פרק 13

1.4K 106 52
                                    

פרק 13

הרמתי את עיניי לראות את אוליבר שנשען על הדלת של המקלחת, לגבו היה שורט קצר והוא היה ללא חולצה, איפשר לי להביט בשרירים הבולטים, ועורו היה רטוב וטיפות מים סללו את דרכם מטה.

בהייתי יותר מידי זמן והחיוך הזחוח של אוליבר לא איחר להגיע, לעזאזל איתי.

נערתי את ראשי והקלדתי תשובה לטום "לא יקרה כלום, אל תדאג, נדבר מחר."

"אתה בטוח שאתה רוצה לדבר עם הגבר שמעמיד פנים שהוא חבר שלך באמצע החופשה, כי אני לא." הוא התבדח ועדיין ההודעה שלו שוב העלתה חיוך על פניי.

שמעתי את צעדיו של אוליבר שהוא צעד לעברי אך סירבתי להביט בו.

"עדיין לא ענית על השאלה שלי." הפעם לא הייתה לי ברירה, הרמתי את מבטי לעברו בשאלה, לא הבנתי על מה הוא דיבר.

"מי גרם לך לחייך ככה?" הוא התקרב, יותר מידי לטעמי.

נשכתי את שפתיי והבטתי לעברו, יכולתי להרגיש את הבהל פיו החמים, עד כדי כך הוא היה קרוב.

"זה משנה לך?" שאלתי, סירבתי לאפשר לו לגלות אליי פרטים שלא הייתי מחיוב לתת לו.

"אני פשוט סקרן לדעת מי זה האדם הזה שגרם לחיוך כה יפה להופיע על פנייך." הוא הביט בעיניי, מבטו העמוק גרם לי להתערער.

התנשפתי, הרגשתי כאילו עליתי באש והייתי חייב לצנן את האווירה שהתלהטה בכל רגע שעבר "טום." השבתי.

לתשובה שלי הייתה השפעה שרציתי, הוא התרחק מיד. בניגוד למבט החם ומלא התשוקה שהיה שם, מבטו השתנה לקר כקרח.

"הבנתי." הוא מלמל, הוא פתח את הארון ולקח משם שמיכה וכרית והניח אותם על הספה.

הוא הלך לישון שם, אולי הייתי צריך להגיד לו לחלוק איתי את המיטה, לא, זה היה מתפרש כהזמנה.

התכסיתי בשמיכה והבטתי לעברו שהוא התכסה והביט לעבר מסעד הספה, לא יכולתי להגיד מהם היו רגשותיו בדיוק, אך הם לא היו חיוביים.

הבטתי לעברו, לקח לו כמה דקות להסתובב, לאחר מכאן הוא הסתובב שוב ושוב, זה היה ברור לי שלא היה לו נוח במקום שהוא נמצא בו, הוא היה מנכ"ל של חברה גדולה לא היה בכך ספק שהיה רגיל למיטות פאר וחדרי יוקרה.

"אוליבר?" שאלתי.

הוא המהם משהו בתשובה.

"המיטה הזו גדולה מספיק כדי שנוכל לישון בה בשני הקצוות." אמרתי, בנוסף הדגשתי "בלי לגעת זה בזה."

הוא התרומם מהספה והתיישב אליה והביט לעברי "זה בסדר?" ברגע זה הוא לא נראה כמו הגבר שהטריד אותי ללא הפסקה, אלא כמו ילד קטן שלא בטוח שבאמת הסכימו לו סוכרייה, זה היה מעט שובה לב לראות את זה.

באותו רגע הוא נראה כמעט כמו הגבר שיכולתי להתאהב בו.

הנהנתי בראשי וצבטתי את ידי, הייתי חייב לשכוח מהמחשבות על אוליבר הרגיש והאכפתי שהופיע כרגע מולי.

הוא גרר את עצמו לעמידה והתקרב למיטה, הוא ישן בצד השני עם גבו אליי, הסתובבתי לעברו אך הוא מצדו נשאר מרחוק.

