פרק 8

1.5K 125 31
                                    

פרק 8

התיישבתי בית הקפה שקבענו, האצבע שלי תופפה בלחץ יחד עם רגלי, הבטתי מצד לצד חסר מנוחה, חיכיתי שיגיע האדם שיזדהה בתור טום.

התחלתי להעלות השערות ביחס אליו, איך הוא יראה מה יהיו צבע עיניו ושערו, מה הוא ילבש, איך יהיה גוון קולו, והכי חשוב האם אני אסתדר איתו?

ראיתי גבר צעיר נכנס וקיוויתי בכל ליבי שזה הוא, עיניו טיילו סביב ונעצתי בו מבט לחוץ ונשכתי קלות את שפתיי, זה יהיה הוא? וקיוויתי שלא טעיתי כי אם כן ככל הנראה אברח מפה כל עוד נפשי בי, בלי להעיף מבט לאחור.

זה לא היה מנומס במיוחד להביט באדם במבט מקובע בלי להזיז את עיניי, אך זה בדיוק מה שעשיתי כרגע.

אבל הוא התקרב בצעדים חוששים ידיו מוללו את גדיל חולצתו, לפחות ידעתי שהוא חש כמוני, מי שהוא לא יהיה.

הוא הביט אליי ומיהרתי להסית את מבטי ממנו ולהסתיר את מבוכתי "אתה ליאם!" הוא קבע בביטחון והנהנתי הוא הושיט את ידו לעברי בהקלה "אני טום." הוא אימת את מה שכבר חשדתי ושמחתי על כך שהתחושה שלי הייתה נכונה, התיישבנו בנינוחות זה מול זה, כשהבנו שלא טעינו היה קל יותר בנינו לחייך אך התחושה הלחוצה עדיין לא חלפה כולה. הבטנו זה לזה בכוונה מלאה להכיר ולדעת.

הוא נראה טוב למעשה הוא נראה מעולה, גוון עורו הכהה אקזוטי כמעט, ועיניו השחורות החדורות ושערו הפרוע, החולצה ללא שרוולים שלו והג'ינס השחורים והדוקים די הבליטו את העבודה שהוא גיי, ככל הנראה בניגוד אליי הוא לא התבייש בכך, או הובך מכך.

לבשתי עם מכנסי ג'ינס רגילים וחולצת טי שירט מקושקשת.

הוא בחן אותי ופלט "אתה פאקיג נראה טוב." הרגשתי איך לחיי עלו בחום מיד והנחתי את ידיי עליהם על מנת לקרר אותם, עדיין הייתי מובך בקלות וזה אחד מהדברים שהתביישתי בהם.

הוא הביט אליי בחיוך חצוף ואמר "זה אמיתי, אל תיקח את זה בתור דבר רע, אני פשוט לא מבין למה אתה רוצה את עזרתי שאני בטוח שאלפי גברים ונשים משליכים את עצמם עלייך."

זה לא נכון, אמרתי בליבי, כי יש רק גבר אחד שבו לא הייתי מעוניין, ולכן הייתי זקוק לעזרתו, אבל לא אמרתי דבר רק הנדתי בראשי במבוכה.

חיוך סקרן עלה על פניו והוא רכן קדימה, הניח את כפות ידיו על השולחן והביט עמוק לתוך עיניי "נו, תספר לי מדוע אתה זקוק לתוכנית כיסוי הזו?"

שחקתי באצבעותיי בלחץ, לא ידעתי מה לומר, האם לומר את האמת? האם לשקר?

"אני יודע שאנחנו ביחסיים פיקטיביים, ואתה לא באמת חייב לספר לי מה היא הסיבה האמיתית לרצונך, אבל אני חושב שביחסים בין בני אדם כנות זה דבר חשוב מאוד, שלדעתי יעזור לנו להעמיד פנים טוב יותר ולהרגיש קרובים זה לזה בתור חברים קרובים, ואני אוכל לספר לך את הסיבה שלי אם תרצה."

