סולאנגלו הנצר 2

׳כי יש לך מוח׳

(בואו לעקוב אחרי רוי באינסטה🥰
roy_solangelo) וואנשוט חדש הולך לעלות שמה . ״מה יקרה כשרוי יגלה על קיומן של שיני בינה״
לפני שיעלה לפה ❤️

רוי פקח את עיניו באיטיות.
״אלים...״ ראשו פעם בכאב .

הוא ניסה להתיישב , אך שדה ראייתו החל להשחיר מיד.

״אני חייב להפסיק להתעורר ככה...״ הוא נאנח וחזר לשכב.

הנצר המבולבל הסתכל ימינה ושמאלה ,
מבין שהוא נמצא באוהל המרפאה המאולתר שבנו במקום הקסום.

״מה עשיתי הפעם...״ הוא ניסה להיזכר , אך לא הצליח.

רוי לפחות התנחם בעובדה שאין איתו אף נצר נוסף באוהל הפצועים.

׳בן?׳  שאל במוחו , מודה על יעילותה של היכולת הטלפתית  .

׳אתה ער!!!.׳ חברו ענה מיד ונשמע מאושר .

׳כן מסתבר . איפה אתה?׳

״אני פה.״ חברו נכנס אל האוהל ועל פניו חיוך .

״איך-?״

״הייתה לי תחושה שאתה עומד להתעורר , אז התקדמתי לפה.״ הוא צחק , ועיניו נצצו.

״מישהו פה נראה שמח...״ הנצר הפצוע ציין.

״הכל יחסי . איך אתה מרגיש?״ בן שאל והתיישב לידו.

״כאילו מכונית עברה לי על הראש וחזרה ברוורס.״ רוי החליט שעליו להיות כנה .

״בהתחשב בנסיבות, זה הגיוני.״ בן שילב את ידיו .

למרות האור המועט ששרר באוהל , רוי יכל לראות את התשישות שעל פניו.

הוא בחיים לא ראה אותו כל כך עייף, גם לא אחרי אימונים מפרכים במחנה , או אחרי לילות לבנים שלמים בבקתת הנצרים.

״למה אתה מסתכל עלי ככה?״ בן העיר לפתע ורוי הבין שבהה.

״לא כלום , אבל דרך אגב על איזה נסיבות אתה מדבר ?״

״נסיבות?״

״אמרת בהתחשב בנסיבות, איזה נסיבות?.״

״רגע.״- בן נראה מודאג מאוד לפתע-״ אתה זוכר למה אתה כאן?״

״לא ממש, הכל מעורפל לי...״ רוי התוודה.

חברו הביט בו בחומרה.

״אל תסתכל עלי ככה !״-רוי מחה  -״הינה מה שאני כן זוכר : .״

״אני זוכר שהצלחתי לפתוח חור בסבך , אבל אז גילינו שדה כוח...״-רוי סיפר לאט ובן הינהן לאישור .-״ונפלה עלי אבן ?, ו-אתה קפצת מעל הסבך ? ואז חושך?״