חמישה ימים לאחר פתיחת התיק, ומסירת כל הדיווחים והראיות של מוריס למשטרה- המשטרה החליטה לבוא לעשות חיפוש בחדר של ברי, השוטרים הפכו כל מדף, כל מגירה- הם בדקו אפילו את המיזרון והמצעים שלה, מוצאים כל דבר אפשרי שיכול לשמש כראיה- הם אפילו החרימו לה את המחשב הנייד שנמצא אצלה כבר שש שנים כמעט.
בינתיים, כל האחים והאחיות עומדים ומסתכלים יחד עם רוברט ואדוארד בנעשה בבלבול.
"מה קורה פה?" מריה שואלת את אביה בבלבול, מביטה בסבא בנסיון לקבל תשובה.
"כולכם תהיו פה לשיחה רצינית בשעה שבע, היום בערב.
גם ריף יהיה פה.
ואם לא תגיעו, אתם תקבלו ממני.
זה כולל אותך,ברי." אדוארד מדבר בטון קשה ומסתכל על נכדתו הבוכה, שמביטה בו במבט רושף, מבט שמעולם לא ראה על פרצופה.. אבל הוא התאים לה באופן מוזר.
"תדאגו להיות בשולחן בחוץ עשר דקות לפני הזמן, יש לנו על מה לדבר" אדוארד מודיע ואז עוזב, נותן לרוברט בנו לגלגל אותו החוצה מהסלון, משאיר את כל הנכדים שלו להסתכל אחורה על ברי, שמביטה בהם בהתרסה ואז מסתובב והולכת.. מפתיעה את כולם עם ההתנהגות שלה.
----------------
בשבע בערב, כולם כבר מסביב לשולחן ואפשר להרגיש את המתח באוויר בין כולם..
הבלבול עומד להתבהר.. זה השקט שלפני הסערה.
ריף מגיע באיחור ומתיישב רחוק מכולם, הוא הכין את עצמו נפשית לזה ולא מצפה מאף אחד להאמין לו או לקחת את הצד שלו.
ברי בטח תכחיש ותמצא דרך לצאת מזה.. אז הוא עוזב את זה ונותן לסבא שלו לעשות מה שירצה.
הוא עייף.
"אני מאמין שכולכם מבינים שברי עשתה מה שהוא חמור, בהתחשב באירוע הבוקר.. כינסנו אתכם כאן כדי ליידע אותכם" אדוארד פותח בקול קשה, מביט בנכדים שלו בכעס.
"מה כבר קרה?" מתיו מביט בברי ומחבק אותה אליו.
"ריף?"רוברט שואל את בנו להסכמה, וריף מהנהן בשקט, משפיל ראש.
"מה פשר כל הבלגן הזה? למה הכל בכאוס מאז שהילד הזה חזר?" מתיו מרים את קולו בקצת כעס.
"מה יש לכם להגיד שכל כך חשוב שצריך את ההסכמה של הבחור הזה? הוא אפילו לא אחד מאיתנו" מתיו ממשיך בכעס ואדוארד שולח לו מבט כועס.
"אם תסתום את הפה המלוכלך שלך אני אוכל להסביר" הוא יורק בכעס ומתיו משתתק בהבעה מובכת, נראה כועס עדין.
"כולכם זוכרים מה קרה לפני ארבע שנים?" רוברט שואל את הילדים שלו, שמביטים על ריף כל אחד בזמנו, רק מבט חטוף ואז מהנהנים הנהונים קטנים ובלתי בטוחים.
"בשלושת החודשים האחרונים, שכרתי בלש פרטי כדי לבדוק מחדש את התיק של ריף.. ובזמן הזה, גילינו המון קצוות פתוחים, המון טיוחים שנעשו ברשלנות וגרמו לחקירה להיות די קלה.."רוברט מביט שוב בריף, שלא זז או מרים ראש.
הוא מקשיב בשקט ומחכה לבושה.
"הרצח.." רוברט כמעט נחנק, כולו נשבר והוא מרשה לילדים שלו לראות אותו בוכה.
"אבא?" רירי מתיישרת, שולחת אל אביה יד לניחום.
גם הרמיוני מביטה בו בדאגה, מבולבלת.
"גם אם אני בוכה, תשארו שקטים ותקשיבו עד הסוף" רוברט מבקש בקול חלש.
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Ficção Adolescenteריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