הגבר הזה מצא חן בעיניי יותר וזה הפחיד אותי, כי ידעתי שאני עלול להתאהב בו, הידיעה הזו הייתה מפחידה כשלעצמה כי ידעתי איך אוליבר נהג בי כמו אתגר שהוא אמור להשיג, וברגע שהוא ישיג אותו זה לא יהיה מעניין בשבילו, הוא יזרוק אותי הצידה וירדוף אחרי הטרף הבא שלו.

אבל התוצאות עבורי יהיו הרסניות. לא היה לי שום ספק בכך, כי ברגע שאיכנע לו, לבי ישבר לאלפי חתיכות.

הדחקתי את המחשבות של אוליבר הצידה וניסיתי לשכוח שהוא במרחק נגיעה ממני, זה לא היה קל אבל זה היה עדיף ללא שום ספק.

הנשימה שלו לצידי הייתה סדירה ותהייתי אם הוא נרדם, אך הוא לא הסתובב אליי, ראיתי רק את גבו, נאנחתי והסתובבתי, לפחות אנסה לישון.

*

היה לי חם, ממש חם, לעזאזל החולצה שלי נצמדה לגבי מרוב שהיה לי חם, הגוף שלי הסתבך בשמיכה.

לא, רגע, לא שמיכה!

התעוררתי מיד, הופתעתי לגלות שהגוף שלי היה כרוך בגוף אחר, ידיים אחזו בי בחוזקה בזמן שראשי נח על חזהו של גבר.

הרמתי את ראשי ולא האמנתי, זרועותיו של אוליבר היו סביבי, גופו היה כרוך בשלי. היינו כל כך קרובים, הוא הצמיד אותי לחזה שלו והנשימות שלו היו סדירות, הוא עדיין ישן.

שחררתי בעדינות את האיחזה שלו בי, גלשתי מהמיטה בשקט על מנת לא להעיר אותו ונכנסתי לשירותים ווידאתי לסגור אחריי את הדלת.

זה ממש לא היה אמור לקרות, נעמדתי מול המראה והזיכרונות של אוליבר כאילו גלשו לתודעתי מבלי רשות, הזכירו לי שיש צד מקסים וביישן לאוליבר.

כל הדבר הזה לא היה טוב, הגוף שלו היה מדהים, חשתי אותו מקרוב ורק כדי להזכיר לי שנמשכתי אליו ללא צל של ספק, הזקפה שלי התקשתה יותר, זה מתחיל להיות קשה יותר מבחינתי להתרחק מהגבר הזה.

ניסיתי לסדר את הנשימה ולסלק את המחשבות שלי במיוחד מהגבר שהיה קרוב כמרחק נגיעה, אך ידעתי שהיה רחוק ממני אלפי שנות אור.

הוא רק חיפש את האתגר הבא שלו, רציתי לשמור על העבודה שלי אבל זה הפך קשה בכל יום שעבר, הנחישות שלו הייתה קשה כפלדה בעוד שלי החלקה להיסדק, כמו חומה שאם מכים בה מספיק היא תקרוס.

הייתי חייב לצנן את המחשבות ואת הגוף שלי, הפתרון היה מקלחת.

*

שיט, שכחתי לקחת איתי בגדים, זה לא הייתה בעיה אם בחדר השני לא ישן גבר שמשימת חייו נדמתה כלהפשיט ממני את הבגדים שלי ולזיין אותי עד אובן הכרה.

והרעיון הזה של הזיון עד אובדן הכרה גורמת לזקפה שלי להתעורר שוב, לעזאזל, קיוויתי רק שהוא עדיין ישן ויכולתי לחלוף על פניו ולהתגנב בחזרה לאמבטיה יחד עם בגדים.

כרכתי את המגבת סביב חלק גופי התחתון והתפללתי בלב מלא תקווה לפני שפתחתי את הדלת לעבר החדר.

~~~

אני ערה יותר מ24 שעות וערכתי את הפרק ככה, ולכן אם יש טעיות אנא כתבו לי.

באהבה, 

וויט אנג'ל.

SkyWhere stories live. Discover now