ביום שני שאחרי, ריף היה בחנות התכשיטים שעבד בה.
הוא בדיוק סיים עם לקוח ותכנן ללכת לרגע לחדר האחורי כדי להביא בקבוק מים- אבל עוד לפני שהוא פנה לכיוון, נכנסו שני גברים לחנות והוא התיישב ליד הקופה וחיכה שהם ילכו.. שעות השיא עברו- ובדרך כלל אנשים משוטטים והולכים, לכן הוא יכול לשבת עוד כמה רגעים בשקט.
"אני אשמח לעזרתך" הקול המוכר גרם לריף להרים את מבטו מידיו לפנים של הבחור שמולו.
דניאל הזה שוב....
ריף לא הראה שום סימן של ההפתעה שהוא הרגיש.
במקום זה, מהנהן ומחכה שדניאל ימשיך לדבר.
"אני מחפש את השעון הזה, הבנתי שהוא נמכר אצלכם" דניאל מעביר לריף את הפלאפון וריף לוקח את המכשיר לרגע ומסתכל.
זה שעון רולקס "מאד פריס" שחור עם צג אנלוגי שמשובץ מסביב באבנים סגולות., ומלווה במחוגים סגולים ולוגו כתר סגול.
ריף חושב לרגע, לא בטוח.
"אני לוקח את הפלאפון כדי לבדוק " ריף אומר בקצרה ופונה לחלק האחורי של החנות, לוקח את המים שלו ושותה אותם בזמן שהוא מתקדם לחלק האחורי, מכניס את הבקבוק סגור לכיס ופותח את הכספת בחלק פנימי מוסתר.
מסתבר שהשעון הזה קיים להפתעתו.. אז הוא לוקח מוציא אותו בעדינות ונועל את הכספת, יוצא החוצה ושם אותו על השולחן.
"הוא במלאי..אתה מוזמן להסתכל ולראות אם זה מה שאתה רוצה" ריף מניח את השעון והפלאפון על השולחן שמפרד ביניהם ומסתכל סביב, על הלקוחות החדשים שנכנסו.
הוא לא שם לב שדניאל בוהה בו לכמה רגעים.
"אתה נראה יותר טוב.. בפעם האחרונה שראיתי אותך היית מלא בסימנים" הוא פולט, גורם לריף לסובב את ראשו מידית אליו במצח מקומטת.
דניאל מתיישר.
"מצטער, אני לא מנסה להיות חטטן.. פשוט יש לך פנים יפות.. הרגשתי לא נעים כשראיתי אותך ככה.." דניאל מדבר בכנות וריף מסמיק, מכחכך בגרונו.
"אם אתה לא צריך שטם דבר נוסף, אני אעזור לך בתשלום.." הוא ממלמל במבוכה ומביט לכל מקום חוץ מעל דניאל.
דניאל מחייך.
"תוכל לפחות להגיד לי את השם שלך? זאת הפעם השלישית שאנחנו נפגשים.. אז במקום שתקנה לי גלידה, תגיד לי את השם שלך" דניאל מבקש מריף, שמרים אליו באטיות שוב את המבט, נראה שיש מה שהוא שהוא רוצה לשאול..אבל לבסוף הוא מצביע על התג שלו.
דניאל מסתכל למטה וקורא את השם שעל התג.
הוא יודע את השם שלו כבר.. בנסיבות מצערות.. אבל הוא לא יכול לחשוף את זה כי אז הוא יפחיד אותו.
דניאל לא ידע למה, אבל למרות כל מה שהוא ידע על הילד הזה..
או יותר נכון, הדברים היחידים שהוא ידע על הילד הזה- לא היו בדיוק מדהימים.. או "מושכים" בסטנדרטים של "עולם הרומנטיקה".
אבל עם זאת, מה שהוא גרם לו להישאר סקרן לגביו- מעבר לכל מה שהוא כבר ידע.
הוא מעולם גם לא ממש נמשך לגברים.. אבל כל פעם שהם נפגשו הוא הרגיש קליק מוזר כשהעיניים שלהם פגשו אלה את אלה.
"עכשיו אפשר להמשיך לקופה" דניאל אומר בחיוך, לא מובך בכלל מהעובדה שהוא וריף בהו אחד בשני כמה רגעים ארוכים.
אז ריף מהנהן ומכחכך שוב בגרונו, נראה שהוא מרגיש לא בנוח.. אבל דניאל הכיר את שפת הגוף מההכשרה שלו כשוטר.
ריף לא נראה מאויים, רק מבולבל.
זה גרם לדניאל להרגיש יותר בנוח לפלרטט איתו.
הוא לקח נייר ממו מהחבילה שישבה ליד הקופה והוציא עט מכיס הז'קט שלו.
"זה יוצא אה.." ריף כמעט נחנק מהמחיר, נותן לדניאל מבט חטוף ולא יודע אם הוא מודע.
"המחיר הוא 90,684 דולר" הוא מנסה לא להישמע כאילו זה עניין גדול, אבל זה באמת מדהים בעיניו איך השעון הזה היה יכול לשלם את השכירות לדירה שהוא גר בה לפני כן, לכמה שנים... אולי חמש בערך.
דניאל מוציא כרטיס שחור מהכיס שלו בלי להסתכל למעלה אל ריף, וריף לוקח את הכרטיס במצח מקומט ומעביר אותו.
הוא המום לראות שהכרטיס עובר, אבל אוסף את עצמו מיד ומניח את הכרטיס ליד דניאל בשקט, הולך ואורז לו את השעון בזמן שהבחור עדין משרבט מה שהוא על הפתק.
אחרי דקה בערך , הכל כבר מוכן- האחריות והקבלה בפנים, יחד עם השעון שמסודר בתוך הקופסה שלו.
ריף מסדר הכול בשקית ומניח את זה מול דניאל.
דניאל לוקח את השקית בשמחה, מגיש לריף את הפתק.
"מה זה?" ריף אפילו לא מביט בפתק כשהוא לוקח אותו בבלבול.
דניאל מחייך, מכניס את הכרטיס שלו חזרה לכיס.
"שמעתי שלא רצית לקחת את הטיפ שהשארתי לך במסעדה.. אז אני נותן לך את הלב שלי במקום" דניאל קורץ לריף ואז ממהר להסתובב וללכת.
כשריף מביט למטה, הפתק מלא בלבבות קטנים שמקיפים לב אחד גדול שמחייך וקורץ אליו.
הוא מסמיק, מקמט את הפתק וזורק אותו לפני שמי שהוא יראה.
——————
דריף או ריאל..
איזה שם שיפ מנצח?🤔
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Fiksi Remajaריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