לאחר נאום כזה בהחלט קשה להגיד לא, אך משהו עדיין עצר בעדי, ולכן החלטתי לספר לו אבל לא את כל האמת.

"האמת שיש מישהו שאני פשוט מעוניין להרחיק מחיי." אמרתי בשקט וניצוץ קטן של תקווה עלה בליבי שהוא לא ישמע, כי כנראה הוא יצחק עליי שהייתי זקוק לו לדבר כה מטומטם.

אך נראה כי הוא שמע, אך בניגוד לציפותיי הוא הגיב דווקא הפך ולא בלעג ידיו נחו על שלי ולחצו אותם בעידוד "הוא ממש לא מבין שאתה לא מעוניין אם כך?" הוא אמר בקול שקט ואני רק נשכתי את השפה והנהנתי בשקט.

"אל תדאג, אני יעזור לך בכיף, ואצלי זה הפוך, אני מעוניין לבחון מישהו ברגשות שלו כלפיי." הוא אמר, נימת קולו מעודדת וחייכנית כל כך שאי אפשר לא לחייך בחזרה.

"למה אתה לא שואל אותו." תהיתי בקול והבטתי אליו.

שהוא משך בכתפיו והעביר את ידו בשערו ומלמל "זה די מסובך, וזה עלול להרוס הכול."

הנדתי את ראשי וחייכתי ברכות "אני מקווה שתקבל את התשובה שאתה רוצה."

"האם יש לך כבר בסיס, או משהו שנוכל להתחיל ממנו?" הוא אמר לאחר דקות אחדות של שקט ניחוח הנהנתי וניסיתי בכל כוחי להוציא היטב את המילים מפי, הוא התרכז בי מה שהוסיף ללחץ שלי ולקחתי נשימה עמוקה וניסיתי לשחרר את הלחץ שעטף את החזה שלי ואיים לחנוק אותי.

"חשבתי שבהתחלה נתאם סיפורים, על הרקע שלנו, על היכן נפגשנו, איך זה עבד הלאה וכל הדברים שאנשים בדרך כלל מתעניינים בהם."

לקחתי נשימה עמוקה ונוספת לפני פרץ המילים הבא שלי והסבר שלו, בחנתי אותו האם הוא הבין הכול? קיוויתי שהוא יעצור אותי עם משהו לא נשמע לו טוב או לא מסתדר.

אך הוא נראה ניחוח ולא מבולבל או אבוד והסקתי שהכול ברור לו והמשיך "ואחר כך אפשר ללכת יותר רחוק, לצאת בפומבי, להתחיל לגשש ולבדוק, להיראות בפני אנשים, ולגרום להם להאמין לנו."

הוא נראה קשוב ביותר לכל מילה שיצאה לי מהפה והרגשתי שהוא נתן את תשומת ליבו המלאה לי, מכך חיוך קטן נוצר על שפתיי, הוא בהחלט נראה לי כמו אדם מדהים והייתי בטוח שלמרות שאעמיד פנים, אני איהנה בחברתו.

"האמת שזה נשמע לי כמו רעיון מעולה." הוא אמר לאחר מספר דקות של שקט שבהם הוא הבין שלא עמדתי להוסיף דבר.

"האם אתה תיקח בזה חלק?" אמרתי שהתרגשות ברורה נשמעה בקולי.

"כן." הוא אישר.

וחיוך אמיתי ורחב עלה על שפתיי, התוכנית שלי יצאה אל הפועל.

~~~

ואוו, אוקי, עברתי על הפרק אבל יש סיכוי שנשארו שגיאות כלשהם, תרגישו חופשי להעיר ואתקן.

ויש לי שאלה מעניינת, אני מגיעה כמעט ל200 ציפיות בכל פרק אך בקושי ל20 הצבעות, יכול להיות שהוואטפד נפדק שוב? או שפשוט אתם לא משמעים קול, לא מצביעים ולא מגיבים?

באהבה, 

וויט אנג'ל.

SkyWhere stories live. Discover now