין שהיה שאנן מידי,
כל זרועו הייתה מכוסה בדם ועל הרצפה כבר נוצרה שלולית.
אם וויל יגלה שהסתיר ממנו את השריטות שיצאו בימים האחרונים הוא יהרוג אותו ,
ואז יחייה אותו,
ואז יהרוג אותו שוב.
הוא התרומם במאמץ .
״ניקולס די אנג׳לו!״
החצוי המדמם הפנה את גבו במהירות .
״תסתובב אלי אדיוט!״ וויל דרש .
ניקו הבין כי אין לו ברירה והסתובב .
״אלים שבאולימפוס!, כולך מלא דם!.״
וויל רץ אליו .
״מה קרה?!״
״אני בסדר!, זה פשוט שאחת השריטות נפתחה שוב ו-״
וויל הוביל אותו אל המיטה והושיב אותו בכוח.
״העניינים פשוט יצאו טיפה משליטה.״
״יצאו טיפה משליטה?. ״-וויל החווה כלפי כל הדם .-״כבר כמה זמן אתה מדמם??״
ניקו נמנע ממבטו בכל מחיר.
וויל הושיט לו פיסת בד נקייה שמצא .
״תישאר פה ותפעיל עליה לחץ .״ הוא הורה ורץ לכיוון חדר המקלחת.
YOU ARE READING
סולאנגלו הנצר 2
مغامرة״המדורה בערה באור סגול. הלהבה הגיעה לגובה של חמש מטרים. היא האירה את החושך באופן מרהיב. המצב רוח היה גבוה מאוד, כולם צחקו שרו ודברו. אני אד בן ועוד כמה נצרים ישבנו ביחד וצלינו מרשמלו. אד נשען על בן והם הסמיקו......״ אז.... ספר שני❤️ עוד מעלילות רוי...
